מילים של עבריין / 16

דין חיבק אותי , זרעותיו היו על מותניי ונתתי לו נשיקה ארוכה על הלחי .
החיבוק שלו היה חם וכול כך התגעגעתי לבן אדם הזה , אחרי שהוא השתחרר מהפסיכאטרי
נשברתי " תסתכלי על עצמך קרוליין , חזרת לדבר " הנהנתי בשמחה וחבקתי אותו שוב .
ג'ול שהיה מבולבל שאל אותנו אם אנחנו מכירים , ברור שאני מכירה את הבן אדם הזה !
" זאת קרוליין דאגלס , זאת שהייתי מסתובב איתה ברוקון , השותקת " הוא הרים את ידיו באוויר
וכאילו צייר את שמי " עכשיו אני מזהה אותך , ואו השתנת לגמרה " .
" מתי השתחררת "? קטע דין את רצף המחשבה של ג'ול " השנה " השפלתי את מבטי " וגם אני עדיין
על תרופות , זנקטס ולאנקס וגם היו לי מספר פגישות עם מר אהרון . אבל בנתיים אני חופשייה " הרמתי
את כתפיי וחייכתי חצי חיוך .
" ואו " אמר דין והעביר את ידו בשערו החום , הוא היה כול כך דומה לג'ול איך זה שלא זיהתי אותו ?
אוקי אני לגמרה שככתי לרגע את החבר הכי טוב שלי " טוב היה כיף , היה נעים אנחנו זזים " אמר
דין והסתובב " אבל ברור שאנחנו חייבת להפגש , איפה את גרה "?
כן , אם אני יאמר לו איפה אני גרה " אני בקלאם , אבל נפגש פה " דין ציקצק בלשונו " מלנקרי לקאלם ,
איזה בעיות יש לאמא שלך "?
" בעיות גדולות , גם ככה אני גרה עם רון ודוד ונלטיין ועוד כמה צרות גדולות " הרמתי את מבטי לכיוון
ג'ול וסמנתי לו שמי שעומד מאחורי הוא אותו בחור " אני התקשר אליך , טוב ג'וליאן אתה בא "?
ג'וליאן הניד את ראשו " הבטחתי לאח שלה שאני הלווה אותה לבית " .
הרגשתי זרוע נעטפת סביב צווארי וברגע שהסתכלתי לצד ראיתי את איאן , כווצתי את אגרופי ובעיניים
שלי היה כעס רב " אני אטפל בזה , אל תדאג דוד שלה ואח שלה מכירים אותי " אם ונלנטיים שלח את
איאן לכאן , כנראה שכדי שאני השלח אותו " את מכירה אותו "? שאל ג'ול .
הנהנתי " לצערי הרב ".
" טוב , אז נדבר " אמר ג'ול וחיבק אותי , לאחר מכן חיבקתי את דין חזק והדבקתי לו נשיקה זריזה על
הלחי , ואז ראיתי אותם מתרחקים .
ובמהירות רבה העפתי את ידו של איאן מהכתף שלי והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלי " היית אומר
לדוד ולנטיין או לרון שאני יכולה לדאוג לעצמי " אמרתי בעצבנות , והתחלתי לרוץ מהר אבל איאן
רץ יותר מהר ממני , הוא עקף אותי ורץ עם הפנים שלו לכיוון הפנים שלי והגב לכיוון הבית שלי .
" זה ולנטיין שלח אותי , ואתה חושבת שזה כיף לי לרוץ אחריך "? הוא הרים גבה , יופי אם זה
מפריע לך אתה יכוך לחזור לשלושת החברות שלך שמחכות לך – אני לא בטוחה מה זה בדיוק –
קיצר בבית של ונלטיין .
" אז למה דווקא אותך ? היה יכול לשלוח מישהו אחר " נזפתי בו עם עיניים קרועות לרווחה " בגלל
שהצלתי אותך " לפי נימת הקול שלו ידעתי שהוא עכשיו מתחרט על זה שהוא הציל אותי ובגלל זה
נעצרתי " אתה יודע , אם אתה כול כך מתחרט על זה שהצלת אותי לא היית חייב או שרצית הצצה
קטנה לגופי שלי מתחת לבגדים , הרי היה לך מספיק סרטים כאלו עם מספר הבנות שהיית איתם "
איאן נעצר והתקרב אלי , הוא רכן לעברי והביט בעיניי , עיניים כחולות אשר מביטות אחת בשנייה "
את חושבת שאני מתחרט על זה "? הנהנתי " ככה זה נשמע " .
הוא התרחק ממני קצת והעביר את ידו בשערו הפקוע והזהוב " אני לא מתחרט " הוא פרס את ידיו
לרווחה " ואת יודעת למה "? הוא כיווץ את כף ידו לאגרוף " כי סוף סוף אני לא מרגיש שאני מנצל
מישהו " חה , ככה אתה קורה לזה , ניצול .
" ככה אתה קורה לזה ? ניצול ?
לא , לא , לא , זה לא ניצול " הזעפתי את פניי והתקרבתי אליו זועמת " לא , זה לא ניצול . זהו ספורט
בשבילך , קצת לנפח את השרירים ברגליים " פקחתי את עיניי לרווחה .
" ואתה יכול מצידי ללכת בחזרה לולנטיין ולהגיד לו שאני מעדיפה שישלח אלי ארבע או יותר שומרים
מאשר להשאר איתך לבד " .
" ספורט ? לא .
ניצול ? אולי .
לפחות אני חי את החיים שלי "!
צחקתי , ניסתי להסתיר את מצב הרוח שלי ואת הפגיעה בעיניי , שמתי את ידי על ליבי להרגיש אולי
את קול השבירה " אאו'ץ זה כאב .
בגלל חלאות כמוך בעולם אנשים לא חיים באמת , סתם רובוטים שעושים מה שאומרים להם ".
הרגשתי איך הדמעות מאיימת לפרוץ החוצה , אבל ניסתי כמה שיותר להחזיק אותם בגופי ולא
לבכות ליד איאן , גם שהמצב הזה פחות מביך ממה שהוא היה .
" שאתה היית בגיל שש , היית מאושר שמשחק בחוץ , אני מאז גיל שש חיה בפחד לדבר שזה יפגע
באח שלי ובאמא שלי ובכול מי שאוהבתי , חייתי בתוך מקום סגור והייתי שותה תרופות כול יום .
כן אלו היו החיים שלי , אז אל תגיד לי שאתה חי , כי אתה חי בעולם של מתים , אני לאומתך מתה
בעולם של חיים " ! אמרתי בכאב והפעם דמעות באמת פרצו לי מעיניי , הורדתי את הסוודר
שאיאן נתן לי וזרקתי עליו , גם אם היה אפשר לראות את כול החזה שלי , רציתי להקבר עם הבגדים
שלי ולא עם של חלאות .