מילים של עבריין / 36

הלכתי בדרך למתחם של ולנטיין שאני מחזיקה רובה M16 לצידי ופלאפון בידי " כן " אמרתי
ונשמתי לרווחה , אני מרגישה את המתח כבר האוויר ועברו רק מספר שעות מאז שהודעו
בחדשות של זה , יותר נכון עברו עשר שעות ואני מרגישה כאילו עבר כמו נצח , יש מצב שאני
אמות היום ויש מצב אני אחיה אבל .. המלאכים השומרים עלי .. לא יתנו לזה לקרות .
" רון , תתכונן עוד מספר שעות תוקפים , אני מתקפה אווירית ואתה רגלית , את יש ההתקפה הימית
שנכנסת לתוך מערכת המים של המחתרת , היא נמצאת ליד המזח 145 " אמרתי והשפלתי
את מבטי לרצפה , החושך כבר כיבה את הסימטה החשוכה של המתחם , האורות כבו והשומרים
ממוקדים יותר ממה שצריך להיות , אני הולכת קדימה והם מברכים אותי בהצלחה ואני מבינה
שאני באמת צריכה את ה'הצלחה' הזאת .
לא משנה מה גודל המספרי שלנו ואולי זה יתרון קל אבל עדיין המלחמה לא עומדת להיות קלה ,
הרי זה אימונים של שנים על גבי שנים ואצלי זה רק חצי שנה , אפשר לומר שהיתרון של מרויין זה
שהחיילים שלנו יותר 'טרים ' מחיליו של מרויין וזה מה שמעניק להם ניקוד נוסף וכך אנו עומדים על
תיקו בכף המוזנים מחכים למתקפה ליראות מי מאיתנו ימות .
נכנסתי אל המתחם וכולם בירכו אותי לשלום , התיישבתי על אחד הכיסאות שליד הבר מדברת עם
רון , הוא מספר לי שהם מתאמנים " רון , תעשה טובה ותשיג משתיק קול , אנחנו חייבים אותו כאשר
נהרוג את השומרים של אבא , כך שלא יברח לנו " אמרתי , הפלזמה הייתה דלוקה וכול החדשות
היו עסוקים בלוודח על כול ההתכוננות ואני מרגישה כמו מלחמה , נכון שבמציאות ההעולם התחתון
פעול בשקט וסודיות אבל המציאות שלי שונה , וכולם צריכים לדעת מה קורה כדי שמרויין יפחד .
" עוד מספר שניות , זה קורה " אומרת הקריניית ומראים תמונות שלי , של רון , מרויין , ולנטיין
אפילו תפסו אותי ואת איאן ביחד במתקפה הראשונה שאני כיוונתי אליו אקדח וזה הרגיש לי כמו
טריילר לסרט פשע " קדימה רון , זה קורה " אמרתי ונתקתי את השיחה .
הקריניית המשיכה לדבר ולדבר בפחד " ממקורות קיבלנו שעומדים להיות שלוש מתקפות , אוויריות ,
רגליות וימיות , באיזה מהתקפות עומדת לנחות על השד השחור ביתו ציידת הרפאים .
הרי כול מי שנתקל בה אמר שהיא כמו רוח , לא רואים אותה ולא שומעים אותי והיחיד שהצליח לפגוע
בה מצאנו את גופתו בסטואציה לא נעימה במיוחד .
הפחד של השד השחור מתגבר , המיקום עוד לא מדוייק ואם יהיו מתקפות ימייות כנראה שזה באחד
המזחים בבוסטון , ההתקפה הראשונה תתחיל אחרי שמונה בערב , עד כאן החדשות בחזרה לשטח "
כן , שמתי לב שמרויין מפחד ממני .
עליתי לחדר והתחלתי להתלבש לגמר , לבשתי גופייה שחורה נוחה ומעל מעיל שחור , מכנס נמתח
ומגפיים , שמתי חגורה ובה שמתי שתי אקדחים , תחמושת וM12 מקוצר , מעל עטפתי שתי
רובים של M16 ועוד שני רובי M4 , עשיתי קוקו מתוח כך שהשער שלי לא יפריע לי בריצה
וירדתי למטה .
" שמעי קרוליין " תפס אותי אלכס וגרר אותי לצד , הוא הביא לי דף לבן ענק ועליו סירטטים לקומות שמרויין
אמור להימצא, אפילו שבדפים של ה'חפרפרת' כתוב באיזה חדר הוא יושב , תמיד זאת יכולה
להיות מלכודת וזה מה שאני צריכה עכשיו זה ליפול למלכודת .
הסתכלתי סביב ולא ראיתי את איאן , הוא אמר שהוא יחזור , עוד מספר שעות אנחנו יוצאים לתקוף ראשונים
והוא עדיין לא חזר – הוא הבטיח .
" תודה " אמרתי וגלגלתי את המפה ותחבתי אותה באחד הכיסים של החגורה , הלכתי לכיוון הדלתות
ופתחתי אותם לרווחה " אמרתי שאני יחזור , אם אני יוצא איתך לפעולה את אמורה לסמוך עלי " אמר
איאן וחייך חיוך ממזרי , ניסתי להשאר רצינית וחייכתי בחזרה " סוף , סוף חזרת " אמרתי , הוא חיבק
אותי חזק והמשיך ללכת קדימה לקחת נשק מולנטיין שפקד על האנשים שלו .
עמדתי בחוץ מסתכלת על הכוכבים ומבינה … אני מבינה שהכול עומד להגמר .
אבא נגד בת .
השד השחור נגד ציידת הרפאים .
ראש בראש .
———————————————- הקרב מתחיל ! —————————————