מישל ומיכאל בעיר האורות בעיר האהבה פ ר י ס פרק ו'
שתי הנשים נשארו בחנות עוד זמן מה ולבסוף עזבו מבלי לקנות ולו פריט אחד לרפואה.
הצעירה לא הורידה את עיניה ממיכאל ורק חייכה חיוך שאינו דומה לחיוך בין מוכרת לקונה .
"תן לי בבקשה את העודף שהחזרתי לך מאחר ואני צריכה לזכות אותך על העגילים שאתה מחזיר לי ולצערי הרב תיקים כאלה אזלו בחנות שלי ויתכן כי אקבלן מחר אך אינני בטוחה."
מיכאל נתן לה את המסמך עם העודף והיא זיכתה אותו בתמורה של העגילים.
"אתה יודע אדוני פנתה אליו לאחר שהחזירה לו את העודף יש לי גם בגדים מאד מאד יפים לגברים".
"תודה אני באמת מודה לך אך אני לא צריך לקנות לי בגדים אולי 20 שנה יש לי ערימות של מכנסיים, חולצות , חליפות ועוד ועוד."
"ויש לך תיק עור משובה בשביל המחשב הנייד שלך"???
"איך את יודעת שיש לי מחשב נייד ושבאמת אני זקוק לתיק "
"תמתין לי שנייה אני אסגור את החנות ואקח אותך למחסן שם תבחר לך את התיק הכי עדכני הכי מרשים".
"מאמי חייך אליה אין צורך עכשיו ללכת למחסן אבוא אלייך מחר על הבקר"!!!
"שמי חן ואל תפחד ממני עד עתה לא בלעתי ולו גבר אחד"חחח.
לא חלפו דקות מעטות והיא הורידה את התריס החשמלי וכיבתה את האורות.
הכל היה חשוך והיא לקחה אותו למחסן.
"ואוו אמר מיכאל איזה מחסן זה זוהי תצוגה של דברים א' א' ואוו חן אני מצדיע לך כיצד הגעת לבנות את עצמך בגיל כה צעיר".
"אני אספר לך הכל אך לא לפני שתנשק על לחיי"
"אוקיי שיהיה לך לילה טוב והוא יצא מהמחסן ומיהר לעבר מישל אשר בשן ועין יצא עם הכבוד אך מי צריך כבוד כשיש כזו מהממת בהישג יד"????
הוא נכנס למעלית ועלה לסוויטה של מישל ושלו.
תגובות (0)