מילים של עבריין / 30

אחרי מספר דיבורים עם חברים שלי איאן לגבינו איאן נזכר להגיע , הוא כנראה לא שם לב אלי אז
הוא צעק לחברים שלו " איפה מכיאות הכפיים ? כול המצלמות " הוא סימן שהם כבר לא הם .
מכאתי בעצמי כפיים " עכשיו יהיה יותר קל " חייכתי , איאן נבהל ברגע שאמרתי את זה והביט בי ,
מפיו יכולתי לשמוע לחישה ארוכה של השם שלי וחבר של איאן הביט בי והרים את גבותיו , הביטתי
בו והוא אמר " לזה התכוונתי " .
הוא שבור ?
באמת ?
הוא נראה לגמרה שלם ונינוח , שמח אבל ברגע שהוא ראה אותי החיוך על פניו נמחק והוא עמד
דומם במקום שלו " תעשה הכול כדי שלא יצא במצב הזה , אני הולכת להחליף בגדים " אמרתי
ורציתי אל תוך המבנה שהרובה ביד אחת והיד השניה על פי מנסה לא לתת לדמעות שלי לפרוץ
החוצה .. מנסה אבל לא מצליחה .
החלפתי לבגד צמוד שחור, כמו אצל המרגלים בסרטים , מעל מעיל עור שחור ואספתי את השער שלי
לקוקו מתוח , את האקדח תחבתי למגף ועוד אקדח קטן למגף השני ' למקרה הצורך ' וירדתי
למטה כאשר שמעתי את רשרושי כנפיי המסוק בשמיים .
" אנחנו מוכנים "? שאל ולנטיין ועמד ליד דלת המסוק , הם הסתכלו לצדדים וחיפשו אותי , אני עדיין
קצת רדומה מהכדור שהוציאו ממני לפני מספר שעות " אחות " צעק רון לעברי כאשר ירדתי במדרגות ,
הרמתי את מבטי לכיוונו ומצמצתי " את לא יכולה לצאת במצב הזה " .
חמשתי את הרובה " אני יכולה " בלעתי את רוקי " ואני מסוגלת " הוספתי .
דין וג'ול הגיעו בריצת אלפיים מהירה לכיוון שלי ונתנו לי חיבוק ונשיקה ארוכים " תשמרי עליך בבקשה ,
אני מתחנן קרוליין .. אני לא רוצה לאבד חברה טובה כמוך " אמר דין , עטפתי את זרועי סביב צווארו
והטמנתי את ראשי בשקע צווארו " תמיד " אמרתי , והתקרבתי אליו קרוב כך שירגיש את הרובה
הגדול ששומר עלי , אחרי זה חיבקתי את ג'ול " אני לא שמחה מזה , אתם יודעים " אמרתי וג'ול
הנהן , חייכתי והנחתי את הרובה אל תוך המטוס .
הם התחילו להכנס לתוך המבנה והאנשים שירדו למחתרת התחילו ללכת מאחורי המבנה אל פתח
הביוב שמוסתר מאחורה , התקרבתי לאיאן שהלך כמעט אחרון , הוא הביט בי וחבקתי אותו , ברור
שאני עדיין אוהבת אותו ולא מוכנה שהוא ימות .. אולי אני חסרת רגשות כלפיי מרויין אבל לא כלפיי
איאן , לא משנה מה הוא עשה לי ואיך הוא פגע בי .
" תזהר , בבקשה " הדמעות כבר התחילו לזרום לי מהעיניים , הרגשתי את קו שפתיו של איאן מתעקל
לחיוך , הוא רכן לנשק אותי אבל הזזתי את ראשי " בהצלחה " אמרתי וקפצתי על המסוק.
– המשחק מתחיל –

המסוק כבר הגיע לשמי בוסטון , והוא התחיל כבר לעצור מעל האחוזה הענקית של מרויין , ולנטיין דיבר
עם אנשי המחתרת שאיאן בניהם , התקפה ראשונה .
ההתקפה הראשונה תמיד תיהיה התקפת פתע אבל אצלנו , מרויין מחכה לנו !
הוא הרי פגע בי והוא יודע שאני התקוף היום אבל באיזה מצב ובאיזה התקפה אני התחיל ואני מתחילה
מאווירית .
איזה אנשים חכמים , היו מספר צלפים למעלה על הגג שהסתכלו למטה ואז כאשר חמשנו את הסנייפרים
שלנו יותר נכון אני ורון כי ולנטיין היה עסוק בלתת פקודות הצלפים שמו לב אלינו " תשתטחו "! צעק ונפלתי
על הבטן שלי שירו פעם אחת לעבר מסוק , ולנטיין לקח את המסוק לידיו שהמטיס לא יפגע במטווח
יריות – אין מצב שמישהו חף מפשע נפגע –
והתחלתי לכוון ' הם יותר ממה שחשבתי שהם ' חשבתי לעצמי והתחלתי לנסות לפגוע אבל המסוק
הקפיץ אותי ופספסתי " ולנטיין "! נזפתי בו , הוא צחקק " בואי תנסי לנווט את הגרוטעה הזאת " הוא
אמר ואני פקחתי את עיניי לרווחה וניסתי לפחות לפגוע בצלף אחד והצלחתי " אדוני "! שמענו את
אחד האנשים בקשר " איאן דאגלס יצא מהתוכנית , הוא מתקדם אל עבר הצלפים הראשיים שנמצאים בחוץ , הוא יצא אל השטח מן המחתרת "!
איאן !!!!
התחלתי להתעלם מהצלפים שעל הגג ולנקות את הצלפים שנמצאים למטה , ליד הדלתות " קרוליין
הבן אדם הזה מאוהב בך יותר מידי .. הוא מתאבד "! צעק לעברי ולנטיין והשיט את המסוק כלפיי מטה וקיבלתי מכה חזקה בראש .