מילים של עבריין / 44

היחידים שנשארו על הרגליים היו אני , איאן , רון , דין ועוד שלוש חיילים .
השאר כבר נפלו על הרצפה ודיממו למוות , בעוד שאני מחזיקה את המותן המדממת שלי , אני לא
יכולה להישבר עכשיו , אנחנו כמעט מסיימים
איפה ולנטיין ?
" את יודעת , פחדתי " הוא אמר וחייך את החיוך השדי שלא שלא איחר לבוא במהירות " תמיד
היית צעד אחד לפניי , הפצצות , השרפה , המלכודות והמארבים . אם את חיה עד עכשיו כנראה
שאת באמת חזקה , אבל יריה קטנה אחת כישלה אותך " מרויין צחק , נשמתי לרווחה וניסיתי
לא לזוז כמה שיותר , כולם עמדו במקום ולא זזו , כולם הביטו בו והחיילים של מרויין עקיפו אותנו ,
הסתכלתי על הרצפה רואה בעיניי איך אני מאבדת שני חברים טובים , אלכס וג'ול .
" אתה חתיכת .." מלמלתי אבל הוא השתיק אותי בצחוקו , הבנתי שאין לי עכשיו זכות לאיים עליו ,
המצב שהמדרדר שלי והמצב הבריא שלו , אפילו הנשקים שהיו צמודים אלי לא יוכלו לעזור לי .
" איך הסכמת שהוא יבוא "? מרויין שם את ידו על פיו ונעץ את מבטו באיאן " אחרי הכול .." הוא
צקצק בלושנו , רון נשף לרווחה ורצה לצעוד לכיוון מרויין ולהוריד את ראשו המחייך מגופו במהירות
רבה , טוב לא רק הוא רצה את זה .
נתתי מבט באיאן וראיתי אותו מסתכל עלי בדאגה , הוא לא הביט בי ספציפית הוא הביט יותר בכיוון
של החור הענק והמדממם שבמותן שלי , אתה לא רציני !
" אני .. יודעת הכול " התנשמתי לרווחה , מרויין צחק והוציא אקדח חדש ונקי מהכיס שלו , במהירות
רבה ראיתי את רון נופל גם הוא " רווווון "!
הנשמה שלי נעתקה ממני , המשכתי להביט ברון המדמם , באלכס וג'ול , המשכתי להביט באנשים
שהכי קשורים אלי מאבדים את נשמתם , האישונים שלהם מתרחבים והם עוברים לעולם חדש , ללא
כול רוע ושנאה .
" אני יודע שאת יודעת , על העסקה עם איאן , על הצלפים שלי , על החפרפרת .. את תמיד היית
צעד אחד לפניי והרגת לי הרבה מאוד אנשים , שרפה קטנה הכניעה אותך אבל מלכודות מוות שאף
אחד לא יכול לעבור את דווקא הצלחת ? הרשמת אותי קרוליין , בתי " הוא הדגיש את המילה ביתי ,
הכעס שהיה בעיניי כול כך גבר שהצלחתי להתיישר בלי להרגיש את הכאב , היד שלי עדיין לחצה
על המותן מנסה לעצור את הדימום , כול כך רציתי את הנקמה הזאת , תכננתי אותה יותר מחצי
שנה , או יותר נכון תכננתי אותה מגיל 6 , כמה שנים בדיוק ? ארבע עשרה שנה ?
" אתה לא אבא שלי , אף פעם לא היית ! מי שבאמת היה אבא שלי זה רון , אפילו אמא שעזבה אותנו
הייתה יותר טובה ממך . אתה ? בכלל לא קשור למשפחה , אולי יש לך את השם משפחה שלך ואולי
ברגע שולנטיין או אתה ימותו יעברו את העסקים הגדולים והשחורים לידנו אבל חוץ מיזה מי אתה
בכלל "?
החיוך הגדול שהיה על פניו של מרויין נסוג , הוא זז באי נוחות כאילו פגעתי בנקודה רגישה , הוא
נכנס אל הפינה הגדולה במלכודת שלי , יש עדיין תקווה , כול עוד ולנטיין והחיליים שלו חיים הם יכולו
להציל אותנו . הרגשתי את עצמי נופלת על ברכיים " אלכס " הזזתי את אלכס לכיוונים אבל רק העיניים
שלו זזו לכיווני , גוף ללא נשמה וחסר קול " ג'ול " אותה גופה בדיוק , רק העיניים זזות , בלי שום
קול שמזכירים את הילדות שלי , את הבגרות שלי שמזכירים אותי .
" את , את חתיכת זונה ! את .. את " מרויין התחיל לומר , לא היו לו המילים הנכונות כדי לומר את
האמת , האמת הגדולה שאני צודקת .
" אחרי חצי שנה קטנה כבר שוכבת , עם הראשון שלך .. אני לא מאמין ! את הרי ילדה .. את .. הילדה
שלי הופכת לזונה "?
" אני מזמן לא הילדה שלך "! תווי פניי התכווצנו נורא בזעם , הוא .. הרגע חשף את הסוד הגדול שלי ,
את הסוד שלי ושל איאן .. זה היה ביום הולדת שלי .. זה .
הייתי מעדיפה להפוך לזונה מאשר להשאר הילדה של מרויין ולהמשיך לקרוא לו אבא .
הוא זז לכיווני שהוא מרים את הסנטר שלי , איאן פתאום הזדקף " לעולם , אל תגע בה "! הוא נזף
במרויין , הוא בא לרוץ לכיוון מרויין ולהתנפל עליו אבל החזיקו אותו משני הידיים שלו , מרויין זקף
את גופו והלך לכיוון איאן " אם לא היית עוזר לי , לא הייתי ממשיך להשאיר אותך חי " הוא אמר , איאן
לא היה מרוצה , הוא לא היה מרוצה בכלל , הוא בעט למרויין בפנים והפיל את החיילים שהחזיקו אותו ,
דין זרק לו נשק במהירות ואיאן ירה בשני החיליים שהחזיקו את דין , מהר מאוד הם הרגו את כול
החיליים שהיו מסביבנו .
" אתה , אתה לא יכול לומר תודה . אתה צריך להודות לי , על הכסף שננתי לך , אתה כפוי טובה " שמעתי את איאן צוחק " אה באמת "?
פתאום הרגשתי את האקדח של מרויין מוצמד אל המצח שלי ומרויין מחמש אותו " תעזוב את
הנשק או שלעולם לא תראה את החברה היפה שלך יותר " הנשק שהיה בידיו של איאן נפל במהירות
רבה לרצפה ואיאן הביט בו באכזבה .