מחסל בע"מ-פרק 12

ג'ק נכנס לרכב שלו,והחל לנסוע בעקבותיהם.נוהג,כשמזוית עיניו,זולגות לו דמעות.
הוא חש אשם על כך שבילי חטף את אן.
"לא יאומן!"קרא בילי בזלזול,"הרוצח הזה בא בעקבותנו."
"הוא עדיף עלייך!"קראה.
"אז..כן היית איתו."אמר בילי.
"גם אם כן..זה לא עינינך,טיפוס שפל שכמוך!"קראה,מנסה לפתוח את הדלת בזמן הנסיעה.
"מה את עושה??!"קרא בילי,"את נורמלית???,אם תפתחי את הדלת ותקפצי,את תהרגי."
"הכל עדיף על להיות איתך."אמרה,כשלפתע נשמעו ייריות.
"תורידי את הראש היפה שלך!"קרא בילי,מצמיד לה את הראש לברכיים בכדי שלא תפגע.
"ג'ק!!!!"קראה,בתקווה שישמע אותה.
"מה את עושה??הוא יהרוג אותך!"קרא בילי.
"הוא לא יהרוג אותי.."אמרה אן,"אני הצלתי אותו.בדרך כלל לא אתה לא הורג את מי שמציל אותך."
"ראית את המבט שיש לו בעיניים.הוא חסר רחמים."אמר לה בילי.
"עצור!!" פקד עליו ג'ק לוחץ על הגז,נכנס בהם מאחור,שוב ושוב.
"אני לא אתן לך את מה שאתה רוצה!"קרא בילי.
"מאיפה אתה יודע מה אני רוצה?"שאל ג'ק,תוך כדיי נהיגה.עד כי בילי נכנע ועצר בצד.
ג'ק עצר את רכבו,מאחוריו.שניהם יצאו מרכבם,כשאן נשענת על הרכב,לא מאמינה שהם שניהם,רבים עליה.כן,משהו בסיגנון,קרב תרנגולים.
"אתה רוצה את אן.אני טועה?"שאל בילי.
"טעות.אני רוצה אותך."קרא ג'ק.
"בשביל מה אתה צריך אותי?"שאל בילי.
"בכדיי להרוג אותך."ענה ג'ק,"אני רוצה להרוג אותך."
"אתה רוצח שפל."נאנח בילי,"מה אתה רוצה מאחד מטומטם כמוני?"
"אתה רדפת אחריי,עוד לפני שנתקלתי באן."אמר ג'ק,"אבא שלך,רצח את כל המשפחה שלי."
"מה?"חשבה לעצמה אן.."הוא יתום?"
היא התמלאה לפתע חמלה כלפיו.כשכל הזמן הזה,חשבה שהוא בן עשירים שמתמרד נגד הוריו.
"מה אתה רוצה ממני?"שאל בילי.
"נקמה."קרא,בעיניים מלאות זעם.."אני רוצה נקמה."
"קדימה,"קרא בילי,"הרוג אותי."
"לא,לא,לא."אמר ג'ק.."זה לא עובד ככה."
"מה?"קרא בילי.."אתה מקשיב למה שאתה אומר? מקודם היית להוט לחסל אותי."
"אני רוצה לגרום לך סבל."הוא אמר.."אני רוצה להכאיב לך..עד שתצעק שאינך יכול יותר.אבל,לא סבל פיזי.אלא סבל נפשי.עמוק."
"למה?"שאל בילי..
"אתה גרמת לה סבל.."אמר ג'ק,חורץ שיניים.
"ג'ק.."אמרה,ניגשת אליו..כאילו,מתחננת אליו עם העיניים שלה.
"תיסתלק מיכאן!"קרא ג'ק,תופס אותו חזק בצוואר,ומכוון אקדח לגרונו.הוא צעק עליו כפי שלא צעק על איש מעולם.נדמה היה כאילו אש פורצת מתוך עיניו,מרוב שינאה וזעם.
בילי,המפוחד,שכמעט עשה במכנסיו מרוב פחד,נכנס לאוטו שלו ונסע מישם,כל עוד נפשו בו.
אן וג'ק נכנסו לאוטו והתחילו לסוע לכיוון מלון הדרכים הבא.
במשך זמן רב בנסיעה,לא החליפו הניהם מילה.שניהם היו עדייןבהלם ממה שקרא שם.
"זה היה אכזרי מה שעשית לו שם.."החלה לומר,שוברת את השתיקה בניהם.
"אל תשפטי אותי ברגע של זעם."אמר,כעוס מעט.
"..אבל,אהבתי את זה."חייכה,
"אם להודות באמת..חששתי שהוא יפגע בך."אמר.
"הו,איזה חמוד..דאגת לי."אמרה,מחייכת.
"אני לא חמוד!"התעצבן.."אבל כן.דאגתי לך."
"הוא פחדן.הוא ייאיים עלייך.אבל ברגע האמת,הוא יברח כמו עכבר מפוחד."אמר לו אן.

ג'ק חייך לעצמו,מין חצי חיוך שכזה.השמש החלה שוב לשקוע..הם הגיעו למין ביית דירות,באמצע השממה.מין נווה מדבר,באמצע שוםמקום.
ג'ק הזמין להם חדר זוגי.
"אני נכנסת להתקלח.."אמרה אן,מביטה בו.
"אני כבר חוזר.."נאנח..
בעוד אן נהנית לה ממקלחת חמימה ומהנה,ירד ג'ק למטה.הוא חיפש מקום שקט,בכדי לנקות את הראש.
נדמה היה כי מלחמה מתרחשת בתוך ליבו של ג'ק.בתוכו,הוא פשוט חש שהוא נקרע לגזרים.
ואיין לו עם מי לדבר על זה.מחשבות הציפו את מוחו המבריק.הוא הבין פתאום,מדוע זלגו לו דמעות באוטו.
דמעות של דאגה.
הוא חש על בשרו מה זה לב כואב.
אן לא ידעה דבר על מה שחש.
היא יצאה מהמקלחת עטופה במגבת,כשבדיוק,ג'ק חזר מעט מדוכדך.
"מה קרה?"היא שמה לב למבט שלו.הוא לא כל כך ידע מה לעשות עם עצמו באותו רגע.
"אני…"החל לומר,מביט בה..להוט כל כך,לנשק אותה.
"ג'ק?..דבר איתי."אמרה בפניו.כשהוא תופס בכף ידה ומניח אותה על לוח ליבו.
"את מרגישה את זה?"שאל,בולע רוק,מביט בה בעיניים בורקות,מרצדות.
"הלב שלך דוהר על 120 קמ"ש,"אמרה,מביטה בו בעיניים בוחנות.
ליבו הלם בקצב מהיר וחזק,כמעט מכאיב.
כשהוא לא הוסיף מילה.אן,חשה את שפתיו ננעלות על שפתיה בנשיקה לוהטת,שהלכה והתלהטה מרגע לרגע.ברגע שלאחר מיכן הסיר ממנה את המגבת,שהיא מסירה ממנו את הטי שירט שלו.
עד מהרה שקעו שניהם במעשה אהבים לוהט.
כשמספר רגעים לאחר מיכן,שכבו במיטה,מביטים זה לזו בעיניים.
שתיקה ארוכה ליוותה את הרגע הזה.
ג'ק הביט בעיניה של אן,שהביטה בעיניו.לא מבינה מדוע הוא שותק פתאום.
מניח את כף ידו על פניה היפים,מלטף אותם בעדינות.המבט שלו הקרין פגיעות.
"אני אוהב אותך.."אמר לפתע ג'ק,נותן בה מבט רציני.אן שתקה.צמרמורת עזה חלפה בגופה האותם רגעים.היא ממש לא ציפתה לשמוע אותו אומר דבר שכזה.
היא יכלה להרגיש מעט כאב,מהול ברגע המרגש הזה.
היא לא אמרה מילה.נהנית מהרומנטיקה שבדבר.
אט אט,היא התחילה להבין שהוא גם,מוכן למות למענה.