מכונת הזמן- פרק 28

גבריאל ציפה לתשובה מאביטל , חננאל עמד שם במשך הרבה זמן ולא התכוון להרפות.

" נו , תגידי את האמת עכשיו, אם את לא באמת המורה לספרדית , אז מי את בעצם בכלל?" שאל אותה בעצבנות

אביטל הביטה סביבה בלחץ והיא לא ידעה מה להשיב לו.

" אני אומרת שאני לא משקרת לך , כמה פעמים אני אצטרך להסביר כדי שתבין. גבי. אתה חייב להאמין לי. באמת. אין לי משהו נוסף לומר לך." אמרה אביטל בבכי.

" אביטל , אין טעם להמשיך בשיחה הטעונה הזאת עם גבריאל דמתי. בואי נלך מפה כבר, נו! קדימה! תובל ושובל מחכות לנו ." הוסיף חננאל בעצבנות.

" עוד לא סיימתי לדבר עם גבריאל , אתה יכול להשאיר אותנו רגע אחד לבד, בבקשה?" אמרה אביטל בתסכול ונאנחה.

" יופי , גמרת את הנאום? את רוצה לספר לי עוד סיפור אולי על איזו מכונת זמן מטופשת , אם את ממציאה כאלה דברים , לא פלא שאת סובלת מאיזה שיגעון. את מוזמנת להסתלק עכשיו!" צעק עליה בפני חננאל.

" חננאל , הנוכחות שלך לא מוקבלת פה. אני צריכה לדבר עם גבריאל בארבע עיניים , לבד. ואני לא חוזרת הביתה איתך." אמרה אביטל בהחלטיות.

" כשתירגעי ותשובי להיות בן אדם , תחזרי להיות עצמך , ניפגש בגלידריה למפגש אחרון ואז נחליט.. טוב?" אמר לה חננאל והדביק לה נשיקה על השפתיים.

" נו כבר, למה את לא הולכת?!! את לא מבינה שעשית מספיק נזק? את מבינה מה קרה לי בגללך , בגללך עשית צחוק מול הבמאי שהגיע במיוחד בארגנטינה , הוא חשב באמת שבאתי ללעוג לו." הטיח בפניה בזעם.

" מה??? זה לא יכול להיות! זה לא יכול להיות , גבריאל! אני למדתי את הטקסט המקורי בספרדית ואפילו עבדתי איתך על המבטא שתדע לדבר שוטף ספרדית. עשיתי הכול בשביל שתצליח. אני אומרת לך את האמת , בבקשה אתה חייב להאמין לי." הוסיפה אביטל בבכי תמרורים.

" יש לי רק דבר אחד להגיד לך: אני רוצה עכשיו שאת תעופי מהדירה שלי ומהחיים שלי. תצאי מכאן בבקשה , אני לא רוצה לשמוע ממך או לראות אותך יותר." התעצבן גבריאל.

" גבי , אני מתחננת בפניך תתן לי להסביר לך משהו.. גבי , את לא יכול לגרש אותי מכאן , גבי , אני מתחננת." אמרה בבכי סוחף . דמעותיה לא הפסיקו לרדת.

" מה יש לך להסביר? זה ששיקרת לי או זה שרימית אותי! אני לא רוצה לדעת ממך שום דבר, אני רוצה לשכוח כל מה שאמרת , מה שלימדת אותי היה שקר מוחלט , הכול היה שקר מוחלט. נהנית לשחק איתי , מה? " הוסיף גבריאל בציניות פגועה.

" גבריאל , אני.. אני לא יודעת מה לומר עוד כדי שתאמין לי.. אני יודעת שלא תאמין לי.. אבל אני באמת נוסעת בזמן , ולמרות שאתה חושב שיש לי על בטוח בעיה קשה בראש.." אמרה אביטל בייאוש. " אני מוכרחה להגיד לך שזה היה בהתחלה קצת מוזר , אבל יש כזה דבר נסיעה בזמן." אמרה אביטל בקצרה.

" נסיעה בזמן? עכשיו את אומרת לי על נסיעה בזמן ? אני לא מאמין לך , זה שקר מוחלט מה שאת אומרת!" התפרץ עליה גבריאל .

בדיוק אז נפתחה הדלת , ויחיאל הופיע בפתח.

" את , כן את! איך את מסוגלת עדיין להיות פה כאילו לא קרה כלום. תאספי את עצמך ותסתלקי מפה. אני לא צריך לחזור על אותם הדברים כל פעם. " קרא יחיאל בכעס ופתח את הדלת כדי להוציא את אביטל החוצה.

" בפעם הבאה תבואי עם תירוצים יותר אמינים , שלום." הוסיף גבריאל בזעם וטרק בפניה את דלת דירתו.

אביטל בפעם הראשונה לא ידעה מה לעשות עם עצמה. היא החליטה בו בזמן לגשת לגלידריה ולומר לחננאל שברצונה לחזור לשנת 2017 כמה שיותר מהר.

" נו , מה החלטת?" שאל אותה חננאל בסקרנות.

" החלטתי לומר שאני מסכימה , אני אהיה יותר ברורה כי אני חושבת שלא הבנת אותי. כלומר אני מסכימה לחזור איתך ועם תובל ושובל לשנת 2017 . וזה סופי. " אמרה אביטל בלי חיוך.

" מה , באמת? איזה יופי! אני מאוד שמח! מה עם גבריאל דמתי? איך הייתה השיחה איתו? הוא הבין שאת.." שאל חננאל בסקרנות.

" אין גבריאל דמתי ואין מורה לספרדית שהגיעה מארגנטינה, הכול הסתיים איתו! הסיפור עם גבריאל דמתי נגמר. אין לי מה לעשות פה יותר." הוסיפה אביטל בייאוש.

" טוב שהגעת למסקנה שאת רוצה לחזור , ושסופסוף הבנת את הפנטזיה השיקרית הזאת שחיית פה התפוצצה בסוף.. נו , מה קרה?" הוסיף חננאל בבלבול.

ופתאום נשמע רעש של פיצוץ שהחריד אותם למוות.

" לא , אל תשרוף אותה! אנחנו צריכים לחזור הביתה לשנת 2017 . לא יהיה לנו איך לשוב .. לא!!" קראה תובל בקול מופתע ונכנסה בפתאומיות לגלידריה.

" מכונת הזמן הזאת מחוסלת לחלוטין! עכשיו נגמר הסיפור עם המכונה המטופשת הזאת!" אמר הבמאי בעצבנות.