מחפש אחרייך אל האור בעינייך- פרק 5

נקודת מבט של שובל.
אניי שונאתתתת אותווו, אני שונאתת את המסיבה הזאת!! מה אני עושה פה?! אני בכלל לא שייכת לפה.
"היי" מישהו בא מאחורי. הסתובבתי כדי לראות מי זה.
אוקי הוא היה מושלם. הוא היה גבוה. מאוד. שיער שטני פרוע, עיניים כחולות קטנות ומושלמות וחיוך כובש עם גומות. הוא היה נראה בן 19 בערך.
"היי" חייכתי.
"חחחח טוב אני לא רגיל לשיחות כאלה.." הוא גירד תראש כזה.. איזה חמוד הוא ביישן!!
"חחחח אממ איך קוראים לך?" הוא שאל.
"שובל אלקיים. ולך?" שאלתי והחיוך לא ירד לי מהפנים.
"עמית פרץ" הוא חייך.
"חחחח היי עמית פרץ" חייכתי. פעם ראשונה שאני לא מתביישת.
"מה קורה יפיופה? למה את יושבת פה לבד?" הוא שאל.
"סתם חברה שלי הלכה לידיד שלה ואני לא מוצאת את עצמי פה" חייכתי.
"למה לא מוצאת את עצמך?" הוא שאל.
"חחחחח אני לא רגילה למסיבות" אמרתי.
"באמת? את נראית אחת שכל החיים שלה יוצאת למסיבות" הוא אמר.
"חחחח רושם ראשוני תמיד מטעה" חייכתי.
"חחח צודקת..ספרי לי על עצמך קצת. את מעניינת אותי" הוא חייך.
"מממ אני בת 17, כיתה יא. תמיד יהיה לי מה להגיד על כל דבר אז תיזהר להיתעסק איתי" חייכתי והוא הרים ידיים כאילו לנכנע. צחקתי.
"ספרי לי עוד" הוא ביקש.
"אממ אני מתנדבת בחוות סוסים מגיל קטן. רוכבת אלופה" השווצתי.
"פשששש"
"ספר לי על עצמך קצת" חייכתי.
"אמממ עמית בן 19 חייל, אוהב לצייר, אני חי לבד כי ההורים שלי נפטרו, ו…" הוא בא להמשיך ופתאום מישהו התנגש בי עם כוס שתייה וכל השמלה שלי הייתה מלוכלכת.
"יואווו מה אתה דפוק?!" צעקתי על עוז.. הוא התנגש בי בכוונה הזבל.
"סליחה סליחה" הוא צחק. נראלי שיכור.
"מה אתה רוצה?" התעצבנתי. הוא הפסיק את השיחה שלי ושל עמית.
"סתם רציתי להציק לך קצת" הוא צחק ואז באה איזה מכוערת אחת ולקחה אותו.
"חבר שלך זה?" עמית שאל.
"נראלך?!"
"אז.. איפה היינו?" שאלתי.
"אמממ אה כן מה עוד את רוצה לשמוע?" הוא חייך.
"איפה אתה משרת?" שאלתי.
"גולני, פעם בשבועיים אני בא הביתה ולידר היא כמו אחות אז חייבים לבוא ליום הולדת שלה" הוא חייך.
"וואו גולני" חייכתי. חולה על גברים, אלה שמשרתים בקרבי, אלה שישמרו על האישה שלהם גם אם זה עולה להם בחיים שלהם.
"חחחח אז.. תזמיני אותי לרכיבה פעם?" הוא שאל.
"חחחח מוזמן תמיד, תזמין אותי לראות אותך מצייר פעם?" שאלתי בחזרה.
"חחחחח בכיף." הוא חייך.
החלפנו מספרי טלפונים והבטחנו שנישמור על קשר.
הוא היה צריך ללכת אז חיבקתי אותו והוא הלך.
"אומייגאד מי זה הפאקינג מושלם הזה?" ירדן באה מאחוריי.
"חחחחח נכון שהוא מושלם? הוא גם ממש נחמד" חייכתי בהתרגשות..
"וואו אחותי שאפו. הצלחת להשיג את הבחור הכי שווה במסיבה הזאת" היא חייכה.
"ממש להשיג.. תראי איזה יפות יש פה… רק אותי הוא ירצה" אמרתי.
"נשבעת שאת הכי יפה פה. חוץ מזה אם הוא לא היה חושב ככה הוא לא היה פונה אלייך" היא חייכה.
"חחח כן אה.. אהה תגידי איך היה עם אוראל?" נזכרתי.
"אל תשאלי.. הוא חשב שאני אחת הזונות שהוא ישכיב.. סירבתי ואז הוא נישק אותי.." היא אמרה.
"נשיקה ראשונה מאוראל.. אהבת חייך..למה את מבואסת?" שאלתי.
"כי לא רציתי שזה יהיה ככה.. רציתי שזה יהיה מיוחד.." היא התבאסה.
"החיים זה לא סרט.. אל תצפי לנשיקה בגשם או הצעת נישואין בכדור פורח עכשיו" עוררתי אותה למציאות.
"חחח כן אה.. טוב מספיק עם בנים. בואי נרקוד" היא חייכה והובילה אותי לרחבת הריקודים.
רקדנו מלא והיה ממש כיף להשתחרר ולא לחשוב על כלום לשם שינוי..
התחיל כבר להיות מאוחר ואנשים התחילו להתפזר לבתים שלהם.
"יאללה בובה בואי נלך" ירדן באה ואמרה לי.
לקחתי את התיק שלי ונכנסנו לאוטו.
"בייי יפה שלייי אוהבתת מלאא" אמרתי לה שהורדתי אותה בבית.
המשכתי לבית שלי.
כשהגעתי הביתה הורדתי את האיפור והעקבים, שמתי פיגמה קצרה ואספתי את השיער לקוקו גבוה.
'ערה?' קיבלתי הודעה. זה היה עמית.
'חחח כן.. מה קורה?' שלחתי.
'הכל טוב.. איך אצלך?'הוא שלח.
'חחחח וואי היה ממש כיף במסיבה.' רשמתי ואחרי שתי שניות הוא כבר התקשר.
"היי" עניתי.
"היי" הוא אמר ויכולתי לשמוע את החיוך שלו מהטלפון.
"חחח תגיד מאיפה אתה מכיר את לידר?" שאלתי.
"אמא שלה הייתה חברה של אמא שלי ואז כשאמא שלי נפטרה אמא של לידר לקחה אותי בתור הבן שלה" הוא אמר.
"אז אתם כזה כמו אחים?" שאלתי.
"חחח בדיוק" הוא צחק.
דיברנו אולי שלוש שעות בטלפון.. הוא בנאדם ממש מעניין.
"אז תגידי, עכשיו שאנחנו מכירים קצת יותר טוב.. מה את אומרת על לצאת מחר?" הוא שאל.
"זה דייט?" גיחכתי.
"אכן" הוא צחק.
"חחח מתאים לי."צחקתי.
"אז אני אבוא לאסוף אותך בשמונה" הוא אמר.
"חחח אין בעיה" צחקתי.
אמרתי לו את הכתובת שלי ואמרנו לילה טוב ופשוט נרדמתי.