Dana
סורי שלא כתבתי , פשוט הייתי שקועה בספר .
ובשעה שמונה יצאתי עם חברים עד עשר :<

מילים של עבריין / 42

Dana 09/03/2013 1105 צפיות 2 תגובות
סורי שלא כתבתי , פשוט הייתי שקועה בספר .
ובשעה שמונה יצאתי עם חברים עד עשר :<

" אני חושבת שאני עומדת להקיא " אמרתי בקול ומצאתי את עצמי עומדת בצד ומקיאה את נשמתי ,
אלכס התכופף לגובה עיניי וישר את מבטו , מנסה להרגיע אותי , רון ושאר החיליים לא העזו להתקרב
לשלושת הפניות , רון חשב מה לעשות עד ששמע קול ממכשיר הקשר .
" מצאנו את מרויין " שמעתי את קולו של ולנטיין , קפצתי על רגליי ונשמתי לרווחה " או חצי יותר נכון "
מה זאת אומרת ?
" יש כאן גופה ואקדח של מרויין , הוא בעקבות לכיוונו של איאן , דברו איתו " רון אמר לולנטיין תודה
על המידע והתקשר לאיאן , שוב איאן .. אותם מחשבות עלו בראשי שוב . כאן אני בטוחה שאנחנו
לא עומדים לצאת חיים , זאת מלכודת מוות קשה !
אחרי המלכודת הזאת אני מתערבת שמרויין לא שם מארב , כי ברצינות מי יוכל לעבור את המלכודת
הזאת , אלכס עמד והסתכל על שלושת לוחי הקודים ובדק " אפשר לנסות את הקוד , אני לא בטוח
שהוא עובד אבל אפשר לנסות " שמחתי מיד , הייתי כול כך שמחה שרציתי לקפוץ על אלכס ולהגיד
לו שהוא 'גאון' אבל שמרתי על עצמי , אמרתי לעצמי שזה החבר הכי טוב של איאן , איאן יקנא אם
הוא ידע שמישהי שהוא אוהב קפצה על החבר הכי טוב שלו ( ואו , זה נשמע כאילו אני אוהבת
את אלכס ) לא , לא , לא יש לי כבוד ואין מצב שאני התאהב או יצא עם חבר של האקס שלי , זה לא
יקרה בחיים האלו אפילו אם אני ירצה לגרום לו לקנא .
" אבל יש בעיה " הוא התקרב אל אחד הפניות ולחץ קוד מסויים בפנייה , סתם כול מיני מספרים שעלו
בראש שלו , היה כתוב שם שיש לנו רק ניסיון אחד וניסיון שני בעוד שעה , התקרבתי אל אלכס ושמתי
את ידיי על מותניי ורכנתי אליו " מה אתה דפוק ? אם זאת הפנייה שאנחנו צריכים אליה "? הוא
המשיך לעבור על הפניות " לא " .
סוף, סוף רון הצליח לתפוס את איאן " שמענו שאיאן בכיוונכם , איפה הוא "?
שמעתי את הקול של הבן אדם שאני כול כך אוהבת " אנחנו במבוך , שלוש פניות ואחת מהם מובילה
לכיוון המשרדים והאחרים לכיוון שלכם " לפני ששמענו את איאן מתחיל לצעוד לכיוון הפניות רון הספיק
לצעוק לו שלא יכנס לשום פנייה " למה "? שאל איאן והתרחק מספר צעדים מהפנייה " תעשה טובה
ואל תתקרב " איאן היה מבולבל , שמעתי רון את לוחש לו שאם הוא יכנס לאחת הפניות הוא לא יראה
אותי בחיים , וזה מה שלימד אותי שאיאן באמת אוהב אותי .
אלכס לקח את ידי והעמיד אותי באמצע החדר , וכיוון אותי לאחת הפניות " תתרכזי קרוליין , תעצמי
עיניים ותקשיבי , תפעילי את החוש השישי שלך ותגידי לי איפה איאן נמצא , תקשיב לקול שלו " .
שמעתי באוזניי את קולו של איאן קורא לי , אבל אני לא שומעת איפה הוא .. אני שומעת קול ..
אבל איפה הוא ? בפנייה האמצעית או הימנית ? אני ממשיכה להקשיב , נושמת לרווחה וידי מזיעות
בחוזקה , אני פתאום שומעת , את שמי כמו דיסק שבור ' קרוליין .. קרוליין …'
פקחתי את עיני במהירות , בכזאת מהירות שהצבע היחיד שראיתי בעיניי היה שחור , ותמונתו של
איאן בפנייה הימנית . לאט לאט התחיל להתבהר החדר בו אנחנו עומדים , נשמתי והצבעתי על
הפנייה הימנית .
אלכס הקשיב לי וניסה את הקוד בפנייה הימנית " על החיים ועל המוות " הוא אמר , ופתאום הקירות
הנופלים התחילו לעלות ולרדת במהירות , לפני זה , זה היה רק על ידי חיישן תנועה , עכשיו זה כול
הזמן נופל ועולה בחזרה " אנחנו רואים את המלכודת , זה המעבר הימני אצלנו" הנהנתי , והתקרבנו
אל המעבר , איך אנחנו עומדים לעבור אותו ?
הקירות התחילו להשתגע ובמהירות אור הם המשיכו לעלות ולרדת , כול כך מהר שקבלתי סחרחורת
בעיניי " כולם להתכופף " נפלתי במהירות על הבטן , הקירות התחילו להישבר והחלקים שלו עפו לכיוננו
ומעלינו , נפלו רחוק מאיתנו ואף אחד מאיתנו לא נפגע , החיילים שכאן נמחצו שומרים עלינו .
שום קירות נופלים לא נראו לאופק " קדימה , באו במהירות " אני עדיין לא יכולתי לעבור במעבר כול
עוד אני רואה את הגופה על הרצפה מחוצה , ודם שהשפריץ על הקירות , הגועל והקיא שוב עלה בגרוני
ורציתי כול כך להקיא .
עדיין שכבתי על הרצפה עם הבטן לכיוונה " נו קרוליין " אמר אלכס והושיט לי את ידי , הנדתי את ראשי
לצדדים ולא רציתי לזוז ממקומי , פחדתי מהגופה , פחדתי מהמבוך , פחדתי .
" קח אותה על הידיים , נלך קדימה ונשמור עליכם , אין זמן לריב " אמר רון בכעס והתחיל להכנס אל
תוך הפנייה הימנית , רציתי לצעוק לו שלא ילך . אבל זה היה מאוחר מידי , מי שנשאר בחדר
השומם היה אלכס , אני ושלוש גופות מחוצות של החיילים שלנו .
אלכס הרים אותי על הידיים שלו , כאילו אני נוצה , הרים אותי בקלילות . חפנתי את פני בצווארו
ועצמתי את עיני , הרגשתי איך הרגליים שלו עוברות מעל חלקי גוף של החייל והגועל עלה שוב בצווארי .
לבסוף בעיניי ראיתי אור ויצאנו מהפנייה " מה קרה "? שאל דין , פקחתי לבסוף את העיניי ששמעתי
את הקול של דין " גופות .. דם .. מוחצות " גמגמתי ואלכס הוריד אותי , הרמתי את עיניי ומצאתי את
עצמי רצה לזרעותיו של איאן " אתה חי " איאן חיבק אותי בחזרה .
" כן , אני חי , ואת גם " הוא חייך " עכשיו נשאר רק דבר אחד , למצוא את מרויין שעכשיו נמצא באזור
של המשרדים , שלחנו לשם את ולנטיין " אמר איאן וכולנו התחילנו ללכת לפנייה השמאלית , למצוא
את מרויין , לחדר המשרדים , שידי אוחזת בידו של איאן בפחד .


תגובות (2)

תמשיכי!!! אווווח הם מווושלמים ביחד!!! ^-^

09/03/2013 15:18

תמשיכייייי כברררר !!!!

09/03/2013 15:24
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך