“מי אני ומה אני בלעדייך?” פרק 12 (זה לא סיפור אחר שיניתי תשם)

פרק 12-
נקודת מבט רועי
קמתי למחרת עם הנגאובר מטורף כמה לעזאזל שתיתי אתמול?!?!? לקחתי כדור התארגנתי והלכתי לשקד דפקתי ולא ענו דפקתי אין תשובה היא בטח ישנה נכנסתי בשקט וראיתי אותה ישנה עם שובלים של דמעות וכל האיפור מאתמול נמרח לה אוקיי מוזר! "שקד, שקד, שקד חיימשלי קומי" אמרתי וטלטלתי אותה קלות היא לאט לאט התעוררה הסתכלה עליי והתחילה לבכות שוב "שקד? מה קרה?" "אתה באמת שואל? אני בשוק" אמרה עדיין בוכה "מה? שקד על מה את מדברת?" "אתה פשוט מגעיל תצא ואל תתקרב אליי בחיים שלך!!!" צעקה "שקד? מה קרה? את מוכנה לדבר" פתאום הדלת נפתחה בתנופה "שקד מה קרה? למה צעקת?" "אני רוצה שהוא ילך" אמרה והצביעה עליי "אז כדאי שתלך" אמרה "אני לא הולך עד שאני לא מבין מי הזבל הזה שבגללו\בגללה היא בוכה" "לא אתה ממש אידיוט! אתה הזבל הזה!" שיר צעקה "מה?" שאלתי לא מבין "תלך, פשוט תלך רועי תלך" אמרה שיר בעצבים לא רציתי להתווכח והייתי חייב להבין על מה היא מדברת אז הלכתי לבר "בר?" שאלתי כשהגעתי ונכנסתי הוא ישן…. איך לא? -_- "ברררררררררררררר" צרחתי "אהה כפרה?" הוא ער "תגיד מה היה אתמול במועדון?" "מה היה אתמול במועדון?" חזר על דבריי "לא יודעת שקד מתנהגת כאילו עשיתי לה משו" "אולי כי עשית לה משו" אמר והבטתי בו מבולבל "יזין אתה בגדת בה" אמר אין מצב!! זה לא אני אין שום מצב שבעולם שבגדתי באהבת חיי "לא אין מצב" ביטלתי את דבריו "תיראה אני לא יודע את כל הסיפור אם אתה רוצה לדעת לך לשיר" אמר דפקתי את הראש בקיר ורצתי לחדר של שיר הגעתי לחדר שלה ופתחתי את הדלת בתנופה "שיר?" היא בדיוק התאפרה "היי רועי" אמר עם חיוך מזלזל כשראתה אותי דרך המראה התעלמתי "שיר קרה אתמול משו?" "אתה לא זוכר?" צחקקה כלא מאמינה "לא זוכר מה?" שאלתי כלא מבין "בגדת, בשקד" אמרה אני? בשקד שלי? אין מצב! אני אוהב אותה יותר מכל דבר אחר אני לא הייתי בוגד בה! "את משקרת" אמרתי "אני לא הייתי בוגד בה בחיים" אמרתי מתפלל שכל זה סתם בדיחה שעכשיו שקד תצוץ מאיזה מקום ותצחק עליי שהאמנתי לזה "אבל בגדת" היא אמרה "אין מצב" אמרתי מבטל את דבריה "אתה רציני לא זוכר?" שאלה בפליאה "לא זוכר מה? הדבר היחידי שאני יודע זה ששקד בוכה עכשיו, שרע לה, ושאין לי מושג מי המניאק שעשה לה את זה, ושכשאני אמצע אותו אני אעיף לו תאגרוף של החיים שלו" אמרתי כשקולי מתגבר ממילה למילה "קודם כל אל תרים עליי תקול" צעקה "ודבר שני אתה נישקת איזה זונה אחת מול העיניים שלה אידיוט" אמרה רגועה יותר מה? אין מצב!!! זה לא אני!!!! "את משקרת את משקרת את משקרת אני בחיים לא אעשה את זה!" אמרתי מנסה להאמין לעצמי ומה עם כן קרה משו? ובגלל זה קמתי עם ההנגאובר הזה לא זוכר כלום? "רועי גם לי קשה להאמין לזה אבל אני ראיתי אותך עושה את זה" אמרה "לא, אין מצב, זה לא קורה לי" מלמלתי והחזקתי את הראש והעצבים התחילו לעלות בגלל זה היא התנהגה כלכך מוזר? שהיא אמרה שהיא פגועה בגללי? שהיא בכתה כשראתה אותי? לא אין מצב!!!!! זה לא קורה ליי!!!!!! עד שהשגתי אותה!!! זה לא קורה לי!!!!!!! ופשוט התחלתי להעיף דברים בחדר "רועי תירגע" שיר אמרה מנסה להרגיע אותי "אני לא יכול להירגע אם זה באמת מה שקרה שקד בחיים לא תסלח לי!!!, אני חייב ללכת אליה, להסביר לה" אמרתי "לא נראלי שזה כדאי, תיתן לה קצת זמן" אמרה והנהנתי
נקודת מבט שקד
"שקד, שקד, שקד חיימשלי קומי" שמעתי קול אומר ומישו שטלטל אותי בעדינות התעוררתי לאט לאט וראיתי את רועי! אשכרה את זה שבגללו נשבר לי הלב! איך הוא לא מתבייש הכל עלה לי בחזרה והתחלתי לבכות "שקד? מה קרה?" שאל "אתה באמת שואל? אני בשוק" אמרתי עדיין בוכה "מה? שקד על מה את מדברת?" "אתה פשוט מגעיל תצא ואל תתקרב אליי בחיים שלך!!!" צעקתי "שקד? מה קרה? את מוכנה לדבר" פתאום הדלת נפתחה בתנופה "שקד מה קרה? למה צעקת?" "אני רוצה שהוא ילך" אמרתי והצבעתי על רועי "אז כדאי שתלך" אמרה "אני לא הולך עד שאני לא מבין מי הזבל הזה שבגללו\בגללה היא בוכה" "לא אתה ממש אידיוט! אתה הזבל הזה!" שיר צעקה "מה?" שאל לא מבין "תלך, פשוט תלך רועי תלך" אמרה שיר בעצבים ורועי יצא מבולבל פרצתי בבכי חזק יותר "דיי, דיי סיס אל תבכי בגללו" שיר אמרה והתיישבה לידי מלטפת קלות את גבי ניסיתי באמת שניסיתי אבל כל פעם התמונה שלהם מתנשקים עלתה לי בראש ובכיתי שוב "שיר את יכולה ללכת?" שאלתי אחרי כמה דקות נרגעת "את בטוחה?" שאלה "כן אני בטוחה אם אצטרך משו אני אבוא אלייך מבטיחה" אמרתי כבר ידעתי מה היא עמדה לומר "מבטיחה?" שאלה "מבטיחה" עניתי וחייכתי חיוך מזויף שיר מכירה אותי ואם אני מחייכת חיוך כזה אני צריכה להיות לבד היא פשוט הנהנה ויצאה מחדרי סוגרת אחריה את הדלת הייתי צריכה לפרוק עצבים אז התארגנתי זריז התאפרתי בקטנה באיפור עמיד במים להסתיר את זה שבכיתי שמתי חזיית ספורט כחולה וטייץ שחור עם נעלי ספורט כחולות עשיתי קוקו גבוה ויצאתי התחלתי לרוץ עשיתי איזה שלוש סיבובים סביב הפנימייה ונכנסתי לאולם ספורט עושה קצת מתיחות ומתחילה להילחם בבובה אחרי איזה שעה עברתי לריקוד ואז חזרתי לריצה יצאתי וראיתי את רועי יושב לבד עם פרצוף מושפל הדמעות עמדו לי בעיניים אבל לא רציתי לבכות אז פשוט הפניתי מבט והגברתי מהירות מוציאה את התסכול "שקד?" שמעתי מישו קורא לי הסתובבתי וראיתי את רועי הוא נראה כאילו הוא בכה אבל התעלמתי לא יכולתי להסתכל עליו אז פשוט המשכתי לרוץ אחרי כמה זמן שוב שמעתי מישו קורא לי התעלמתי לא הייתי במצב רוח לדבר במיוחד אם זה היה רועי קראו לי עוד כמה פעמים אבל התעלמתי עשיתי את עצמי לא שומעת אחרי כמה שניות מישו רץ לידי "הסתכלתי לראות מי זה וראיתי את רון "היי" אמר "היי" אמרתי ביאבש כזה והתרכזתי בריצה "קרה משו?" שאל כשראה את ההבעת פנים הקודרת שלי "רועי" אמרתי במילה אחת הוא הבין ושתק רצנו עוד כמה סיבובים וחזרתי לאולם הוא בא אחרי. לקחתי את הבובה והתחלתי להילחם בה הוצאתי את כל הכעס עליה הוא הסתכל עליי מהצד ניסיתי להתעלם מי זה אבל זה כבר נהיה בלתי נסבל "נו מה רוצה פוסטר?" צעקתי בעצבים" הוא נבהל לרגע אבל מהר נרגע "מה את כלכך כועסת?" שאל "כבר עניתי לך על זה" אמרתי עדיין עצבנית "כן הבנתי המניאק שבגד בך" אמר והדמעות שוב איימו לפרוץ הוא הסתכל עליי וישר הבעת פניו נהייתה מתנצלת כזאת "סליחה, לא התכוונתי להזכיר לך את זה" אמר "אתה לא צריך להתנצל זה בסדר" אמרתי כשהדמעות עדיין עומדות עיניי והפניתי את מבטי כדי לא להסתכל עליו וחזרתי להילחם בבובה ראיתי אותו מתרחק כנראה התייאש והלך אחרי איזה עוד שעתיים כבר לא יכולתי יותר הפסקתי השעה הייתה כמעט ארבע מסביבות 11 אני רק מוציאה כעסים ותסכול בריצה לחימה וריקוד ומשום מה זה לא עזר רון בא כמה פעמים באמצע והביא לי מים ואוכל באוכל לא נגעתי אבל את המים גמרתי עשיתי קצת מתיחות לשחרר את השרירים והלכתי לחדר כשהגעתי ראיתי את שיר כולה באטרף ליד הדלת שלי דופקת עליה כמו משוגעת "שיר מה ישלך?" שאלתי והתקרבתי אליה "שקד" היא צעקה "תגידי את משוגעת איפה היית?" צעקה עליי "בפנימייה" אמרתי כי בתכלס הייתי בכולה "לא מצחיק" "אני לא צוחקת עשיתי ריצות, עברתי בכל הפנימייה" אמרתי "תגידי את משוגעת? כבר ארבע! מאחד אני מחפש אותך" צעקה עליי "אני מ11 לא פה גאוני" אמרתי "טוב אני צריכה להתקלח את רוצה לעמוד פה או להיכנס?" הוספתי "אני נכנסת ואת לא זזה ממני כל היום! זה ברור לך?" אמרה בעצבים ובטון סמכותי "כן המפקדת" אמרתי והצדעתי צחקנו לקחתי בגדים ונכנסתי למקלחת כשיצאתי שיר שכבה לי על המיטה ושיחקה לי בפלאפון היא לא שמה לב שיצאתי "מה את עושה לי בפלאפון?" שאלתי והיא קפצה "הבהלת אותי" אמרה "כן את זה הבנתי אבל מה את עושה לי בפלאפון?" שאלתי שוב "סתם" אמרה "טוב……" אמרתי "באלך סרט?" שאלה "ברור" עניתי בחיוך ראינו בני הנפילים עיר של עצמות" (מומלץ!!!) "איזה חמודיםםםם" שיר אמרה בסוף "כן…" הסכמתי האמת שהסרט ביאס אותי, האהבה שלהם ביאסה אותי, שלי אין אהבה כזאת וכנראה שגם אפעם לא תהיה…שיר כנראה שמה לב לשינוי שלי במצב רוח "לא עזר?" שאלה "לא, לא ממש" "טוב אני יודעת מה יעלה לך את המצב רוח! מחר אני ואת יום בנות" אמרה וחייכה חייכתי אליה בחזרה "נשמע נפלא" אמרתי "אבל אם לא אכפת לך אני רוצה לישון" אמרתי והצבעתי על המיטה" היא צחקה וקמה "לילה טוב" אמרה לי "לילה טוב" החזרתי והלכתי לישון "שקדדדדדדדדדדדדדדד" שמעתי מישו צועק ומרוב בהלה נפלתי מהמיטה "מהההההההההה?" החזרתי בצעקה של עצבים "תפתחי כבר תדלת המעצבנת הזאתתתתתתתת" "פותחתתתתתתתתתתתתתתת" צעקתי בחזרה ופתחתי תדלת שיר עמדה שם מאורגנת "מה את לא מוכנה?" שאלה ונכנסה לי לחדר " הרגע קמתי" אמרתי והיא הביטה בי בשוק "עוד שעה יוצאים, תתארגני" "מה שעה?!?!? אני לא אספיק" אמרתי בעצבים "טוב במקום לבזבז זמן על דיבורים לכי" אמרה ודחפה אותי למקלחת עשיתי מקלחת זריזה ושמתי קרם גוף יצאתי עם המגבת עליי ראיתי ששיר כבר לא בחדר בחרתי חולצת בטן לבנה חלקה וטייץ' שחור שמתי אולסטאר לבנות ולקחתי סווצ'רט פוטבול שחור לבן התאפרתי והייתי מוכנה "שיר אני מוכנה" אמרה ונכנסת לחדר שלה היא שכבה על המיטה "יופי" אמרה וקמה "אז יוצאים" הוסיפה "יוצאים" אמרתי בחיוך יצאנו מהפנימייה ונכנסנו למכונית של שיר לפני שניסע קחי" אמרה והביאה לי מטפחת לכסות את העיניים "חובה?" שאלתי "חובה" אמרה וקשרה לי סביב העניים אחרי נסיעה שהרגישה נצח שיר אמרה לי שהגענו "תודה לאל" אמרתי ובאתי להוריד את המטפחת "מה את עושה?" שיר שאלה "מנסה להוריד" אמרתי מנסה להתיר את הקשר "לאאא" היא צעקה "עוד לא הגענו" אמרה בכעס "טוב טוב" "עכשיו בואי תחזיקי לי תיד ואני אוביל אותך" אמרה "טוב" אמרתי בחשש אחרי הליכה של כמה דקות שיר אמרה שאני יכולה להוריד את המטפחת היא ראתה שאני מסתבכת והורידה לי אותה לקח לי זמן לקלוט איפה אנחנו אבל בסוף הבנתי… אני לא מאמינה! היינו במקום שהכי אהבתי כשעוד גרנו פה, בקניון באר שבע! ליד הפארק שהיינו הולכות אליו כשהיינו קטנות "אעאעאעאעאעאע" צרחתי וקפצתי על שיר בחיבוק "את האחות הכי טובה אבר!!!" "יודעת יודעת" היא אמרה וצחקתי
אחרי שלוש שעות
שלוש שעות! בסך הכל שלוש שעות! אני ושיר היינו בקניון. היינו נשארות שם עוד אם רק היה לנו מקום בידיים חחח, שמנו את השקיות באוטו וחזרנו לפנימייה השעה הייתה 8 והייתי כלכך עייפה שאפילו לא החלפתי בגדים פשוט נשכבתי במיטה ונרדמתי
בוקר
קמתי יחסית מוקדם התארגנתי לבשתי חזיית ספורט בצבע צהוב זוהר וטייץ שחור עם נעלי ספורט שחורות עם שרוכים צהובים לקחתי פלא אוזניות ויצאתי התחלתי לרוץ בזמן שאני בוחרת שירים בדיוק כשהגעתי לשיר שרציתי התנגשתי במישו ונפלנו שנינו שאני עליו הסתכלתי לראות מי זה וראיתי את רון