מילים של עבריין / 37

" היי , אתם מוכנים "? אחר האנשים של ולנטיין צעק אלינו בזמן שטסנו במסוק אווירי מעל תעלת
המחתרת , ולנטיין הביט בי מצד העין " אפשר לומר , תתחילו " הוא אמר וסיים את דבריו .
עמדתי לחוצה על המסוק , אסור לי לסגת , אסור לי לסגת !
ידיי הזיעו וגרמו לי אי נוחות , ישבתי על המכונה וכיוונתי למטה את הפצצות , עוד לא יריתי , כי
פתאום בה לי המחשבה למה להרוג אנשים חפי מפשע בגלל שאני , רון וולנטיין כול כך צמאים
לנקמה הזאת , אני לא מבינה .
ולנטיין הניח את ידו על הכתף שלי ולחש לי שאנחנו צריכים להתחיל , לפתוח לפעולות הרגלית
והימית את הפתח הראשון ולנקות להם את המעבר , כן .. אתה חושב שזה כול כך קל למישהי
בת עשרים שנמצאת בעסק הזה בקושי שנה ? כן ?
הנהנתי בראשי ורכנתי קדימה כדי להסתכל בעינית של המכונת יריה לכיוון האדמה , הרגשתי
שוב יד על הכתף אבל לא הסתובבתי כדי לבדוק של מי היא " קרוליין אם הבאת את כול
האנשים האלו עד לכאן , למה לנו לסגת ? למה את רוצה לסגת "? זהו היה הקול השקט של
איאן שהעביר בי צמרמורת גדולה , כשהוא דיבר אלי הרגשתי איך ליבי פועם במהירות , ומחסיר
פעימה .
הרשתי לעצמי פעם אחת להסתובב ולהסתכל עליו , השער הזהוב והפרוע שלו נח על עיניו כה לא
נראה לעין , עיניו הכחולות כקרח , וחיוך מתפרש על שפתיו , ואני הבנתי .. שאני רק מסכנת את כול
מי שאני אוהבת , ואני זאת שאמורה לעשות את הצעד הראשון .
"בשביל כול מי שמת במתקפה הראשונה " אמרתי לעצמי בלחש ושגרתי את הפצצה הראשונה ממכונת
היריה לכיוון המזח , לכיוון המחתרת של מרויין " יש שם פתח "? ולנטיין רכן קדימה ודיבר עם איש
הקשר שלו " קיבלנו .." שמעתי מבעד למכשיר קשר צעדים , הייתי צריכה את רון שיאמר לי מתי
לירות פעם שנייה , בלי הפעולה הרגלית שום פעולה לא יכולה לזוז " אין כאן מלכודות , משהו
כאן מסריח " שמעתי את קולו של רון .. ברגע שהוא אמר שאין כאן מלכודות הבנתי מה מרויין מנסה לעשות
" זוז משם , יש שם קרניי תנועה "! צעקתי לעברם ושמעתי פיצוץ חזק שמגיח מהפעולה הרגלית " רון "!
צעקתי בחוזקה וחיכנו לסימן חיים , דקה אחרי דקה , ידי לא נוגעות במכונה ואני נושמת לרווחה " אנחנו
בסדר …" נשמתי לרווחה , אוחזת בכעס בידיות המכונה , נושפת לרווחה ומתחילה להפציץ את
המחתרת , לא משנה במי זה פוגע , לא משנה כמה חיילים של מרויין זה הורג ולא משנה אם הפצצות
האלו יהרגו את מרויין , העיקר שהחיילים שלי לא יפגעו .
" הפעולה הימית נכנסת לפעולה " שמעתי קריאה , ולנטיין שינה את התדר שלו במסוק לאונייה של החיל
הימי שלנו , והוא התחיל להסביר להם את התוכנית , פעם אחרי פעם הוא הסביר עד שהיינו בטוחים
שהשטח פנוי בשבילם וברגע שקיבלנו קול איתות לחיוב מרון נכנסו לפעולה , טסנו קדימה ואני המשכתי
להפיץ את כול אורך התעלה , ובדיוק בהפצצה אחרונה ראיתי את רון יוצא מהתעלה ומאותת לנו "
אנחנו צריכים את עזרתו של איאן בחיל הרגלי " הוא צעק לעבר מכשיר הקשר " יש נפגעים " שאלתי ,
רון התבלט ואמר " לא הרבה , אבל חייבים את המפה , ואותך אנחנו צריכים שתמשיכי להפציץ
את אורך התעלה " אני ? אני אמורה להיות שם למטה ולעזור להם ! אני חייבת לעזור להם !
" אבל .. אני רוצה לעזור "! גמגמתי , רון נאנח ואמר " עדיין לא הגענו למקום המתפצל , החלק השני
של המקום המתפצל אצלך ואנחנו נצטרך אותך בחלקים הקשים אחרי החלקים המתפצלים , יש
שם מלכודות " נאנחתי והוצאתי מהכיס את המפה והושטתי אותה לאיאן .
ולנטיין התיישב ליד הטייס והתחיל להקריב את המסוק לכיוון האדמה שאיאן יוכל לקפוץ , ואני
לקחתי את היוזמה ואמרתי לו" בהצלחה " חייכתי ואז פשוט יצאו לי כול החדשות מהפה " אחרי הגמר ,
אם נשאר בחיים כול אחד יוכל לפנות לדרכו , אתה תחזור למקום איפה שהיית , ואני יחזור לעסק ,
כול אחד יפנה לדרכו שאף אחד לא יפגע " לומר שהדמעות בעיניי לא צצו יהיה שקר , זה גם לא
הזמן הנכון לומר זאת , אבל מה אני יכולה לעשות זה קפץ לי מהפה .
" זה מה שאת רוצה "? נזף בי איאן והתיישבתי על רצפת המסוק שרגליו תלויות באוויר , הנהנתי את
ראשי והוא חייך " בסדר , אבל יש רק בעיה אחת " הוא אמר , מצמתי בעיניי ואמרתי בכעס " כן ?
איזו "?
איאן צחק והסתובבי עם הבטן כלפיי הרצפה כך שהקפיצה תיהיה רכה יותר " אני מאוהב בך קרוליין ,
אני אוהב אותך ואני רוצה לחיות איתך את כול משך חיי " הוא תפס את ידי והרגשתי משהו קר ומתכתי ,
הוא חייך אלי פעם אחרונה וקפץ אל רון , עמדתי ליד מכונת היריות קפואה , עיני פעורות לרווחה והלסת
שלי עוד מעט עומדת ליפול ממקומה , מה , מה ,מה ?
פתחתי את ידי ומה שראיתי על אצבעי .. עמדתי לבכות .
זאת הייתה טבעת אירוסים .