מילים של עבריין / 38

למה עכשיו ?
למה עכשיו הוא מציע לי ? בין כול ההחלטות האלו , במלחמה ?
אני .. אני לא יודעת מה לעשות ..
אני רוצה לומר לו שלא , שאני לא יכולה להנשא לו כי רק התחלתי לחיות , לא .. אני לא יכולה ..
אחרי שעה כמעט שאני מפציצה את אורך התעלה לקחתי את עצמי בידיים ואני וולנטיין ירדנו
מהמסוק , הטייס שם את המסוק על טייס אטומטי והמשיך לפוצץ את המשך התעלה .
" רון איפה אתם "? שאל ולנטיין את רון והתחלנו לרדת במורד המזח המפוצץ אל תוך
התעלה שאני מוציאה שני רובים M4 , ומתחילה ללכת . ולנטיין מתחיל לדבר עם רון ועם פנס הוא
מורה לי על הדרך " אנחנו עברנו בדיוק התפצלנו , איפה אתם "? לא היה לנו מפה אז לא ידעתי
בדיוק לאן אנחנו הולכים או איפה אנחנו בדיוק וזה גם לא ממש היה לי אכפת , הדבר היחיד שחזר
על עצמו בראשו פעם אחרי פעם כמו דיסק , הייתה התמונה של הטבעת שעל אצבעי .
" אנחנו .." התחלתי לומר ובחנתי בקפידות את המקום בו אנחנו נמצאים " בירדת מזח 146 , פיצוץ
מספר חמש עשרה " הפיצוצים היו מתוכננים וסרטטנו אותם על המפה , וכך למזלי הייתי יכולה לומר
איפה אנחנו " אוקיי , אתם לא בתעלה שלי , אתם בתעלה שמובילה למשרדים של מרויין וזה לאן
שמארק והבנים שלו הלכו , תלכו קדימה ואז תפנו לימין ושם תפגשו , רות סוף " .
איזה מזל ! ג'ול ודין חיים !
" ולנטיין אתה עומד לעזור לי או ללכת מאחורי ורק להאיר לי את הדרך " האמת שכבר לא הייתי
צריכה שיאירו לי את הדרך , ההד פה כול כך חזק שאם אחד החיילים של מרויין יגיח לי מאיזשהי
פינה אני ישמע עוד לפני שהוא יתקיף אותנו . ואת הדרך אני כבר יודעת , ללכת ישר עד פנימה
לימין
התחלנו ללכת קדימה , הדרך הייתה שוממת כמו סירטי אימה על זומבים , שום רעש עד שפנינו
לצד ימין , כמות החיליים שקפצו עליהם כנראה שהשתמשו במשתיקי קול , התחלתי לירות
בכול מקום ומקום , בדיוק הטייס הפציץ את במקום קרוב אלינו והאדמה רעדה כול כך שזה נתן
לנו יתרון לירות בין כול העשן , הרי .. לי יש את החוש השישי .
"הם לא יכלו לתלות שלט בשבילי ' אנחנו כאן ' "? התנשמתי לרווחה והמשכתי ללכת בין כול הגופות
הנערמות עלינו , פתאום הרגשתי שיורים בי פעם אחת , הכדור נעצר על אפוד המגן שעל גופי אבל את
ההדף הוא לא עצר , ולנטיין ירה בצלף שישב על מוט תחוקה שהיה תלוי למעלה , חצי מכסנית הוא
ביזבז על הבן זונה הזה " תודה " אמרתי לולנטיין שהוא עזר לי להתרומם מהרצפה , נשמתי לרווחה
ונעמדתי על רגליי " קדימה " הצביעה לי ולנטיין עם ראשו להמשיך … כע .
המקום הזה ניהיה יותר מפחיד מרגע לרגע ויותר חשוך מרגע לרגע , אחרי הפניה כבר היינו צריכים
לתפוס את מארק והבנים אבל שום רמז לצורת חיים בתעלה הזאת !
המשכנו ללכת .
" אמא " צעקתי אחרי שהתהפכתי מגופה שהייתה מכוסה במים שנמצאים בתעלה , לא ראיתי
אותה היה חשוך למטה וכנראה שהיא תבעה כבר מתחת לכול המים האלו " תסתכלי לאן
שאת הולכת קרוליין " אמר ולנטיין , הוא הפך את הגופה ולפנינו נגלה " אלוהים " שמתי את
ידי על פי כדי שאני לא יקיא " שיטה ישנה " אמר ולנטיין , היו שני כדורים בחזה וכדור אחד נקי במצח .
" זה "? שאלתי והצבעתי על מארק , ולנטיין השפיל את ראשו והינהן , התחלתי לזחול אחורה במים
האלו להתרחק מהגופה של מארק " הוא עדיין חי " אמר ולנטיין , אלוהים , איזה מזל !
"אבל לא לעוד הרבה זמן , כנראה שזה קרה לא מזמן , ג'ול ודין עדיין חיים ואת צריכה ללכת למצוא
אותם , אני יחכה לפעילות רפואית שתרד לכאן ואז אני אתפוס אותך , קדימה לכי " אמר ולנטיין
והגיש לי את מכשיר הקשר של מארק ומפה שהייתי בכיסו , היא הייתה קצת רטובה אבל שרדה ,
וזהו היה באמת נס !
מארק שורד , לאט לאט .
פרסתי את המפה והתחלתי ללכת בשקט , בלי להשמיע שום קול בדרך אפילו שאני יודעת שהדרך הזאת
נקייה בגלל שאם הם הגיעו לכאן זאת אומרת שהם ניקו " אבא .." שמעתי את קולו של ג'ול "אבא.."
זה לא היה טוב .. הקשר לא היה חזק " אתה שומע אותי .."
נשמתי לרווחה " ג'ול ? זאת קרוליין .. איפה אתם "?
" אנחנו .."
" בתעלה בפיצוץ השש העשרה .. איפה אבא "? סוף סוף הקשר התבהר וכנראה שהוא היה קרוב
אליי " אני גם בפיצוץ השש עשרה , הרגע מצאנו את אבא שלכם ואני לבד כי ולנטיין נשאר
עם מארק עד שצוות רפואי יבואו אליו .. ג'ול " התחלתי לומר , זה יהיה כואב " לא נשאר לו הרבה
זמן " אמרתי ועצמתי את עיניי , שמעתי את ג'ול מנסה לא לצרוח אבל , לא לגמרה מצליח " אנחנו
נבוא אליך , הבטחנו לאבא שנמצא אותך , תשארי במקום שלך מובן "?! אמר ג'ול באגרסיות ,
בלעתי את רוקי והדבר היחיד שיצא מפי הייתה המילה 'כן ' .
חיכתי מספר דקות " קרוליין " הרמתי את מכשיר הקשר והתחלתי קצת להתקדם , להשאר באותו
מקום זה מפחיד " הגיע הצוות הרפואי , אנחנו עכשיו יוצאים מהתעלה ובנתיים אני יחפש במאגר
נתונים של מי הרובה או האקדח שירו במארק , אני ידבר איתך " הנהנתי ונתקתי את הקשר ,
שומרתי על קור רוח וממשיכה להתקדם לעבר פתח בתעלה שהגיעה משם אור .
יכול להיות שזאת הייתה תקווה .