מי חשב שאני אתאהב בו..? פרק 4 חלק ב'

"עוד כמה זמן הסיוט הזה ימשך" סיננתי מבין שיני,
"את מוזמנת ללכת אחרי שתבטיחי לי" אמר והקליד משהו באיפון שלו
"בסדר מבטיחה, עכשיו אפשר את האיפון שלי?דואגים לי" אמרתי במהירות לא עניין אותי דבר
"את לא רוצה לדעת מה את מבטיחה?" אמר והושיט לי את האיפון ולא נתן לי לקחת אותו
"לא אכפת לי רק תן לי לסמס!" אמרתי בכעס וחטפתי את האיפון שלו, הקלדתי לאמא שלי שאני אצל ידיד, הוא קיבל בו זמנית אסמס וקראתי אותו 'יפה שלי נהנתי תבוא תמיד אתה נעלם לי' רשמה איזה אחת שכתוב בשם שלה -ליאן מאשדוד- כאב לי טיפה.. קראתי עוד אסמס שלו עם מישהי שקוראים לה 'הדר מרחובות' היא כתבה לו 'אהובי נהנתי שמחה שפגשתי אותך אבל למה לא נשארת לישון איתי…' קיבלתי חום..
"קיצר מה ההבטחה?" שאלתי והחזרתי לו את האייפון, הוא אמר לי ונראה רציני בהבעת פניו "אין לי כח לדרמות של ילדה בכיתה י' ההצגות שלך לא עובדות עליי אז תאפסי על עצמך ומחר אימון" אמר בזלזול, נפגעתי את האמת.. "אוקי, אפשר ללכת עכשיו" אמרתי והשפלתי את מבטי לריצפה,
הוא יצא מהחדר ויצאתי אחריו, הוא הקפיץ אותי הביתה, ובערב לא הלכתי לאימון, אני יפסיק עם האימונים ויעבור למכון כושר אחר, לא עניתי לטלפונים והזמנתי אליי את אייל ידיד כזה משכבה יב' הוא ממש חמוד, בשעה 10 בערב הוא היה צריך ללכת.. התבאסתי, "שבוע הבא שניני את באה איתי למסיבה בבית של ידידה ברחובות טוב?" שאל וחייכתי אליו, ליוויתי אותו למכונית ונכנסתי לבית אמא שאלה "אין לך אימון?" ושתתה מהנס שלה, "לא הרגשתי טוב אז לא הלכתי" אמרתי וחייכתי אליה, עבר שבוע, שבוע שלא הלכתי למכון כושר, הגיע הום של המסיבה ישבתי ליד אייל בהפסקה
נקודת מבט אייל-
נישקתי את הלחי של שני והוצפתי בשנייה בניחוחות הבושם שלה, "את באה למסיבה היום" אמרתי והעפתי את השיער החלק שלה על הפנים, היא צחקקה ואמרה "לא בא לי כל כך לראות את אביה" אמרה ועשתה פאפי פייס, "אביה לא באה וחוץ מזה אני חושב שזה ההפך" אמרתי וצחקתי,
הגיע הערב, באתי לבית של שני אמא שלה הציפה אותי באוכל ואני לא רציתי, עליתי לדר של שני והתיישבתי בספה ואחרי חצי שעה ככה היא יצאה מהמקלחת לבושה בשמלה תורכיז בובתית קצרה וארוכה בשרוולים, היא מהממת.. "לא שמתי לב שאתה כאן" אמרה ונעלה את נעלי העקב השחורות הגבוהות שלה , "כן גם את נראת טוב" אמרתי וצחקתי, הגענו למסיבה משכתי אותה לתוך הבית ורקדנו ראיתי את מעיין היא מדהימה, הלכתי אליה ועזבתי את שני לבד, "התגעגעתי אלייך" אמרתי ונשקתי ללחיה קרוב לשפתיים, היא הסמיקה ומשכה אותי לחיבוק והחלה לנשק אותי נשיקות ארוכות, עלינו לכיוון החדר שלה ולא הפסקנו להתנשק, עד שמצאנו את עצמנו ללא בגדים
נקודת מבט שני-
מה הוא משאיר אותי לבד.. לא נכון לא נכון.. באתי ללכת לכיוון ימין וראיתי את רן, באתי ללכת לכיוון שמאל וראיתי את תומר, הם כועסים עליי… הלכתי לצד ויצאתי מהמסיבה והתיישבתי בספסל מרוחק ושלחתי לליאת מה קרה וכשבאתי לקרוא את ההודעה מישהו התיישב לידי, זה היה תומר "מה הקטע שלך?" אמר והסתכל עליי, לא הבנתי..
"איזה קטע?" עניתי ושיחקתי בחוט פרום בחולצתי, "את יודעת מה, אולי תפסיקי להתנהג כמו ילדה סתומה, את יודעת שאני ואת נועדנו זה לזה ואם לא בא לך אז לכי ל.." בא להמשיך וקמתי מהספסל ואמרתי "אתה מגעיל אותי" וניגבתי דמעה שנפלה מעיניי לכיוון המוניות, יופי כל מסיבה נהרסת לי בגללו, "את מטומטמת שחושבת שכל העולם של אבא שלך, לכי תבכי עוד" אמר והמשכתי בהליכה רגוע למונית ורגע לפני שהגעתי למונית מישהו משך בידי "תעזוב אותי מטומטם" אמרתי ודחפתי את מי שמשך בידי אך הוא לא הרפה, הסתובבתי עם עיניי הדומעות וראיתי את רן "מה אתה רוצה" אמרתי וניגבתי את עיניי שלא יראה שבכיתי, הוא משך אותי לחיבוק ולחש לאוזניי "למה את בוכה" אמר לי וליטף את שיערי, החזקתי את עצמי 'זכרי מה אבא אמר-לא לחשוף את החולשות שלך אנשים' המשפט הזה הדהד בראשי.. "תספרי לי" אמר ולקח אותי לצד, ניגבתי את עיניי ונשמתי נשימה ארוכה "הכל בסדר" אמרתי וחייכתי חיוך מזוייף , "הכל לא בסדר ראיתי איך ההוא צעק עלייך, חוץ מזה מה את עושה כאן?" שאל והתקדמנו לצד רחוק מכולם, "סתם באתי עם אייל מעיין הזמינה אותנו" אמרתי והוא אמר "מעיין היא כמו אחותי" אמר והחזיק בידי, שחררתי את ידי והתקשרתי אל אייל "אייל אני הולכת הביתה , אל תדאג אני אתקשר אלייך אחרי זה" אמרתי והסתובבתי אל רן "אני צריכה ללכת" נזכרתי בכל הרע שהוא עשה לי.. רציתי שאייל ישן אצלי.. אני לבד בבית התבאסתי יותר, "לאן?" שאל והלך אחריי, "הביתה" אמרתי והוא אמר "כל כך מוקדם?בואי איתי לקצת זמן ואני אחזיר אותך מבטיח" אמר ומשך בידי לכיוון המכונית שלו "לא רוצה, אני רוצה ללכת הביתה אין לי כח לריב איתך!" אמרתי בכעס,
"למה לריב?" שאל ונזכרתי בכל הבנות ששלחו לו אסמס, הוא לא שאל אותי והושיב אותי כנגד רצוני בתוך הגיפ שלו וסגר את הדלת ונכנס מהר לאוטו ונסע, "מה נראה לך!זה נקרא חטיפה!" אמרתי בקול כועס, "תשתקי טיפה, את לא יכולה לסתום?" אמר כעס, "אף אחד לא יסתים אותי ובטח לא אתה" אמרתי בכעס, והוא חייך חיוך שובב ועצר את המכונית בצד והצמיד את שפתיו אל שפתיי ופשוט לא הגבתי, פרפרים עפו בתוך ביטני, כל הרגשות התהפכו לי רגש של שנאה הפך לאהבה..