מכונת הזמן – פרק 25
" אני לא מאמינה! ככה הוא מחזיר לי? ככה הוא חושב שהוא יכול להחזיר אותי? להתנשק עם החברה לשעבר של גבריאל? אני לא מבינה את הילדותיות הזאת." אמרה אביטל באנחה.
" חננאל חשב שהוא היה יכול להחזיר אותך אליו , זה הדבר הכי אדיוטי ששמעתי ואני מבינה שאת כועסת , אביטלי. לא יכולנו שלא לספר לך כי הרגשנו שאנחנו מחויבות להגיד בפנייך את האמת. את סולחת לנו?" שאלו תובל ושובל בקול אחד.
" טוב , אנחנו נלך כי אנחנו רק מפריעות לך . יש איזה משהו שעדיין לא סיפרת לנו?" אמרו תובל ושובל בסקרנות.
" יש לי מה לספר לכן , בנות. אני וגבריאל ביחד באופן רשמי. האין זה בשורה משמחת?" אמרה אביטל בחיוך.
" מה? אני לא מאמינה! מתי זה קרה?" שאלה שובל בסקרנות.
" זה קרה מתי שחזרתי להיות המורה לספרדית של גבריאל , ואז הוא שאל אותי אם נהיה ביחד , אמרתי לו שכן. " אמרה אביטל וחייכה אליהן.
" איזה יופי אני ממש שמחה בשבילך." הוסיפה שובל בהתרגשות.
" כן? רק יש לי הודעה אחת : גברת מנור , בעוד שלושה חודשים גבריאל עומד למות. ועד שאנחנו לא ניפרד לנצח משנות התשעים המטונפות האלה , אנחנו לא נוכל להמשיך ככה בטירוף הזה. אנחנו חייבות לחזור ולקחת איתנו את חננאל בחזרה. " קראה תובל בעוקצניות.
" כן , אהה. אבל תדעי לך שאני לא עוזבת עכשיו. לא במיוחד שמצאתי מישהו שלהיות איתו זאת ברכה. אז אני לא עוזבת את שנות התשעים הללו." קבעה שובל בהחלטיות.
" את והאיש הגלידה הפרטי שלך יכולים ללכת ל.. לאן שאת רוצה. אני לא נשארת פה עוד יום אחד נוסף." אמרה תובל ברוגז ורמזה לשובל שהן צריכות ללכת.
" טוב , אנחנו נגיד לכם להתראות , ערב טוב ולימוד פורה. אנחנו היינו פה. להתראות." הוסיפה שובל וסגרה את הדלת.
בינתיים , חננאל ומעיין חשבו על רעיונות כדי להפריד בין אביטל לגבריאל.
" נו , מצאת רעיון?" הוסיף חננאל בנימה עצבנית.
" כן , המקום היחיד שעלה זה פריז. מה דעתך?" הוסיפה מעיין בערמומיות.
" אני אוהב את קו החשיבה שלך. זה יתרום לנו מאוד כך נוכל באמת להפריד ביניהם. והפעם לתמיד." אמר חננאל בחיוך ערמומי.
" ידעתי שאני יכולה לסמוך עלייך. אתה אחלה בן אדם. והאמת שטוב שאנחנו ביחד בזה." אמרה מעיין וחייכה.
תגובות (0)