מכונת הזמן – פרק 13

" אני לא יודע על מה אתה מדבר , פאר.." קרא גבריאל בבלבול. מעיין הסתכלה על פאר ואחר כך על גבריאל.
" אל תעשה את עצמך, גבריאל החבר שאותו את כל כך מעריצה עשה משהו לא ראוי שבמהלכה המורה לספרדית הזאת שלו לימדה אותו איך מנשקים בספרדית." קרא פאר בהתפרצות זעם.
עינייה של מעיין חשכו. גבריאל השפיל את מבטו ולא ידע מה לומר.
" זה נכון ? מה שפאר מספר עלייך ועל המורה לספרדית החסודה שלך." שאלה מעיין ונעצה בו מבט נוקב.
" לכל דבר שאתה עושה , יש מחיר. פגעת באחותי הקטנה , אז תישא בתוצאות מעשיך. אני לא אסכים שאתה תיפגע באחותי ותבגוד בה בצורה הזאת.. " אמר פאר בעוקצנות והלך משם עוד לפני שגבריאל היה יכול להגיב.
" כן , זאת אומרת אני נישקתי אותה. כל מה שאמר פאר זה נכון. לא התכוונתי לעשות לך את זה. אני נשבע. יש לי עיניים רק בשבילך . לא בשביל אביטל." ניסה גבריאל להסביר את עצמו בפניה, אבל היא סירבה להקשיב.
גבריאל תפס את זרועה בכוח . " תשמע , אם לא תעזוב אותי עכשיו- אני צורחת!" אמרה מעיין בהתפרצות זעם.
" אני רוצה שתתני לי עוד הזדמנות להשתפר. אל תעזבי אותי עכשיו, מעייני!" הוא הצהיר על רגשותיו האמיתיים כלפיה.
" טוב , " קולך התרכך במקצת , " אני נותנת לך הזדמנות אבל אחרונה. תגיד למורה לספרדית שתמצא לעצמה מישהו אחר ללמד אותו ספרדית. אני רוצה אותך איתי , ורק איתי!" אמרה מעיין ברגשנות , היא התקרבה אליו ונישקה אותו על שפתיו.
חננאל ציפה אחרי שיחת הפיוס המוצלחת שהייתה לו עם אביטל . הוא רצה שהיא תחזור איתם לשנת 2017.
" אין שום ויכוח בזה , את באה איתנו לשנת 2017 בין אם תרצי או לא תרצי. נתת לי יומיים בשביל להחליט והחלטתי שאני רוצה שתחזרי איתנו עכשיו, ולא אכפת מגבריאל דמתי הזה." קבע חננאל בהחלטיות.
" בסדר, אני אדבר עם גבריאל מחר ואני אבקש ממנו שימצא מורה אחרת שתלמד אותו ספרדית." הוסיפה אביטל בלחץ , שתי חברותיה הטובות תובל ושובל החליפו ביניהן מבטים.
" אל תגידי רק " בסדר" ונעבור לסדר היום , ממה שראיתי את נדלקת על גבריאל קצת יותר ממה שחשבתי. כשנגיע בחזרה לשנת 2017 , אני אדאג להזכיר לך מי היה האחראי לפריצה שלך." אמר חננאל בטון קנאי וקירב אותה אליו.
" אני יודעת זאת היטב , לעולם לא אשכח שאתה היית זה שגילה אותי לראשונה." אמרה לו אביטל בהתרגשות וחננאל נישק אותה.
" כן , ומי עזר לך לערוך את הסרט דוקומנטרי שעשית על גבריאל דמתי , כבר שכחת?" הזכיר לה חננאל בעצבנות.
" גם אתה." הוסיפה אביטל בקול שקט.
תובל ניגשה אליה ופנתה אל חננאל בעצבנות : " מתי אנחנו נפטר משנות התשעים המטונפות האלה? אנחנו חייבות להגיע בדחיפות בחזרה לשנת 2017." הוסיפה תובל בעצבנות.
" אנחנו עומדים לחזור לשנת 2017 במהירות שיא." מיהר חננאל להגיב.
שובל נזכרה פתאום שהיא רצתה להיפרד מאדם אחד : אביב. היא הגיעה לגלידרייה בעצבות שאותה לא חשה מזמן.
" שכחת משהו?" שאל אביב במבוכה כי חשב ששובל באה לעזור לו במשמרת.
"לא, למעשה באתי להיפרד ממך כי אני חוזרת לשנת 2017 ." הוסיפה שובל בפנים חיוורות.
" יופי ,כי גם אני רוצה להעניק לך משהו ממה שאני מרגיש," זרק בפניה את כל רגשותיו כלפיה.