מחפש אחרייך אל האור בעינייך- פרק 24

נקודת מבט של עוז.
קמתי בבוקר אחרי לילה בלי שינה כי היינו בבית חולים עם ירדן.
צחצחתי שיניים ושטפתי פנים.
התקדמתי לארון, בחרתי לשים מכנס ברמודה ירוק בהיר כזה וחולצה שחורה של הוליסטר.
נעלתי נעלי פרד פרי, בושם וירדתי למטה.

\"איפה היית אתמול בלילה?\" אמא התחילה עם התחקירים שלה.
\"הלכתי עם שובל לבית חולים בגלל ירדן\" אמרתי והרגשתי שהעיניים נעצמות לי.
\"ירדן? משהו קרה לתינוק?\" היא נבהלה.
\"לא עכשיו הכל בסדר. אפשר לשתות את הקפה שלי?\" שאלתי בעצבים כדי שתפסיק לחפור.

נקודת מבט של שובל.
קמתי בבוקר, סחוטה מעייפות, עוד קצת שובל, עוד מעט נגמרת השנה, קמתי בחוסר כוחות מהמיטה לעבר השירותים. צחצחתי שיניים ושטפתי פנים,
התקדמתי לכיוון הארון, לקחתי שורט שחור וחולצה ורודה בהירה.
השפרצתי מהבושם וירדתי למטה.
היחסים ביני ובין אמא שלה התקררו מאז שהחבר החדש שלה עבר לגור איתנו.
\"בוקר טוב\" אמרתי ביובש.
\"שמרי את הבוקר טוב הזה שלך לעצמך\" אמא כעסה על הטון שלי. גלגלתי עיניים ויצאתי מהבית.
עוז חיכה לי בחוץ כדי לקחת אותי לבית ספר.
\"בוקר טוב לילדה הכי יפה בעולם\" הוא חייך והחזיק במותניים שלי, מושך אותי לנשיקה.
\"אני שונאת אותה\" רטנתי.
\"עוד פעם רבת עם אמא?\" עוז צחק.
\"כן אני אומרת לך החבר החדש הזה שלה זה סיוט\" התעצבנתי.
\"אז בואי תישני אצלי היום\" הוא אמר כמובן מאליו.
אף פעם לא ישנתי אצלו, חוץ מזה שישנתי איתו בטיול השנתי.
\"רק לישון תרגעי\" עוז כנראה קרא את המחשבות שלי.
הנהנתי וצחקתי.

אין יותר סיוט משלוש שעות מתמטיקה במיוחד שירדן עזבה את הבית ספר בגלל שהיא בשמירת הריון משהו כזה..
שמתי אוזניות ושמתי ראש על השולחן.
\'תלמדי שובל\' קיבלתי הודעה מעוז.
\'מה רק לך מותר להפריע? ;)) \' שאלתי וחייכתי לטלפון.
\'כן רק לי מותר\' הוא ענה.
גלגלתי עיניים והתחלתי לכתוב מה שכתוב על הלוח.
\"המורה אני יכולה לצאת לשירותים?\" ביקשתי מהמורה. היא הנהנה ונתנה לי אישור לצאת.
שטפתי פנים כדי להתאוורר.
\"שלוש שעות מתמטיקה זה בהחלט לא בשבילי\" מלמלתי לעצמי.
\"כן אה\" פתאום שמעתי קול. קפצתי. אה זה רק עוז.
\"מטומטם אחד\" נתתי לו מכה בחזה.
\"את אוהבת אותי\" הוא התקרב אליי.
\"הכי שבעולם\" כרכתי את הידיים שלי סביב הצוואר שלו.
\"את קולטת שאנחנו עוד מעט שלושה חודשים ביחד?\" הוא התרגש.
\"כן אהה\" עניתי וצחקתי.
\"את יודעת משהו? אני באמת שמח שהתאהבתי דווקא בך\" הוא אמר.
\"חיים שלי\" חיבקתי אותו.

נקודת מבט של עוז.
\"מתי הבנת שאתה אוהב אותי?\" שובל שאלה אותי.
שמונים פעם היא שאלה את זה!!
\"שעמית בגד בך והתקשרת שאני אבוא לקחת אותך, וראיתי אותך יושבת על הספסל, ראיתי כמה את יפה\" עניתי לה בחיוך.
\"מה גרם לך להתאהב בי?\" היא חקרה.
\"העיניים שלך\" עניתי לה.
\"אני התאהבתי בטמטום שלך\" היא צחקה.
\"לפחות הוא מועיל במשהו\" צחקתי והרמתי אותה לשבת עליי.

נקודת מבט של ירדן.
אני מתחרפנת פה!!
אסור לי לזוז, אסור לי להתאמץ, אוף אני משתגעת.
אוראל לא פה, הוא בלימודים, אמא בעבודה ואבא בסידורים.
זה רק אני ובוטן.
\"בוטן קטן שלי\" חייכתי וליטפתי את הבטן שלי.
התחלתי לשיר לו, הוא אוהב אותי, אני מרגישה את זה.
פתאום הרגשתי כאבים חדים בבטן, כמו שהיה אתמול בלילה.
\"אוראל?\" התקשרתי.
\"אה יפה שלי הכל טוב?\" הוא ענה.
\"אתה עסוק?\" שאלתי מתאפקת לא לבכות.
\"לא. מה קרה יפה שלי?את בוכה?\" הוא ישר נלחץ.
\"אוראל כואב לי\" לחשתי.
\"אני בא\" הוא אמר וניתק.
הכאבים התחזקו ממש, רציתי לקום מהמיטה לשטוף פנים אבל מרוב הכאב פשוט נפלתי על הרצפה.
\"יפה שלייייי\" אוראל נכנס מהר.
\"בית חולים\" לחשתי.

נקודת מבט של אוראל.
הרמתי אותה מהר, כמו כלה.
רצתי לעבר האוטו.
ירדן כבר לא הייתה בהכרה.
נכנסנו לבית החולים והרופאים מיד לקחו אותה לבדיקות.
בעטתי בקירות, צרחתי, רק שלא ילכו לי.
\"אוראל בן נעים? אתה עם ירדן וקנין?\" ראיתי שהרופא בא לקראתי. הבנתי שנרדמתי טיפה זמן.
\"כן אני איתה. מה איתה ועם העובר?\" שאלתי בלחץ.
\"עכשיו הכל בסדר, זה היה עניין של דקות. אם לא היית בא היא והוא היו מתים.. היא חייבת לנוח ואסור לה להישאר לבד\" הרופא אמר. הנהנתי לתודה ונכנסתי לירדן.
\"אל תעשי לי את זה יותר\" בכיתי לה.
\"אל תבכה, אנחנו בסדר זה מה שחשוב\" היא ליטפה לי את הלחי.
\"כואב לך?\" שאלתי.
\"עכשיו כבר לא\" היא חייכה.
שמתי ראש על הבטן שלה והיא ליטפה אותי בראש.
\"הבהלת אותי בוטן שלי\" לחשתי.

נקודת מבט של שובל.
\"עוז ירדן בבית חולים\" קמתי מהר מהספה.
עוז נבהל, לקח מהר את המפתחות ונסענו לבית החולים.
נכנסנו לחדר של ירדן, היא ישנה ואוראל גם נרדם על הבטן שלה.
הסתכלתי עליהם והחזקתי ביד של עוז חזק.
האהבה של ירדן ואוראל זה נקרא אהבה. הם ביחד באש ובמים.
\"עוד כמה שנים, בעזרת ה\' גם אנחנו נהיה ככה, עם הילד שלי בבטן שלך\" עוז לחש ונגע לי בבטן.
\"היית מת שהילדים שלי יהיו מכוערים כמוך\" צחקתי.
\"היית מתה\" הוא צחק.
\"סתם אהובי, הילדים שלנו יצאו מושלמים\" חייכתי ושמתי
לו ראש על הכתף.

'אני מקווה שהוא החזיר אותך שוב להאמין
שגמרת כבר לפחד, שהפסקת פתאום לרוץ
אני מקווה שהוא יודע, יודע ומבין
שאת יפה, הכי יפה, מבחוץ ומבפנים'
(אני מקווה- אייל גולן).