מי אמר שהחיים מושלמים – פרק 1 (?)

״יום ראשון אחרון ללימודים , מתרגשת פרינד ?״ אמרה לי נויה
״בטח מתרגשת שנה אחרונה ביצס שרק נהנה ״ אמרתי לה
״השתחררת מהמניאק ?״ שאלה אותי בשינוי מצב רוח מהיר
״הלוואי שכן , אני רק מקווה לא להיתקל בו . לפחות לא היום ״ אמרתי ונכנסו לכיתה בחיוך מזויף מיצידי.

~~חודש לפני~~
״אני לא יכולה נויה הוא פגע בי יותר מידי , והכי גרוע שהוא לא יודע מזה אפילו, אני לא מסוגלת להשתחרר ממנו , קשה לי מידי, מה אני עושה עוד חודש אני הולכת לראות אותו והוא לא יודע שאני אוהבת אותו ״ בכיתי לנויה בפלאפון
״יש לי רעיון, בואי נצא , נשתכר נכיר בנים חתיכים ותשכחי ממנו לתמיד !״ אמרה לי בניסיון לעודד אותי באותו דפוס שהיה בחודשיים האחרונים אך ללא הצלחה .

~~ ליז, 17 וחצי , ביטחון עצמי ברצפה , אוהבת לישון לישון ולישון ומידי פעם לצאת לריצות כי היא בעלת תסביך של משקל . לא היה לה חבר אף פעם ועדיין מחפשת את האחד .
נויה, 17 חברה טוב של ליז, אך פוגעת בה הרבה כדי לקבל תשומת לב מבנים, משחקת אותה בעלת ביטחון עצמי אך כך משתקף חוסר הביטחון הענקי שלה .
קובי , 17 וחצי , חתיך , אשכנזי בטעם של ליז, ביטחון עצמי בשמיים , סטוציונר , לא מחזיק במערכת יחסים יותר מחודש וחצי .

~~~יום ראשון ללימודים, כיתה יב, התרגשות ׳רק לא לראות אותו, רק לא להיתקל בו רק לא הוא …׳ חשבתי לעצמי בהפסקה כשהתישבתי עם כל החברות בספסל מאחורי השכבה .
נזכרתי פתאום בשנה שעברה שהכול התחיל
חודש וחצי לפני סיום הלימודים , אז הכול התחיל , אז קובי התחיל להראות עניין , התחיל להתעניין בי, בחיים שלי. הזמין אותי להיפגש איתו , ים, שישי בערב . בשבילי הכול היה נראה ידידותי . ואז הוא הפסיק – הפסיק לשלוח הודעות, הפסיק להתעניין הפסיק לשאול.
ואז אני – התחלתי – למה הוא הפסיק ? למה הוא לא ממשיך להתעניין , נהנתי . נהנתי מהתשומת לב שלו. נהנתי שלמישהו אכפת ממני באמת. שמישהו דואג לי . דואג שהגעתי הביתה . פשוט דואג . להרגיש נאהבת . אז למה הוא הפסיק ? ואז אני המשכתי רק עליו לחשוב , וזה קרה מחשיבה עליו זה הפך להידלקות , מה דלקות זה הפך לאהבה ומאהבה פתאום מצאתי את עצמי מאוהבת בו , בילד שכבר לא אכפת לו . בילד הסטוציונר, בילד שפאקינג מחליף חברה כל חודש . הוא יפגע בך , הוא יפגע ולא ידע את יודעת את זה אז למה את ממשיכה להתאהב בו. לא נשלט.

~~~ ההפסקה שלי עברה בחשיבה על קובי , על הילד, שאני עוד לא מבינה למה התאהבתי בו , הוא מתלבש כמו מפוזר לא שם בושם פשוט לא טיפוס שאני אוהבת . אבל העיניים , הכחולות כמו שמיים שננעצות בתוך עיניי הלא מיוחדות , המבט שגורם לי להתאהב, להרגיש נאהבת מיצידו. והידיים המושלמות והצחוק השובב המתגלגל והשובה לבבות הזה .המחשבה שלי נקטעה בכיתה כשהמחנכת שלי צעקה כדי להזכיר לנו ״מחר מתמטיקה 3 שעות ושעתיים אזרחות ייאלה לכו הביתה״.
״איזה הביתה ? ייאלה ים ״ צעקה אחת מהבנות מהכיתה שלי הפרחות ויצאנו כולם בצחוקים מהכיתה .
״אוי נו באמת״ לחשתי לנויה כדי שחברות שלנו לא ישמעו
״ מה קרה ?״ היא אמרה לי
״אני מחר הולכת לראות אותו משך 3 שעות רצופות מתי למות ? ״
״ וואי תקשיבי ליז״ לקחה אותי הצידה מחברות שלנו ״ את חייבת להפסיק , להפסיק לחשוב עליו ושכל היום שלך יהיה רק סביבו , וגם לי נמאס כבר לשמוע את זה . זה כמו תקליט שבור נהיה כבר״אמרה כבר בעצבים
״אבל נויה את יודעת שאף רק את יודעת את הסיפור אף אחד לא יודעת את הרגשות שלי אין לי אצל מי עוד לשפוך את זה , זה פשוט קשה לי אני יודעת שאני חופרת אבל בבקשה תעזרי לי לעבור את זה ״אמרתי על סף בכי
״אני יעזור לך אבל בהקשה רק היום בואי לא נדבר עליו ופשוט נלך לים עם כולם בכיף ״ אמרה לי ומשכה אותי לכיוון כל החברים שלנו .