לא סיימתי לכתוב אותו

מי אתה ?

07/05/2015 563 צפיות אין תגובות
לא סיימתי לכתוב אותו

הקדמה ~

"…התגלגלתי על הכביש. רגלי כאבה ולא יכולתי לזוז. הסתכלתי לאחור כי שמעתי צפירות וראיתי משאית מתקרבת לעברי והנהג זועף!.. המשאית התקרבה יותר ויותר ולא הבנתי מדוע אינה עוצרת. ראיתי את המוות. עצמתי עיניים ושמעתי את המשאית עוברת. פקחתי עיניים וראיתי שנער מחזיק אותי בידיו. לא הבנתי איך הוא הגיע לכאן."

לפעמים להיות במערכת יחסים כשהחיים על הפנים, זה ממש לא כיף.
מדוע? כיוון שאת כל הכעס והכאב מוציאים עליו. ומי ירצה להיות חבר של נערה כזאת? אפילו לו בעצמו בטח יש בעיות ועוד אני אוסיף לו את שלי.
אולי יש כאלה אנשים, שמסוגלים לסבול כך את חבריהם, אבל הם ממש נדירים וכמעט לא קיימים.
אפילו מהבית אני רוצה לברוח כי אני מעדיפה לחיות חיים שקטים, רגועים ואיני צריכה לסמוך על אף אחד.
אף פעם לא היה לי חבר או אפילו ידיד. לא הייתי זקוקה לכל "הפוצי מוצי" הזה. גם לא היה לי זמן בשביל לחשוב על זה. החיים שלי קשים, וגם ככה אין מי שיכול לעזור.
אפילו אם יהיה לי חבר, לא נראה לי שהוא ירצה או אפילו יחשוב לעזור לי עם החיים. חוץ מזה בסופו של דבר אחד מאתנו ירצה להיפרד. ומה אז? מי שלא ירצה להיפרד יאכל את הלב ויחשוב שהוא שפך את כל הלב שלו למישהו שזהו, נהיה כעת זר. זאת גם אחת הסיבות שלא בא לי חבר.
אז למה יש אחד שכן נכנס לי לחיים? עד עכשיו לא ידעתי מה זה.
אז למה דווקא עכשיו?! כשהחיים כל כך מעצבנים?
אבל בכל זאת.. את תרצי מישהו שיוכל להגן עלייך, נכון?

ליאן היא נערה בת שבע עשרה שעברה הרבה טראומות ודברים קשים בחיים. היא אינה מאמינה באהבה, מאמינה שאם אדם יהיה לבד הוא פחות יסבול ויהיה מאושר. יום אחד היא פוגשת נער שמשנה את חייה מקצה אחד לשני, מגלה סודות שהסתירו מפניה כל השנים ולפתע מבינה שכל מה שחשבה על אהבה וחיים הוא טעות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך