מי אני בלעדייך? פרק חמישי

"מה בר רצית שיבואו לראות אותכם מפסידים?" התגרתי בו "את מתכוונת לראות אותנו מנצחים" "לא אנחנו מתכוונות למפסידים" שקד אמרה "את זה אנחנו עוד נראה עכשיו בואו למגרש" הוא אמר הלכנו למגרש והתחלנו לשחק וכמובן ששוב ניצחנו אותם 7-4 "השתפרתם" אמרה שקד "השתדלנו" אמר בר והסתכל עליי לא יודעת למה אבל הרגשתי מין צמרמורת נעימה כזאת
נקודת מבט בר
הפסדנו להן שוב!!! ב-3 נקודות!!! אני לא מאמין שזה חזר על עצמו "השתפרתם" שיר אמרה "השתדלנו" החזרתי והסתכלתי עליה אני לא בטוח למה אבל הרגשתי מין צמרמורת נעימה כזאת בפעם האחרונה שזה קרה לי התאהבתי ברותם (האקסית שלו) לפחות עד שגיליתי שהיא שיקרה לי
~פלאשבק~
רציתי להכין לה הפתעה זה יום השנה שלנו אני לא מאמין שהחזקתי מעמד עם מישי יותר משבועיים הגעתי אליה הביתה היא אמרה שהיא חולה אז דפקתי לא שמעתי תשובה היא בטח ישנה חשבתי נכנסתי לחדרה וראיתי אותה עם איזה מישו לידה כפוף על הברך וכל זה הבנתי מה המצב אבל היה לי מוזר שהיא אמרה לו כן וקפצה עליו בחיבוק ונשיקה ארוכה בשפתיים "אז זאת המחלה המעצבנת שלך?" צרחתי כשאני נכנס לחדרה "ב.ב.בר היי" "היי ומי זה? הארוס החדש שלך?" שאלתי בעצבים "כן. למה?" היא התגרתה בי "אולי כי ישלך חבר ואתם חוגגים היום שנה!!" צעקתי עליה "עזבי שכחי ממני וממה שהיה אני שונא אותך" צעקתי עליה זרקתי הכל על הרצפה ויצאתי מהבית שלה בעצבים
~סוף פלאשבק~
"טוב לי נמאס" שמעתי קול והרגשתי כאפה בלחי
נקודת מבט שקד
ראיתי שבר ושיר נתקעו ובהו אחת בשנייה "מה הקטע?" רועי לחש לי "אינלי מושג" עניתי "טוב בואי נשאיר אותם לבד" "סבבה" והלכנו לעשות סיבוב בביצפר חזרנו אחרי איזה חמש-עשר דקות כשהם עדיין עומדים אחד מול השנייה ובוהים "אוקיי זה כבר מפחיד" רועי אמר "מסכימה" עניתי "טוב אני אשחרר אותם חכי שנייה" "סבבה" עניתי והוא הלך ראיתי שהוא לא מצליח וחזר מיואש "או שהם ניהיו אילמים או שהם חטפו אירוע מוחי" אמר "כן אה?" אמרתי בגיחוך "חכה אני אנסה" אמרתי "תגידו הכל טוב עם שניכם?" שאלתי אין תשובה "הלווו אני מדברת" אמרתי "וואי אל תעצבנו, טוב לי נמאס" אמרתי והעפתי לשניהם כאפה הם התעוררו "תגידו הכל טוב עם שניכם?" שאלתי שוב "מה? אה כן בטח" אמר בר ושיר עשתה מבט לא מבין "מה?" היא שאלה וגיחכתי "קפאתם בוהים אחד בשנייה עשר דקות" "מה?!?" אמרו שניהם ביחד "כן" עניתי "אני ושקד הספקנו לעשות סיבוב במקום הענק הזה וכשחזרנו אתם עדיין בהיתם" רועי אמר "זה סתם מוזר" אמרה שיר בקול יבש "לכיתה?" שאלה "כן" ענינו "מה?" אמר בר שעדיין לא השתחרר מההלם וצחקנו עליו "אה מה קורה?" שאל "סבבה" עניתי בקול צוחק "קרה משו?" שאל "ללל.. כן קרה אתה ושיר בהיתם אחד בשנייה במשך עשר דקות והצענו לחזור לכיתה בקטנה אתה בא?" אמרתי "כן" ענה הגענו לכיתה ובדיוק היה צלצול לתחילת השיעור ובדיוק כשעמדנו להיכנס לכיתה בר התעורר "רגע מה אמרתם?!?" שאל בשוק "אמרנו הרבה דברים למה?" ענתה שיר ואני ורועי צחקנו נכנסנו לכיתה והתיישבנו כל אחד במקום שלו שיר ליד בר ואני ליד רועי והתחיל השיעור מאז ומתמיד הייתי טובה בשיעורים כנראה כי היה לי ולשיר זיכרון צילומי והשתעממתי בשיעורים כך שהנחתי את הראש על השולחן ונרדמתי "שקד, שקד" שמעתי ומישו ניער אותי "מה?" עניתי בקול ישנוני וראיתי שרועי ניער אותי "כן גברת שקד השיעור שלי עד כדי כך משעמם? שגם את וגם אחותך נרדמתן?" שמעתי קול הסתובבתי וראיתי את המורה כולה אדומה "זה לא שהוא משעמם אבל זה אחלה שיעור כדי להשלים שעות שינה" אמרתי בעוקצנות "אם את כלכך רוצה להשתתף פשוט תגידי" היא החזירה "בכיף" אמרתי בציניות "אוקיי שקד בבקשה קומי" היא אמרה בקול תקיף "לא טוב לי פה" אמרתי "שקד קומי" אמרה בקול תקיף יותר "שוב, טוב לי פה" אמרתי "שקד קומי עכשיו!!!" היא צעקה "בסדר קמתי קמתי" אמרתי "מה היה כלכך חשוב שהיית צריכה להעיר אותי?!?" צעקתי אחרי שהתעוררתי לגמרי "את מוזמנת לחזור לישון אם אני אראה שאת יודעת מה הולך פה" אמרה "סבבה מה לעשות?" שאלתי תעני על זה" ענתה והצביעה על הלוח קראתי מהר מ שהיה כתוב ותוך שנייה עניתי "the name of the song is nice to be and the singer is gilad klochbinshtain" אמרתי(השם והזמר מומצאים) "עכשיו אפשר ללכת לישון?" שאלתי "מה? אבל איך?" היא שאלה המומה "אני הלכתי לחדר" אמרתי וארזתי את הדברים ראיתי ששיר כבר לא פה "דרך אגב, איפה שיר?" שאלתי "היא כבר הלכה" בר ענה "אה טוב" אמרתי במשיכת כתפיים "אהה ו-המורה" אמרתי כשכבר הייתי בדלת "איתי ועם שיר לא מתעסקים" אמרתי ויצאתי הלכתי לחדר ונרדמתי
התעוררתי שוב באותו מקום לבן "היי" אמר לי נדב בחיוך "היי" אמרתי חייכתי וחיבקתי אותו "זוכרת שתמיד הבטחתי לך שאני אמצא לך מישו? שתהיי מאושרת?" הוא אמר-שאל "כן" מלמלתי "אז מצאתי" הוא אמר בחיוך וחייכתי חיוך עצוב "למה את עצובה?" שאל "כי אני לא רוצה מישו אחר" מלמלתי "שקד את יודעת שזה כבר לא יקרה" "יודעת יודעת אבל מותר לבן אדם לחלום" "מותר אבל את חייבת להמשיך הלאה" אמר "אני מנסה אבל זה לא כזה קל כמו שזה נשמע" אמרתי "זה כן את פשוט צריכה לשחרר, לתת ללב שלך להיפתח בפני מישו אחר" אמר ברוגע "ואיך אני בדיוק עושה את זה אם אתה לא יוצא משם?" צעקתי בדמעות "אל תבכי" "כשאת בוכה את לא יפה את לא יפה" הוא זימר זה תמיד היה משו שהוא היה עושה שאני בוכה, שר לי גיחכתי "תתני לעצמך להתאהב מחדש" אמר "ואיך אני עושה את זה?" שאלתי בעצב לא רציתי להיפרד "פשוט תשחררי" אמר והתחיל להיעלם "תשחררי" אמר ונעלם
"שקד שקד קומי" הרגשתי מישו מנער אותי בעדינות פקחתי עיניים באיטיות וראיתי את שיר היא הייתה לבושה בחולצת בטן שחורה ושורט כחול וכפכפים שחורות "תודה לאל קמת כבר חשבתי לקרוא לרועי" אמרה בגיחוך הייתה לנו כזאת מסורת שהיינו קטנות יותר שאם מישי לא קמה קוראים לרועי והוא קופץ עליה ושופך עליה מים "אז מזל שקמתי אה?" "לא דווקא חבל" "שונאת אותך" סיננתי "הדדי כפרה" החזירה קמתי וצחקתי בשקט "שקד?" "אה?" "הכל טוב?" כן למה?" "את נראית נורא" אמרה כשהסתכלתי על עצמי במראה העיניים שלי היו אדומות הפנים חיוורות והיו לי שובלים של דמעות על הפנים והשיער של היה פרוע "סתם חלום רע" אמרתי "אוקי.." אמרה בחשד "רצית משו?" שיניתי נושא "האמת שכן, אני רוצה ללכת לבריכה אבל לא לבד את יכולה לבוא איתי?" שאלה "בטח" עניתי "רק תני לי עשר דקות להתארגן" "סבבה אני פה" אמרה התארגנתי שמתי על עצמי בגד ים מקושקש חולצת בטן תכולה ושורט שחור שמתי כפכפים כחולות לא התאפרתי גם ככה זה ירד במים ולקחתי פאלפון הגענו לבריכה וישר הלכנו להשתזף הורדנו שיר הייתה עם בגד ים שהוא תחתון שחור וחזייה לבנה כנראה נרדמנו כי הרגשתי את עצמי במים כאילו זרקו אותי וראיתי את רועי ובר שהיה עם שיר במלחמה "רועיייייייייייייי" צעקתי עליו "מה?" שאל כשהוא מתפוצץ מצחוק "זה לא מצחיק לפחות תעזור לי לעלות" ביקשתי "בואי" אמר והביא לי יד הוא עזר לי לעלות לפני שהספיק למצמץ דחפתי אותו למים התפוצצתי מצחוק עם בר ושיר שהפסיקו את המלחמה והסתכלו עלינו כאילו אנחנו סרט וקפצנו כולנו אחרי רועי "בואו קרב תרנגולות" הצעתי "כן יאללה" הם אמרו אחד אחרי השני אני הייתי על רועי ושיר על בר אני ושיר התקוטטנו ובסוף הצלחתי להפיל אותה או ליתר דיוק רועי התנגש בבר והם נפלו אחורה אני ורועי צחקנו יצאתי מהבריכה וראיתי שכבר 20:55 "טוב אני חוזרת לחדר כבר חמישה לתשע" אמרתי להם "שיר את באה?" שאלתי אותה "כן שנייה" היא אמרה לחשה משו לבר ורועי ויצאה חזרתי לחדר התקלחתי והלכתי לישון
בוקר
נקודת מבט שיר
קמתי מוקדם יחסית התארגנתי והלכתי לחדר של רועי הערתי אותו "אתה מוכן?" שאלתי "תמיד" ענה רק בואי נקרא לבר "סבבה" אמרתי הערנו את בר והלכנו לחדר של שקד כשאצל רועי דלי עם מים וקרח ואצל בר מצלמה הגענו לחדר של שקד ונכנסנו בשקט לחדר שלה אמרתי לבר שיתחיל לצלם רועי שפך עליה מים ואני קפצתי עליה ושנינו צרחנו ביחד בוקר טוב היא נפלה מהמיטה וצרחה שלושתנו התפוצצנו מצחוק