מילים של עבריין / 27

התמונה לא יוצאת מראשי , פעם אחרי פעם אני רואה בעיניי את איאן מנהל את העיסקה
הגדולה שהרסה את הקשר בנינו .
למה ?
למה הוא היה צריך לעשות את זה ?
את העיסקה המזדיינת הזאת ?
כול השאלות צצו בראשי ולא רצו להעלם , אני לא מרגישה שאני יכולה לסמוך עכשיו על אף אחד ,
אני לא יכולה אפילו לסמוך על עצמי
איך נתתי למרויין לתפוס אותי לא מוכנה , אני יודעת שכול האנשים יודעים שאני עכשיו חלשה ושבורה
, ואני עכשיו לא משחקת אבל בכול זאת איך יכולתי לתת לזה לדלוף החוצה ?
אני גם ככה חדשה במשחק , הרי שחקנית חדשה בשם ציידת הרפאים .
הבנתי שאני ערה .
אבל עיניי עדיין היו סגורות , את ידי החזיקה יד חזקה וחמה ולפי הטבעת שעל האצבע השלישית
הבנתי של מי היד הזאת , אחרי מספר נסיונות כושלים לפקוח את עיניי לבסוף הצלחתי .
" איאן " מלמלתי " תצא " הוספתי , איאן הרים את מבטו מהסדין הלבן שעטף את גופי והביט
בי " בבקשה " הוא אמר " לא " הוא הניד את ראשו , נשמתי לאט והנדתי את ראשי , עכשיו
זה לא הזמן לריב איתו או לריב עם מישהו אחר .!
אני חייבת לצאת להתאמן , להראות למרויין שאני עדיין חזקה , שאני יכולה לנצח אותו במשחק
שלו עם תיכנון שלי .
" אתה לא חייב להסביר לי איאן מה או למה ראיתי מה שראיתי בסירטון , אבל אני חייבת לומר
לך שאני לא מתכוונת לדבר איתך בזמן הקרוב , כול עוד אני פגועה בליבי " אמרתי בשקט , איאן
נשם לרווחה " אני עשיתי את זה מתוך אהבה אליו אהובה , לא התכוונת שהוא באמת יאנוס
אותך , רק רציתי שיעשה כאילו אבל הוא הלך עם זה רחוק מידי , ורציתי להוכיח לך שאני לא
בן אדם מגעיל , את ראית אותי יותר מידי פעמים במצבים לא יפים שאני לא גאה בהם " .
" זה עדיין לא מוכיח מה שעשית , אני מצטערת , תעזוב בבקשה " . אמרתי והסתובבתי עם הגב
לכיוון איאן , לא משנה כמה כאבה לי הכתף אבל הלב כאב לי יותר .
איאן המשיך לנסות לבקש ממנו להסתובב לכיוונו , הלוואי ויכולתי אבל ליבי לא נתן לי .
" אם אתה עדיין אוהב אותי , תצא " אמרתי , לפחות שאני אדע שיש איזה קמוץ של אמון טמון
אצלו " תראה לי שיש לי בך עדיין אמון , תצא " השלמתי , שמעתי את הכיסא נגמרר בשקט ברחבי
רצפת העץ החומה , נתתי לעצמי לנשום לאט ואחרי שהדלת נטרקה הסתובבתי על הצד השני
להעביר את הכאב בכתף .
" שמעתי שהתעררת " אחרי מספר דקות של שקט שמעתי דפיקה בדלת וונלטיין ורון נכנסו לחדר ,
למראה שלהם חייכתי , בנתיים הצלחתי לבנות תוכנית לנצח בה את מרויין , ואם יכתבו את התוכנית
הזאת בכתב , זה עומד להיות ספר אימה לאנשים , אני לא עומדת לוותר !
" כן .."
יכולתי להישבע ששמעתי את רון מקלל את איאן בשקט, וולנטיין מנסה לשחק שהוא לא שומע את
זה , יכולתי להשבע שרון מצא את הדיסק שמרויין שלח לי " זה נכון ? " שאל רון " זאת הייתה עיסקה "
– נתפסתי – .
" לא " הנדתי את ראשי , זה פוטושופ , אם אבא לא היה שולח באהבה .. יכולתי עוד לחשוב שזה
אמיתי , אבל ברגע שהוא רשם את שמו ידעתי שזה לא נכון " ניסיתי להמציא שקר , אני גרועה
בלשקר , אני יודעת זאת .
אולי ולנטיין השתכנע אבל רון עדיין לא נראה משוכנע לגמרה , יכולתי להרגיש זאת .
" יש לי תוכנית " אמרתי לאחר כמה דיבורים מעטים שהיו בנינו לבדוק איך אני מרגישה , ואמרתי
שאני מרגישה נקמנית , התוכנית עומדת לצאת בעוד מספר ימים לפועל , ואף אחד לא עומד לשבת
בשקט , אפילו שאני שונאת את איאן הוא גם עומד לשחק לצידי .
" אנחנו מתקיפים אותם ראשונים " .
רון פער את עיניו לרווחה וולנטיין נראה מופתע " זה משימת התאבדות " .
בדיוק , בגלל זה לא יבינו מאיפה נפלנו , וזה יהיה היתרון שלנו . כן מרויין ידע , אנחנו נפרסם את
זה שאנחנו מתקפים ראשונים , אבל תלוי איך המלכודת נחשבת .
חייכתי לרווחה את החיוך השטני והקטן שלי " אף אחד לא אמר שאנחנו מתקיפים פעם אחת " אמרתי
" אנחנו נתקיף בזמן שונה , מספר אנשים שונה , מקום שונה ותאריך שונה , זה עומד להיות פיגוע "!