מילים של עבריין / 33

אחרי חצי שעה פחות או יותר מצאתי את עצמי בסיטואציה לא נעימה , עמדתי שהאקדח
שלי צמוד לריקמתו של הסגן השני , זה שאחראי על הקוד לכניסת מחתרתו של מרויין , וחמש
או שש שומרים מקיפים אותי , רצתי לומר לעצמי שזהו , מרויין נצח .
אבל אז חזרתי לעצמי ואמרתי שעדיף לא לאבד תקווה , ואני מקווה שולנטיין ורון הקשיבו לי
ועשו בדיוק מה שאמרתי להם לעשות כי יש לי תוכנית שרוב הסיכויים לא תצליח אבל בכול
זאת כדי לנסות " אני נכנעת " הרמתי את ידיי באוויר והנחתי את האקדח על הרצפה ,
האנשים של מרויין בחנו כול צעד וצעד שלי ואני עמדתי מאחורי המילים שלי כי באמת לא ממש
נשאר לי מה לעשות , הרי הם יכולים לירות בי ואז גם ככה בשני הסיטואציות מרויין ינצח .
הסגן שהיה צמוד אלי השתחרר ונער את הגאקט המחויט שלו " איזה חוצפה "! הוא אמר
ומשך באפו , לקולו היה מבטא כבד בריטי שכול כך שנאתי , הוא הוציא מכיסו מכשיר
קשר ושמתי לב שעכשיו אין פלאפון יש רק מכשירי קשר " מרויין אדוני, ביתך עומדת לידי והיא אמרה
שהיא נכנעת . חצי מהצוות שלה מת והשאר ברחו ,מה לעשות "?
שמעתי את צחוקו של מרויין מצד השני של הקו , נסיתי לא לשנות מצב רוח או הבעה על הפנים שלי
כדי שהוא בכול זאת יתנו לי לדבר עם מרויין , הבטתי בהם עם עיניי תקווה נוצצות מנסה להעביר בהם
זרם של שלום " אני רוצה שזה יהיה מעניין , תנו לה לברוח ואז תצודו אותה ותביאו אותה אלי " ואו ,
לא ציפתי לזה , עכשיו זה יהיה יותר קל " אחרי חמש דקות " .
הוא אמר וניתק את השיחה , אחע ? משחק תופסת עכברים , נחמד .
השומרים פתחו לי מעבר , הסתכלתי עליהם מספר דקות ואז הסתכלתי על המדרגות " ארבע דקות "
אמר הסגן והסתכל על השעונו , אוקיי התחיל הזמן לפעול .
חטפתי במהירות את האקדח מהרצפה וירתי בכמה שיותר שומרים – לא בכולם – והתחלתי לרוץ קדימה
מסתכלת על הרצפה איפה החבאתי את הגפרורים , רצה יותר מהר במדרגות עג שמגיעה לקומה השנייה .
זה אמור להיות פה !
הסתכלתי לכיוון מדרגות והתחלתי לחפש בין העמודים שעמדו שם , בלחץ מסתכלת אחר קופסאת
הגפורים הקטנה , רקיעות רגליים נשמעו מכיוון המדרגות וצעקות של "תפסו אותה " .. נו , איפה זה ?!
ולסוף מצאתי את זה קרוב למדרגות , השומרים כבר ירדו והדלקתי גפרור – על החיים ועל המוות – .
זרקתי את הגפרור .
במהירות רבה ניהיה שביל אש , יש !
התחלתי לרוץ קדימה שאני מרוקנת את הקופסא מהגפרורים ועשן רב ניהיה בבניין , מהקומה השלישית
ומעלה נשמעו קריסות של הביניין , המשכתי לרוץ במהירות ואת הגפרור האחרון זרקתי במדרגות
האחרונות ששם היה טונה של בנזיין , הריח היה חזק !
המבנה כבר התחיל לקרוס ואני עדיין לא הספקתי לצאת מהביניין , זרקתי את האקדח השני שהיה
לי בידי כעודף משקל ואת האקדח הזהוב קרבתי אל גופי שאני מעדיפה למות איתו מאשר לזרוק אותו .
המשכתי לרוץ במהירות , הדלתות נקרסו מולי ויהיה מסביב מעגלי אש , קפצתי מעליהם לפני שהם
נהפכו למעגלים ענקיים וגבוהים והמשכתי לרוץ אל הדלתות שעולות באש , העשן הנמצא בחדר היה
כה רב שכמעט נחנקתי , הרגשתי את הריאות שלי מתמלאות עשן ואני לא מספיקה לצאת מאחוזה .
מרויין , נצחת !