מילים של עבריין / 22
" מה אתם עושים פה "? שאלתי בקול כועס את ג'ול ודין שעמדנו נשענים על הקירות עם חיוך ענק
על השפתיים , לידם עמד גבר שלא זיהתי " אבא שלנו , ביקשנו ממנו להצטרף למשחק שלך " אמר
ג'ול " אחרי כמעט מאה שיכנועים , הסכים " אמר דין , הרמתי גבה , לא בעולם הזה ולא בעולם הבאה
אני מכניסה אותם לכאן " לא "! צעקתי .
" אתם ממש לא נכנסים למשחק שלי " אמרתי בקול עצבני , הגבר הניד את ראשו לשלילה " תנסי
לשכנע את הבנים שלי , אמרתי להם שהעסק הזה לא טוב " אמר הגבר וירד לדבר עם ולנטיין , ממש
אני לא מתכוונת לסכן את האנשים שחשובים לי , אפילו לא את דוד ולנטיין ורון אבל הם חלק מהמשחק ,
הם משפחה .
" הדבר האחרון שאני רוצה שאנשים שחשובים לי יפגעו " אמרתי וצעדתי לכיוון שלי , והצבעתי למעלה "
בואו נדבר לבד " אמרתי ולחשתי לאחד השומרים שישמור שאף אחד לא יעבור .
" אני לא מסכימה לזה , מה אתם לא מבינים "! החזקתי את אחד האגרטלים של ולנטיין בידי , האחרון
שעוד לא נופץ , מסתכלת עליו – אגרטל נחמד – ועם חיוך כועס ועיניים פקוחות לרווחה הסתובבתי
לדין וג'ול שהתחמקו מהאגרטלים שלי בדיוק .
" קרוליין , את אחת הידידות הכי טובות שלי , אני לא רוצה שתפגעי אני לא מתכוון שאני האבד אותך .
אנחנו גם מצטרפים " ! הפעם דין כעס , ורץ לעברי כדי לקחת את האגרטל " מה "? אמרתי שהוא לקח
לי את האגרטל וניפץ אותי על הקיר לידי " אני חלק מזה אם את רוצה או לא " רציתי לדעת רק דבר אחד ,
איך הם יודעים על זה " מאיפה שמעתם את זה "? ג'ול התקרב אלי והצביע על לכיוון המדרגות " שמענו
את אבא שלי מדבר עם מישהו בפלאפון שהוא לא יכול להשתתף במשחק שלך בגלל שאין לו עם מי
להשאיר , אמרנו שאנחנו גם מצטרפים " לא ידעתי שההורים שלו חלק מזה , הבנתי שאין טעם להמשיך
לריב איתם אז הסכמתי , הנהנתי ובמהירות רבה מצאתי את עצמי על גבו של ג'ול , שהוא רץ למטה
לקומה הראשונה ואני עליו שאני מחבקת אותו חזק " אתה רוצה שאני יקבל התקף לב וימות " צרחתי
בעוד שדין הוריד אותי למטה " חס וחלילה , אוהבים אותך אל תדאגי " הוא צחק , הם לגמרה שכיחו
ממני את הבעיה עם איאן אבל הייתי חייבת לדעת איך הוא באמת מרגיש . ולפי המבטים שלו
הייתי יכול לקרוא קינאה , ובנתיים היא גדלה יותר ויותר .
" מארק , אתה מבין הצטרפו אלינו עוד שני ילדים שקרוליין אוהבת " צחק ולנטיין ודיבר עם מארק אבא של
ג'ול " לפחות עוד מישהי בגיל שלי , תשע עשרה ועשרים " הצבעתי בהתחלה על דין ואחרי זה על ג'ול .
" אוי " אמר ולנטיין " תעשי טובה קרוליין , תקחי עוד שני אקדחים ותחמושת ותצאו לעשות מטרות
בחוץ עשיתם לי כאב ראש " תודה דוד !
ג'ול ודין לקחו שני אקדחים ומספר מטרות , רון גם הצטרף אלינו לבחוץ , עמדנו מול הרבה מטרות
והתחלנו להוציא את העצבים שלנו עליהם " ואו קרוליין , מי עצבן אותך כול כך "? אתם ממש לא רוצים
לדעת מי באמת עצבן אותי כול כך .
אחרי שסיימנו את כול המטרות האלו נכנסנו בחזרה למתחם " קרוליין , שמענו אתכם עד פה ,
את כול כך עצבנית על מרויין "! אמר ולנטיין בחיוך גאה " לא רק על מרויין " אמרתי עם חיוך ענק ,
ג'ול ודין דיברו עם אב שלהם ולצערי הם היו צריכים ללכת " נתראה קרוליין , רוצה ללכת
לסרט אולי בערב "? שאל דין , הנדתי את ראשי " יש לי מספר כללים להרגן למשחק , יש לי
קצת מספר בעיות בחיים עכשיו , יום אחר " אמרתי , דין הנהן ונישק אותי בלחי , חיבקתי אותו
ואחרי זה חבקתי את ג'ול והוא נתן לי נשיקה בלחי ולחש לאוזני " זה בגללו נכון "? הוא אמר
וקפאתי , הוא קרץ לי והלך לדלתות " ג'ול " צעקתי לעברו והסתובבתי " כן " הנהנתי " אתה
צודק "!
הוא חייך וקרץ " אפשר לראות את זה בעיניים שלך " כע שמתי לב שלא רק אתה שם לב
לזה , ואני לא יודעת מה לעשות .
נופפתי לג'ול ולדין שהלכו להם ואני נפלתי על אחת הקורסות שהיו מפוזרות בחדר .
תגובות (7)
תמשיכיי חולה על הסיפור הזה !!
תמשיכייייייי
מושלמיייייייי
המשךךךךךךךךךךךךך
מושלם
תמשיכי
מושלם תמשיכיי
תמשיכייייי
תמשיכי