מילים של עבריין / 8

Dana 10/02/2013 1358 צפיות תגובה אחת

לפני שפתחתי את הדלת שברתי למר אהרון כמה דברים בחדר , קצת כדי להוציא עצבים .
מה שהכי טוב שלא היה לו ממש אכפת , הוא היה עסוק בלקרוא את אחד הספרים שלו ,
כדי לי לשכוח ממנו !
אני רק רוצה , רוצה לבנות לעצמי את העתיד .
" קרוליין זה מספיק , אני צריכה לקבל את המטופל הבא , ואת ההתאהבות שלך לגבי איאן כדי שתשכחי ,
אני מאמין שזה סתם . פעם ראשונה גרועה לא יותר " חחח , אתה בטוח ? כי אני גם כול כך רוצה
לשכוח את ההתאהבות המטופשת הזאת של הנערים התבגרים , זה כול כך מדכא .
הלכתי לכיוון הדלת ופתחתי אותה במהירות " הלוואי והיה אפשר לשכוח , סתם התאהבות טיפשית "
ברגע שהרמתי את עיניי טרקתי את הדלת בפנים של המטופל הבא , החלקתי במורד הדלת לכיוון
הרצפה והטמנתי את ראשי בידיי , את היד שלי שמתי על פי והמשפטים חזרו בראשי מספר פעמים
' אל תדברי , זה רק יפגע בך '..
' אל תדברי , זה רק יפגע בך '..
' אל תדברי , זה רק יפגע בך '..
' אל תדברי , זה רק יפגע בך '..
' אל תדברי , זה רק יפגע בך '..
' אל תדברי , זה רק יפגע בך '…… זה יפגע , זה יפגע , זה כבר פגע .
"רק לשכוח , בבקשה "! התחלתי לבכות עם דמעות מרות יורדות בלחיי , להרגיש איך אני מתפוצצת
מבפנים , אבל עדיין ההרגשה של הפחד עברה בגופי .
נגבתי את דמעותיי והתרוממתי שוב , פתחתי את הדלת , עיניו של איאן התרוממו לכיווני " לאן את הולכת "?
שאל מר אהרון , כווצתי את ידי " למצוא את הזקן "! אמרתי בקול מריר ומלא בכעס עוצמתי , ואני כבר
יצאתי מתוך המרפאה בזמן שאני שומעת אותו קורא לי לחזור , תתקשרי לרון , תתקשרי לאמא , תתקשר
לאשלי , עד שאני לא מוצאת את הקבר של הזקן אני לא נחה , תמיד הייתי יהירה גם עם הפחד וגם
בלעדיו , אבל עכשיו שהבנתי שאני כבר בת 19, אני לא אמורה לפחד מכלום ברגע שפספסתי את כול
חיי בניסיון להעיף את הפחד .

" את משוגעת קרוליין " שצחקתי " אני שומעת את זה הרבה אח " אמרתי לרון בזמן שדברתי איתו בפלאפון
, הלכתי אל הבית קברות כדי לשאול את הקברן על הגופות החדשות , זאת אומרת על אבא שלי .
אני רוצה לדעת אם אשלי שיקרה שהוא מת או שהוא באמת מת , אני רק רוצה לדעת את האמת .
" תקשיבי קרוליין , את לא יכולה ללכת לבית קברות ולשאול את הקברן אם יש גופה חדשה בשם
מרויין דוגלאס , זה מטורף "! תנסה אותי אח .
" אל תדאג לגבי , אני כבר לא מפחדת ואני אחזור לבית בחתיכה אחת " אמרתי וצחקתי , שמעתי את
אשלי מנסה לשכנע את רון לתת לי הזדמנות ראשונה בחיים שלי לנצח את הפחד .
ולנסות להתמודד עם העולם המציאותי כמו שאני רוצה , כמו שהייתי רוצה פעם ראשונה בחיים שלי .
" תחזרי בבקשה קרוליין " התחנן רון בפלאפון אבל אני עמדתי על שלי " אתה יודע מה רון , כדי
שתתחיל להתרגל לרעיון שאני יכולה להתחיל לחיות בעצמי , אולי יום אחד אני אתחתן ואז אני
יפרד ממך באמת .
זה לא שאני לא מודה לך על התשע עשרה שנה האלו , אני מודה מרוב הלב ואני יודעת שאני גם
לא יכולה באמת להודות לך על הכול , אבל אני מבקשת בקשה אחרונה " נשמתי לרווחה " תן לי
לחיות " אמרתי ונתקתי , מצמצתי בעיניי מספר פעמים כדי לא לתת לדמעות לנזול החוצה והתקדמתי
אל עבר בית הקברות .


תגובות (1)

סיפור מדהים ממש אהבתי תמשיכי דחוף את הסיפור המושלם הזהה

10/02/2013 10:19
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך