מילים של עבריין / 13

שעליתי לקומה של ונלטיין ראיתי את רון וונלטיים מרביצים לאותו בן אדם שניסה לאנוס אותי , בלי
העזרה של איאן הוא כבר היה מצליח .
" אף אחד לא נוגע באחותי"! נזף רון באיש ובעט לו בפרצוף , סבל איטי מאוד , לקחתי את האקדח -כיוונתי –
וירתי , פגע לו בדיוק במצח , עיניו של האיש נסגרו , רון הסתובב ופרס את הידיים המגועלות בדם
שלו לצדדים " זהו " .
" מדוע זהו ? זה מהנה , כדי לך לנסות פעם אחת ילדתי " אמר ונלטיין ומחכה כפיים , חלק מהאנשים שלו
לקחו את האיש שהיה קשור לכיסא של ונלטיין הוציאו אותו מהחדר , התיישבתי בחזרה לכיסא והרגשתי
את הריח של הבושם של איאן על עצמי .
" את מוכנה להסביר לי מה קרה "? הביט בי רון , הבטתי בו בחזרה והנהנתי " יצאתי לשאוף קצת אוויר ,
ובגלל שהסתכלו עלי מהחלונות התחבאתי מאחורי הפינה , זרקתי את האקדח לצד כי לא היה אף אחד
ולא רציתי להמשיך להחזיק אותו בידי , הרגשתי רע.
אחרי כמה דקות שמעתי צעדים ורציתי לקחת את האקדח אבל האיש הזה כבר הספיק לקחת אותו והוא
נצמד אלי והפשיט אותו בכוח , אחרי שבכיתי הרבה איאן הופיע והעיף את האיש ממנו והחבורה שלו
לקחה אותו אליך והוא הביא לי את החולצה שלו ונתן לי את האקח .
אחרי זה דחפתי אותו ורצתי לכאן כי הוא ראה אותי ערומה ולא יכולתי להסתכל בעיניים שלו , וזהו כנראה "
אמרתי בזמן שאני משפילה את מבטי .
"רואה ולנטיין למה אני מתכוון , אם לא היה לה את הפחד הזה היא כבר הייתה יכולה לחיות נורמלי ולא
לפחד מכול רעש , אם היא לא הייתה נכנסת לפסיכאטרי היית יכול כבר ללמד אותה הגנה עצמית כמו
שלימדת אותי , אתה רואה איך אח שלך הרס אותה ?
העיקר שהוא לא עשה לך כלום נכון ?
אז תודה לך ולנטיין על העזרה , ובסופו של דבר אתה תראה היחידים שנשארים מהמשפחה הזאת
יהיו אתה ואח שלך " עיניו של רון התקשחו ועל פניו היה מבט של רוע , מסתכל על כולם .
רון התרומם כדי לעשות לולנטיין את היציאה הדרמטית וזה עבד , ונלטין עצר את רון והצביע לו לשבת
בחזרה במקום שלו " אח שלי ואני היינו בעסק אחד , היינו העסק הכי ענק באמריקה אבל בגלל שאני
הייתי האחראי הגדול הוא לקח חצי מהאנשים שלי ופתח עסק משלו שכנראה יותר מצליח ויותר טרגי
משלי , הוא הרס הכול .. אז על זה אני רוצה להחזיר לו " .
הנהנתי , " נצטרך להתחיל עם אימונים בשבילכם , ואשלי ברגע שכול הסכנה תתחיל אני יחבר לך שומרים
שישמרו עליך , אין מצב שרון יתן שמשהו יקרה לך " אמר ולנטיין והביט איך ידו של רון נקרחת בעדינו בידה
של אשלי , כזאת אהבה הייתי רוצה .
" אוקיי מר ולנטיין " אמרה אשלי בקול עצוב " אני מבינה " .
אז סיכמנו .
" תקחי את זה " אמר ונלטיין והגיש לי את האקדח הזהוב שלו ומילא אותו במכסנית שלמה , הנהנתי
והחזקתי אותו בידי " תודה דוד " חבקתי אותו בחיבוק דוב ונישקתי אותו על הלחי נשיקה ארוכה .

ברגע שירדתי במדרגות , ולנטיין ירד מאחורי שהיד שלו על כתפיי ורון מנשק את אשלי בלהט , גלגלתי
את עיניי ועשיתי את עצמי מדברת עם ונלטיין בזמן שאיאן הביט בי , את האמת באמת דיברתי איתו .
" מחר תתיצבו בו בתשע " הוא אמר , עמדנו ליד הדלת במעגל , הייתי חייבת קצת להיות לבד " אני
אחזור עוד מעט ללבית , אני אצא קצת לטייל בפארק , יש שם הרבה אנשים והפעם אני לא נפרדת
מהחבר הקטן שלי " הדקתי יותר את האקדח לגופי " יש לך חצי שעה " הסתכל רון בשעון שלו ופתח
את הדלת , בנתיים הוא עמד למטה שהוא מתנשק עם אשלי ואני עמדתי מול ולנטיין , הוא עטף אותי
בחיבוק דוב ולחש לי באוזן " אם היה קורה לך משהו , לא הייתי חי עם עצמי " עטפתי את ידיי סביב
צווארו והנהנתי " גם אני אוהבת אותך דוד " אמרתי בעצב .
לפני שהוא שחרר אותי הוא לחש לי משהו שלא הייתי רוצה לשמוע " אני מקווה מאוד שאיאן לא נועץ
בך מבטים בגלל שראה אותי ערומה אלא דואג אם את בסדר , כי אני יהרוג אותך על כך " זה היה אחד
האיומים של דוד ולנטיין ואני לקחתי את זה ברצינות , דוד ולנטיין עלה למעלה ונופף לי " תודה " רכנתי
לכיוון איאן וקפצתי מעבר לחמשת המדרגות הקטנות .