מחרימי הרגשות – פרק 6
לכל החנונים באשר הם, אל תכעסו עלי, אבל פרנק היה הדבר האחרון שרציתי.
כלומר, כן, הוא היה נחמד, אבל הוא היה כמו מסטיק לסוליית נעל. כל הזמן נצמד אלי, ועם כל הכבוד, לא כל כך רציתי להסתובב עם בחור שכל מה שהוא חושב עליו זה קומיקס וגיבורי על.
למזלי, מלבד אנגלית הוא לא למד איתי אף מקצוע, וזה באמת היה מזל.
אחרי שיעור מתמטיקה, יצאתי הכי מהר שיכולתי מהכיתה בדרך לכיתת קולנוע, ומשם לעוד מגוון שיעורים עד שלבסוף הגיע הזמן לארוחת הצהריים.
השמש כבר זרחה בכוח במעלה השמיים, והיא חיכתה לכולם בחוץ, מוכנה לאפות בקלות כל מי שרק טיפש דיו בשביל לצאת.
אז כולם היו בבניין של הקפיטרייה שהיה בגודל של אולם הספורט וחצי, והכיל ספסלים חומים כמו ספסלי פיקניק שיש בחיק הטבע.
אורות פלורסנט זרחו מלמעלה.
לקחתי את ארוחת הצהריים שלי והתיישבתי בשולחן.
פרנק לא נראה באופק.
הייתי לבד בשולחן, וזה קצת העציב אותי. בפעם האחרונה שהייתי בבית הספר, לפני עשר שנים, הייתי פופולארי ונערץ, ועכשיו הייתי כלום.
"אפשר לשבת לידך?" שאלה נערה אחת, שזיהיתי שהיא בעלת לוקר מספר 266, זו שכיוונה אותי לכיתת אנגלית.
"בטח." אמרתי.
"יום ראשון נחמד?" היא שאלה.
"את זוכרת אותי?" שאלתי, מרים גבה.
"בטח שאני אזכור אותך." היא אמרה. "אתה בין הבחורים הנורמליים היחידים כאן. זה בית משוגעים."
"אהבתי את המינוח." מלמלתי.
היא חייכה אלי חיוך שובה לב.
"אז מה השם שלך?" היא שאלה.
"אני אלדר." אמרתי. "ואת?"
"ליילה." היא אמרה.
"לילה או ליילה?" שאלתי.
"ליילה." היא אמרה שוב.
למען האמת תפסתי את השם כבר בפעם הראשונה, פשוט המבטא המשונה שלה היה כל כך נעים לאוזן כשהיא ביטאה את השם שלה.
"אז ליילה, מאיפה את?" התחלתי לשאול, אבל אז ראיתי את חבורת השרירנים-מחוסרי-המוח נכנסת פנימה.
המנהיג שלהם דייב עמד בראש, ומאחוריו שלל טיפוסים שנשרכו אחריו.
תהיתי כמה מהם יגדלו להיות פושעים.
"ליילה!" קרא דייב בקול רם.
"אוי, לא שוב." היא מלמלה לי.
"מה זה, מצאת לעצמך חבר חדש?" שאל דייב בלעג כאשר הגיע לשולחן שבו אני וליילה ישבנו.
חבורת השרירנים-מחוסרי-המוח של דייב התכוונו להתיישב גם, אבל דייב סימן להם ללכת עם היד.
"לא, לא, תתפסו מקום לבד, אני אבוא אחר כך." אמר דייב.
אחרי שהם צייתו לפקודה בצייתנות מטופשת, דייב חייך חיוך של מיליון דולר אל ליילה ואז אלי.
השיניים שלו היו לבנות לחלוטין, מה שרק הוסיף לאידיאל היופי שהסתמן בו, החל מהעיניים הבורקות שלו וכלה בעובדה שהשרירים שבידיים שלו היו עצומים.
"אין לך בפני מי להשוויץ, אין לך את מי להרשים כאן." אמרה ליילה. "אתה יכול להפסיק עם ההתנהגות הזאת."
"ליילה, נו באמת, אפשר לחשוב שאת לא מעוניינת בי." אמר דייב.
"מעוניינת במה?" היא שאלה בתסכול.
"הרי שנינו יודעים שאת מאוהבת בי." הוא אמר, מחייך חיוך אווילי.
היא נתנה לו סטירה בלחי, ושמעתי את כל האנשים מסביב עושים "אוו" אחד גדול.
איזה אחד צעק בקול רם "מכות."
"יש לך מזל שאת בת, ולכן אני לא מחזיר לך." אמר דייב, אחרי שחיוכו נמחק.
הוא בהה בה עם עיניים סקרניות כחולות, ולבסוף קם משם והלך לעבר החבורה שלו.
תגובות (24)
ראשונה?!
אההה!
רגע של דומייה לכבודי.
~כעבור רגע~
תשמיך מיד!
ותיכנס לספייק! (אני מדברת מוזר)
ראשונה?!
אההה!
רגע של דומייה לכבודי.
~כעבור רגע~
תשמיך מיד!
ותיכנס לספייק! (אני מדברת מוזר)
תמשיך!!!!!!!!!!!!
והנה מתחילים להתאהב :):)
ווהוהוהוהוהו
חחחחחחח תמשיך!!!
וזה מזכיר לי טיפה ממש טיפה את הסרט 'קראטה קיד'…
תמשיך!!!
חחחח באמת מזכיר את קראטה קיד.
אור האורך בסדר גמור! D:
זה סיפור ממש מעניין! מחכה להמשך (:
אהבתי :) אחלה סיפור, והאורך בסדר גמור.
מחכה כבר להמשך. (אגב אני חייבת לציין ששרירים עצומים בידיים זה לא בהכרח יפה, לעיתים זה די מפחיד או מגעיל..)
מגיע לו! מגיע לו!
פככ…מה הוא חושב שהוא? הדייב הזה…
כולה בחור מגודל עם שרירים חח
והיי, האורך בסדר גמור!
ופרנק!
חח אני לא אפסיק לצחוק על השם הזה עכשיו חח
תמשיך!
רואה מה קורה כשכותבים סיפורי אהבה אור? מקבלים תגובות :P
אתה משתפר מיום ליום.
חחחחחח
נייס נייס
אחח הדייב הזה….
איך אני מכירה את ההרגשה של הסטירה על הלחי… מכירה מקרוב מאוד אפילו..
אחלה פרק, אור!!!
האורך מצויין!! :)
חחח אויי, חח המיתוס של החנונים מעריצי גיבורי העל.. חחח זה עדיין קיים??
אין לי מלים וגם לא מנגינה מקסים נפלא ובאמת זה קצת מזכיר אך מי שם לב את מה הוא מזכיר כשאור שלנו ברוך הכישורים בכל השפות עלי אדמה (תשדל ללמוד בולגרית דחוף יותר חחחח זה לא שאני יודעת לקרוא או לכתוב ואם קשה לך הספה בולגרית אז נשתדל ללמוד ספרדית מהר היא שגורה בפי באהבה רבה ♥♥
נראה לי שגם אני הייתי סוטרת לו D:
אהבתי, אני מחכה להמשך, אני כבר רוצה להרגיש אהבה ממשית באוויר!
תודה אנשים!
ובחרתי בכוונה בסטריאוטיפים על החנון האמריקאי, אם תשימו לב יש לו גשר והוא ג'ינג'י. האמת שהשראה אליו הגיעה מזה שמנסה להתחיל כל הזמן עם מג גריפין באיש משפחה. וכן לין.
ואף פעם לא ראיתי קארטה קיד.
צל"ש לאור ♥
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח נ חמד!
אין דברים כאלה ואוו ואוו אנגלית ,מתמטיקה. צרפתית, עוד לא נאמרה המלה האחרונה חמסה חמסה חמסה – אגב האם אפשר למצוא את ספר הביכורים שלך על דוכני סטימצקי ?? אני אהיה הרוכשת הראשונה אנא אל תשכח לעדכן אותי תודה מראש
בקי ♥♥
בקי, הספר עכשיו נערך ברגעים אלו, ובקרוב הוא יהיה שם. אני אדאג לעדכן את כולם כמובן. תודה על ההתעניינות.
קראתי עכשיו את כל הפרקים זה ממש יפה והאורך בסדר אבל ההיתי שמחה כמובן ליותר ארוך כי זה באמת סיפור יפה!!!!! אם זה לא היה מובן אז התכוונתי גם שתמשיך :)
אור, ליילה היא פופולרית??
ומתי תמשיך??
וואו זה מדהיים ואני דורשת המשך מייידי!!
מגיע לו!! איזה שוויצר :P
הסיפור מתקדם ממש יפה…תמשיך מהר! :)
חחחחחחחחחח ליייייייייייייק כמו שאמרו פה, תמשיך בדחיפות!!!!!!
וואו, קראתי עכשיו את כל הפרקים וזה ממש מגניב! ממש אהבתי את הרעיון =]
תמשיך! אתה כותב ממש טוב. ולא, האורך לא מספיק טוב >< זה יהיה נחמד אם זה יהיה ארוך יותר ;)
וואו.
אעאע , אני גאה בליילה !!
עכשיו רק קראתי את הסיפור.
ואני חושבת שאני מטומטמת שלא ראיתי
את זה עד עכשיו.
אה ויש בעיה קטנה באמת קטנטונת ..
תתאר את ליילה ואת שאר הדמויות חוץ מדייב ..
תיארת אותו כמו שצריך. – בלונדיני שוויצר מתנשא.
אה ואל תיקח ללב ..
גם אתה יכול לכתוב לי הערות על הסיפורים שלי ..
(זה לא כאילו אני רומזת לך שתקרא את הסיפורים
שלי.. עדיף שאני אשתוק :X )
אתה כותב מדהים !!
בקיצור יש לי משהו חשוב לומר ,
תמשייייייייייך !!
וסוף סוף הארכת ! ייאיי , חיחי
בקיצור תמשיך !!
אימא'לה כמה חפרתי ..
עכשיו ראיתי , חיחי
~סוריסורי~
סולח ? מקווה שכן.
תמשיך !!
ווהווווו קולנוע שליטעעע!!!