מחסל בע"מ- פרק17

הייתה זו שעת ערב.ג'ק הסתגר בתוך החדר שהזמין לעצמו במלון.
לאחר ששטף את פניו הוא הוסיף להביט בעצמו,במראה.
"אייך יכולתי לפול בפח הזה?!"קרא,"אני פשוט אידיוט!"
כשבשעה הקרובה לאחר מיכן,הוא שכב על המיטה,מביט בתקרה כשבראשו מתבשלת תוכנית קרב. לילה לא קל עבר על שניהם.כשכל אחד מהם,יישן בחדר אחר.ג'ק התהפך מצד אל צד במשך כל הלילה כשדבר אחד בלבד מעסיק אותו.נקמה.אן,שהייתה המומה מהזבנג הזה,נרדמה לאחר שבכתה וקיללה מעט.ג'ק התעורר בשעת בוקר מוקדמת,מתעסק בכלי הנשק שלו.הוא עומד לצאת למסע הרג.הוא הולך להרוג את אביה של אן וכל השותפים האחרים לרצח משפחתו.כשלפתע נשמעה דפיקה קלה בדלת.מתעסק עם תחמושת ונשקים.
"מי זה?"קרא בעצבים.
"זו רק אני.זו אן."נשמע קולה.
"לכי מכאן!"קרא.."אני לא מסוגל לראות אותך כרגע."
"אני רק רוצה לדבר.."אמרה מעבר לדלת.
"אני לא מעוניין."אמר,טוען את האקדח שלו.כשבתוכו,הוא הרגיש כי הוא נקרע לגזרים.
טוען את הרובה הגדול.
הכעס האיום שחש כלפיה וכלפי משפחתה התעצם והגיע למימדי ענק.כשמאוחר יותר,הוא היה זה שבא אלייה.הוא ידע,שבסופו של דבר,זה יחזור אליו כמו בומרנג.
"נו,נרגעת?"שאלה אותו,כשהוא נכנס אל החדר שלה.
"לא."אמר,מביט בה.
"ג'ק..לא אני רצחתי את המשפחה שלך.."אמרה בפניו.
"כל עוד את בתו של הרוצח האיום הזה,אין לך מה לחפש אצלי."קרא.
"אני לא כמוהו,ג'ק."אמרה,כשהוא מביט בה ברגשות מעורבים.
"כולכם אותו דבר!אני עלול להרוג גם אותך.."קרא כשהם מתחילים לריב פיזית זה עם זו.
"אני אקרע אותך לגזרים."איימה עליו,מתעמרת בו.
"לא תעזי."קרא,"אני אשבור כל עצם ועצם בגופך."
"אתה לא תעז.."אמרה כשהוא מצמידה אותו אל הקיר..והיד שלה נוגעת בחזה המוצק,השרירי שלו.
"אני שונא אותך."קרא,כשהיא מצמידה את סכין הקומנדו שלה לחזה שלו.מאיימת לדקור אותו בליבו ההולם,שרעד בתוכו עם כל נגיעה ומבט שלה והלם חזק יותר בכל נגיעה.
"קדימה."אמר,"תעשי את זה.תנעצי לי את הסכין בתוך הלב."כשכנראה,שום דבר כבר אינו מפחיד אותו מציק לו.אייין בו שום פחד.הוא אינו פוחד למות.שהרי הפרידה הזו,בעצמה,הרגישה כמו מוות עבורו.
כשידו לופתת את הצוואר שלה במטרה לחנוק אותה..אך,משהו בתוכו עצר בעדו.אייכשהו,הוא חש מעט חסר אונים,אל מול עיניה הירוקות. לכוד במבט שלה.אן,חשה את נשימותיו כשהוא כל כך קרוב אליה,וכמעט..כמעט..כמעט הייתה בניהם נשיקה.כשהוא מצמיד את עצמו אל הסכין,שעוד רגע ותחדור אל ליבו ותפצע אותו אנושות. ג'ק הביט בה,ועיניו ריצדו.זה היה הדבר האחרון שהפחיד אותו. מהופנטת מהמבט בעיניו.הלב שלו הלם חזק.
"ג'ק.."היא אמרה,מביטה בו,במבט מוזר.
"אני לא פוחד.."לחש.כשאחיזתו מתהדקת על כף ידה של אן.הוא אחז בה חזק.באותו רגע,היא חשה את הכוח הרב שלו. כשתפס לה את היד.כן,ג'ק מאוד חזק.הוא אחז בה חזק עד כי כמעט,הכאיב לה.
"אתה תצטער על זה,ג'ק.אני אחסל אותך."אמרה,כשמייד,תפס את ידה ולקח ממנה את הסכין.
"מה נראה לך שאת עושה?!"קרא בעזות מצח,מאיים עליה עם הסכין שלה.
"אתה לא תעז לפגוע בי!"קראה,נאבקת בו,משתוללת.כשהוא מתנשם.
"אני אהרוג אותך,מופקרת!"קרא בעצבים.
"אתה לא תעז לפגוע בי.."התגרתה בו,"אתה אוהב אותי."
"אני לא אוהב אותך!"קרא.
"שקרן!"קראה,"אני לא מאמינה לך.."
"אל תיתגרי בי!"קרא,מרחיק אותה מגופו.
"ג'ק,"קראה פניו,"תפסיק עם זה! אני לא קשורה לזה!"
כשהוא שותק,מכניס את הנשק לאוטו שלו.
"אני הולך להרוג אותו!"קרא,מתניע את הרכב.
"ג'ק!"קראה..רצה אחריו.היא לא הספיקה לעצור בעדו.
אן נותרה לבדה במלון הדרכים..כעוסה והמומה.למרות,שהייתה לה הרגשה שהיא עוד תתקל בו בהמשך.צועדת לה בדרך להשיב את המפתחות לבעל המקום..היא צדה בעיניה,אופנוע שחור.
כשבדיוק יורד ממנו בחור צעיר.
"היי,"פלרטטה איתו,"אופנוע נחמד.."
"תודה,"חייך הבחור הצעיר באדיבות.
"אתה מוכר אותו?"שאלה.
"לא."ענה הבחור.
"אני יכולה לקחת אותו לסיבוב?"שאלה,מביטה בו במבט מפלרטט,שהמיס אותו.
"לא נראה לי."אמר בנחישות.
"זו לא שאלה!"קראה,כשרגע לאחר מיכן הצמידה סכין לצווארו באיומים על חייו.."תן לי את האופנוע אם אתה רוצה להמשיך לחיות."
לאחר שאיימה עליו כהוגן, הצליחה אן לקחת ממנו את האופנוע.כן,הבחורה הזו,שדדה אותו באיומים
.היא יצאה רכובה על האופנוע בעקבות ג'ק,בניסיון למנוע ממנו להרוג את אבא שלה.אך, ג'ק היה יותר מנחוש בדעתו לעשות זאת.הוא ידע כי ידרשו לו מספר ימים להגיע למעוז חפצו,שם נמצא המרצח שחיסל את משפחתו לנגד עיניו.