מחסכון לאהבה פרקים 12+13

פרק 12:

אמה נפרדה מנמרוד לאחר כמה שעות שבילו יחד ונכנסה לבית מותשת ועייפה. -לא להאמין שזה רק היום הראשון שלי פה.- חשבה לעצמה כשסגרה אחריה את דלת הכניסה.
״לא להאמין כמה דביקים אתם.״ ניית׳ן עמד מאחוריה בשילוב ידיים.
אמה שלחה לעברו מבט עצבני ושתיקה שררה בחלל הסלון.
״מה?״ הוא התקרב אליה.
״כלום,״ היא עקפה אותו והתקדמה למעלית, ״אתה מגעיל אותי…״ היא אמרה כשהזמינה את המעלית.
״עוד תתרגלי.״
העובדה שניית׳ן עמד כל כך קרוב גרם לדמה לעלות לראש, ולליבה להאיץ בחוזקה- היא הייתה עצבנית.
״נו, אז כמה זמן אתם ביחד?״ הוא נכנס אחריה למעלית ולחץ על הכפתור החמישי.
אמה לא ענתה ובחנה את ציפורניה.
״אני רואה שאת לא בקטע של לענות.״ הוא הרים את גבותיו בצורה מתנשאת.
המעלית נעצרה, אמה יצאה ראשונה מתוכה כאשר ניית׳ן אמר, ״נשים קודם״ ופשט את ידו לעבר המסדרון.
״תודה באמת.״ היא מלמלה ויצאה במהירות מהמעלית.
"לילה טוב גם לך,״ קולו הדהד במסדרון ונספג בשטיחים היוקרתיים שכיסו את הריצפה.

***

״באמת?!״ אמה צעקה אליו בעצבים כשגבו כבר הופנה אליה.
״כן, את יכולה ללכת אם לא נוח לך כאן.״ קולו היה אדיש והוא הסתובב אליה באיטיות. ״את רשאית להכנס לחדרך ולהתארגן למחר. יום חדש התחלה חדשה.״ עיניו החומות הביטו בה באטימות.
״רשאית, מה עוד, לקרוא לך גם הוד רוממתו?״ היא לעגה כשהחזירה לו מבט מזלזל.
״כנסי כבר לחדר שלך יא מעצבנת!״ הוא ירה מפיו בעצבים. לאחר שתיקה קלה, הסתובב והלך לכיוון חדרו.
אמה נשארה במסדרון לבדה והסתכלה על גבו של ניית׳ן נבלע מאחורי הדלת. "דפוק..״ סיננה ונכנסה גם היא לחדרה.
היא הסתכלה על הילקוט שלה שהיה מונח יפה לרגלות השולחן, -מחר היום הראשון שלי בבית הספר לצפונבונים.- חשבה לעצמה.
״אמה הנסיך הגדול לבית משפחת וויליאמס מבקש שתתייצבי בחדרו עם שתיה!״ היא שמעה את קולו של ניית׳ן, בוקע מן האינטרקום שמעל שולחן האיפור.
״חי בסרט!״ היא לחצה על הכפתור כדי להחזיר לו.
זה כבר שבוע שלם שהם רבים, מתווכחים ועוקצים אחת את השני בלי שום סיבה, אולי סיבה שפשוט לא ידועה לאמה.
״אני מחכה!״ היא שמעה את קולו שוב בוקע מן האינטרקום.
״אני לא השפחה שלך!״ היא צעקה לתוך האינטרקום. ״דפוק.״ היא אמרה לעצמה שוב ונכנסה למיטה, השעה הייתה כבר כמעט חצות ומחר צריכה לקום לבית הספר.

שעון המעורר עשה את עבודתו באופן מצויין בשעה 7:00.
אמה קמה מהמיטה כשהיא מקווה שבית הספר נשרף עוד לפני שהתחילה ללמוד בו, היא תמיד שנאה לימודים.
היא לבשה חולצה שחורה עם כיתוב לבן ״stop", מכנס סקיני שחור ואת החיקוי של מגפי הדוקטור מרטינס.
היא ירדה למטה ב7:30 ולהפתעתה כולם כבר היו מוכנים כשקמרון הכינה להם ארוחות בוקר במטבח. ״איך ישנת?״ שאלה אותה קמרון בחיוך כשנכנסה לקחת דגני בוקר.
״די טוב, עד שהשעון העיר אותי.״ היא השיבה לה בחיוך והתיישבה עם קערת דגני הבוקר ליד השולחן.
״גם לבית הספר את חייבת ללכת ככה?״ שאל ניית׳ן כשנכנס למטבח כעבור כמה דקות.
״כן, למה יש בעיה?״
״לא,״ הוא הוציא את החלב מהמקרר והתיישב מולה.
רעש הכפיות היה היחיד שנשמע במטבח עד שיצאו מהבית אל הרכב.
״אמה למה את באה איתנו?״ שאל גונת׳ן כשנכנסו לרכב.
״אני הולכת לבית הספר, אני מתחילה היום ללמוד.״ היא חייכה אליו ורצתה לצבוט אותו בלחי כמו שתמיד נהגה לעשות כדי לעצור את הדחף לאכול אותו.
״סוף סוף,״ ניית׳ן סינן מבין שיניו תוך כדי נהיגה.
״תחזור על זה שוב,״ אמה הרימה אליו גבה.
״סוף סוף!״ והפנה את מבטו מהכביש אליה.
״חתיכת אדיוט״ היא סיננה מבין שינייה.
״תחזרי על זה שוב,״ הוא החזיר לה את המבט שלפני שנייה שלחה אליו-מבט מלא בשנאה וזלזול.
״אתה חתיכת אדיוט!״ היא החזירה לו בחיוך.
הוא שתק והסתכל על שפתיה העבות שהתמתחו עכשיו לחיוך ציני, ואז על עינייה הירוקות שמוסגרו בשחור מוגזם.
״מה?״ היא שאלה כשהחלה להרגיש מובכת.
אבל הוא לא ענה והחזיר את עיניו לכביש, מחכה שהרמזור יהפוך לירוק. ״אתה יורד פה קטנצ׳יק.״ ניית׳ן אמר כשהוא עצר ליד המבנה.
״תודה,״ הוא פתח את הדלת, ״ביי אמה ביי ניית׳ן!״ הוא אמר תוך כדי סגירת דלת.
המשך הנסיעה המשיכה בשקט אמה ישבה ליד מושב הנהג כשניית׳ן שם שירים ברדיו ותיפף על ההגה עם אצבעותיו לפי הקצב.
״הגענו.״ הוא אמר כשהוא חונה את המרצדס השחורה שלו. ״את צריכה ללכת למיסטר ג׳ונסון כדי לקבל את המערכת שעות שלך.״ הוא הוסיף כשלקח את ילקוטו ופתח את הדלת.
אמה יצאה עם ניית׳ן ביחד מהרכב והרגישה איך כולם לוטשים בה עיניים עד שניית׳ן פשוט התרחק בלי לומר שלום.
היא הלכה למשרד המנהל שלעומת ניית׳ן הוא כן בירך אותה להצלחה.
״אוף שיעור ראשון זה כימיה, אני שונאת כימיה.״ היא לחשה לעצמה כשחיפשה את כיתת הכימיה שהמנהל סימן לה במפה, כשנכנסה לכיתה ראתה את ג׳ניפר יושבת שקבוצת תלמידים מקיפה את שולחנה. ״היי,״ אמה אמרה מתוך נימוס אבל כולם צחקו עליה.
״היי חברה, אל תהיו מגעילים,״ קולה של ג׳ניפר נשמע ילדותי ונוטף מתיקות ארסית, ״הגותית בסך הכל מנסה להתידד."
הכיתה צחקה שוב והסתכלה על אמה המושפלת שהתיישבה ליד בחורה ששיערה החום היה אסוף בפקעת מרושלת, ומשקפיים ענקיות, היא הייתה היחידה שלא צחקה.
״את עוד תתרגלי אליה, היא כלבה.״ היא חייכה אליה בניחום.
אמה הנהנה בראשה כיוון שלא יכלה להוציא מילה מפיה מרוב מבוכה ועצבים כלפי ג'ניפר.
המורה נכנס למעבדה. הוא נראה כמו מדען מטורף שנשלף מתוך חוברת קומיקס.
וכולם התיישבו במקומות.
״בוקר טוב לתלמידי היקרים,״ הוא אמר בחיוך רחב שחשף את הרווח הגדול שבין שיניו, כשהוא מסדר את משקפיו העקומות על אפו המעוקל. ״אני רוצה לברך לשלום את תלמידתי החדשה והמיוחדת," הוא חיטט בערימת הדפים שעל השולחן ואז אמר לבסוף,"אמה קופר, גשי הנה.״ קולו העבה צרב באוזניה של אמה שאמר את שמה, כל הכיתה צחקה והסתכלה על אמה, שדידתה באיטיות אל המורה המחויך.
״אמה יקירתי,״ הוא החזיק בכתפיה כשהוא עומד מאחוריה, ״אני רוצה להקדיש לך זמן מיוחד עכשיו, שתדעי ששיעורי הכימיה שלי הם לא כמו בכל בית-ספר רגיל, כימיה זה נושא מאוד חשוב לא רק ללימודים אלה גם לחיים…״ הוא המשיך לחפור כשאמה שומעת בחצי אוזן את דבריו ובוחנת את התלמידים שבכלל לא מקשיבים.
״דרך הגב שכחתי לציין את שמי, קוראים לי מרטין, ואני מלמד אתכם גם ביולוגיה ופיזיקה שגם אלה מקצועות מאוד חשובים, בעצם כל המדע זה דבר חשוב, רציתי להכניס למערכת גם זואולוגיה שזהו חקר החיות,״ הוא המשיך לדבר שאמה פשוט הסתובבה אל המורה,״אתה צריך שיחקרו אותך גם במעבדה אתה מן…״ אמה שתקה כדי לחשוב על המילה המדוייקת, ״עוף מוזר, רגע, איזה חקר זה? עצור, בעצם זה לא מעניין אף אחד.״ היא הלכה למקומה כשהיא מגלגלת את עיניה כלפי מעלה.
״חוצפה וכנות, אני חושב שאני אוהב את זה.״ הוא חייך.
-אתה חושב יותר מידי.- היא חשבה לעצמה.
והמורה התחיל לדבר על יסודות, יונים, פרוטונים וכד׳.
צלצול הפסקת אוכל. כולם יוצאים החוצה למדשאה הירוקה עם חבריהם ואוכלים.
אמה עקבה אחרי מספר תלמידים שהכירו את הדרך לחצר.
״אמה נכון?״
היא שמעה קול מאחוריה.
״כן,״ היא הסתובבה לראות למי הקול שייך, וראתה את הילדה עם הפקעת והמשקפיים עומדת עם בחור גבוה ורזה בעל שיער שמנוני, חום ומתולתל, משקפי ראייה גדולים ופפיון בצווארון חולצתו המכופתרת שהייתה מוכנסת במכנסיו שהיו מאותרים בחגורה שנראתה ממלחמת העולם הראשונה כדי שלא תפיל לא את המכנסיים.
״ג׳סיקה.״ היא הושיטה את ידה ללחיצה, ״את מוזמנת להצטרף אליי ואל סיימון.״ היא חייכה אחרי לחיצת היד המביכה בינהן.
״תודה.״ היא ענתה והלכה בעקבותיהם למדשאה.
שהגיעו למדשאה האין סופית נזכרה אמה בקצה המדשאה שישבה על חומת אבן ודיברה עם ניית׳ן כשהגיעה להרשם.
הם התיישבו והחלו לדבר, ג׳סיקה וסיימון התעניינו בתחומי העניין שלה וברקע שלה. אמה החליטה לספר להם רק על משפחתה.
״אני רואה שאת מסתדרת פה.״ ניית׳ן עמד לפניה.
״כן, אין לך מה לדאוג.״ היא חייכה את החיוך הציני שנהגה להשתמש בו המון שהוא בסביבתה.
״תהני?״ הוא הרים גבה שהסתכל על שותפיה לארוחה ופנה לחבריו מאחוריו.
״אומייגד, זה ניית׳ן וויליאמס!״ ג׳סיקה השמיעה בהתלהבות כשחזר לקבוצת המקובלים שלו.
״נו ו-?״ אמה הרימה גבה באמצע שלעסה בלחמנייה.
״איך אתם מכירים?״ היא שאלה בסקרנות.
״מה זה משנה, בחור דפוק.״ היא אמרה.
״לג׳סי יש אובססיה מטורפת אליו.״ חייך סיימון. ״הוא גם עשיר, גם חתיך וגם מקובל.״
״וגם דפוק, כמו כל המקובלים." אמה הוסיפה.
״בזה את צודקת אני תמיד אומר לה את זה והיא לא מקשיבה."
״תסתום סיימון. זה שבחורה אחת מסכימה איתך זה לא אומר שזה נכון,״ היא הפנתה את מבטה על ניית׳ן שישב בקבוצה עם חבריו. ״הוא פשוט מהפנט כל כך.״ קולה של ג׳סיקה נשמע מרחף איפשהו באיזו פנטזיה.
״איכס…״ סיימון ואמה אמרו יחד, וצחקו.

״המשך יום טוב תלמידים, לא לשכוח למחר תאריך אחרון להגשת העבודה.״ אמרה המורה להיסטוריה, בהשמע הצלצול האחרון. ״אמה גשי אליי לרגע.״ הוסיפה המורה שאמה עמדה כבר בפתח הכיתה.
״לגבי העבודה מחר, את לא חייבת להגיש.״ היא חייכה.
״תודה מיס שרלטון,״ היא החזירה למורה חיוך ויצאה מהכיתה.
״יופי הנה את, אני חייב ללכת הביתה.״ ניית׳ן עמד מולה עם מדי הכדורגל שהבליטו את גופו ואת שריריו.
״אוקיי יא לחץ.״ היא גלגלה את עינייה והלכה אחריו.

פרק 13:

עברו כבר כמעט שבועיים מאז שאמה התחילה את הלימודים וליל כל הקדושים כבר הורגש באוויר, התחפושות המפחידות עמדו עכשיו בחלונות הראווה ובתיכון כולם דיברו על המסיבה הגדולה שניית׳ן עושה בביתו לכבוד החג.
״נו למה את מתחפשת?״ ג׳סיקה התיישבה על המדשאה לצד אמה.
״לא יודעת, אני לא מתה על החג הזה במיוחד.״ אמה הסתכלה קדימה וראתה שסיימון מתקרב אליהם.
״זרמי איתי.״ לחשה ג׳סיקה כשהבחינה גם היא בסיימון שהתקרב. ״אז ניית׳ן אמר שהוא רוצה לראות אותי במסיבה, ושהוא מצפה לי בחדר שלו.״ ג׳סיקה הייתה כל כך נלהבת עד שאמה כבר חשבה שהיא דוברת אמת.
״ואת באמת תלכי לשם?״ סיימון התיישב מצידה השני של אמה.
״כן, זה ניית׳ן וויליאמס!״ היא המשיכה בנימה הנלהבת.
״אני חושב שאם תלכי תהפכי להיות סתם אחת ששכבה עם ניית׳ן וויליאמס.״ סיימון אמר כשהוא פותח את היוגורט שלו.
״אני אעשה מה שאני רוצה.״ ג׳סיקה אמרה בעובדתיות.
״נראה כמה רחוק תגיעי.״ סיימון מלמל.
״טוב..״ אמה החליטה לשבור את הקרח,
״אז למה אתם מתחפשים?״ היא שאלה למרות שידעה את את התשובות.
״פרנקשטיין חנון.״ סיימון חייך.
״כיפה אדומה, סקסית, יחד עם ערפדית.״ אמה הסתכלה עליה בבלבול למשמע התחפושת שהיא תלבש למסיבה של ניית'ן.
״וסיימון אתה בא למסיבה?״ אמה הבחינה בניית׳ן שישב עם חבריו ומבטיהם הצטלבו.
״כנראה שכן, אין לי משהו אחר לעשות.״
״רגע אמה למה את מתחפשת בסוף?״ ג׳סיקה שאלה כבדרך הגב.
״אני לא יודעת עדיין.״ אמה נאנחה והחזירה את מבטה אל המדשאה הירוקה.
״מה זאת אומרת?! זה מחר!״ ג׳סיקה צעקה.
״תפסיקי לעשות מזה ביג דיל ג׳ס, זה לא בעיה למצוא תחפושת מתאימה לאמה.״ סיימון אמר.
״אחרי הלימודים אנחנו הולכים לקנות לך תחפושת.״ ג׳סיקה קבעה.
״אבל אני נוסעת עם ניית׳ן חזור.״ אמה ניסתה להתחמק.
״אל תדאגי אני אקח אותך,״ היא נפנפה בידה בביטול. ״אז מה את מעדיפה, חתלתולה, או, שפנפנה?״
״שום דבר מבינהם.״ אמה הרימה את גבותיה ובקולה נשמעה התיעוב לתחפושות.
״אז?״ ג׳סיקה שאלה, ״את חייבת להתחפש למשהו סקסי.״
״למה? גם ככה נמרוד לא מגיע.״
״אז תזמיני אותו.״ ג׳סיקה צחקקה, ״שיהנה מהתחפושת שלך.״ היא הרימה את גבותיה בהבעה שובבנית.
הן צחקו בקול. ואמה הבחינה שניית׳ן מסתכל עליהן שהן שוכבות על הגב והמשיכו לצחקק.
״מצחיקות אתן.״ סיימון אמר ללא רגש והסתכל בדף הפייסבוק שלו.
״על מה אתה מסתכל?״ ג׳סיקה חטפה לו את האייפון מהיד וראתה את האירוע שניית׳ן יצר לפני מספר שניות. #מחר ב10 מסיבה, אשרו הגעה.#
״יופי , את מזמינה את נמרוד ויהי מה.״ ג׳סיקה הראתה לאמה את הסטטוס כשנשמע הצלצול לחזור לכיתות.

***
״את באה?״ ניית׳ן עמד בכניסה לכיתה כשנשמע הצלצול האחרון.
״לא, ג׳ס לוקחת אותי.״
״תהני.״ הוא אמר והפנה את גבו אליה.
אמה גלגלה את עינייה והלכה לכיוון כיתת המלאכה- היכן שג׳סיקה העבירה את השיעור האחרון.
״בואי נעוף מכאן!״ ג׳סיקה תפסה את ידה של אמה וגררה אותה למכונית.

הן הגיעו לחנות התחפושות.
״קחי את זה.״ ג׳סיקה הצביעה על מרשמלו שחור.
״זו אמורה להיות תחפושת?״ אמה הרימה את גבותיה שאלה, מצפה שהתשובה תהיה שלילית.
״צודקת, לא סקסי.״ היא המשיכה לחפש.
״אולי נוותר על זה?״ אמה שאלה בתקווה לתשובה חיובית לאחר שג'סיקה עברה כמעט על כל תחפושת אפשרית.
״בשום פנים ואופן לא. אנחנו עוד נמצא משהו שכל הבנים במסיבה יאהבו.״ ג׳סיקה המשיכה לחפש בין הקולבים.
״יש לי חבר.״ אמה ציינה באגביות כביכול, אך ג'סיקה התעלמה.
״זה מושלם!״ ג׳סיקה צעקה והוציאה תחפושת של אלה יוונית ודחפה את אמה לחדר המדידות עם התחפושת.
״וואו!״ אמה הייתה בשוק מעצמה שאהבה את התחפושת כל כך.
השמלה הלבנה שהגיעה עד אמצע הירך נצמדה בשלמות לפלג גופה העליון ורפרפה בשלמות על רגליה. ביחד עם כתר העלים המצופה בצבע זהב על שיערה השחור.
״את נראית פשוט…״ ג׳סיקה הסתכלה בפה פעור על אמה, חיפשה את המילה הנכונה להגיד, ״אלוהית!״
אמה ציחקקה, ״אבל השיער לא מתאים.״ היא נגעה בקווצות שיערותיה הקצר, והצבוע.
״זה לא בעיה לתקן את זה!״ ג׳סיקה חייכה. ״טיפה צבע ובייביליס ואת סופר אלוהית, נכון?״ היא הסתכלה על המוכרת שהנהנה בהסכמה לשאלתה.

״את באה מחר למסיבה של אחי נכון?״ שאל ג׳ונת׳ן שירדו בבית החולים.
״כן,״ היא היססה, ״למה?״
״סתם רציתי לדעת.״ הוא השיב לה בחיוך מתוק.
הם עלו לחדרה של לילי שבידם מתנות, ונכנסו לחדרה.
עינייה הכחולות הבריקו, היא הייתה עכשיו רזה יותר ושיערה הזהוב הארוך נשר ולא הותיר זכר.
״אמה!״ היא קפצה מהמיטה וחיבקה אותה.
״היי,״ דמעה זלגה על לחייה. ״התגעגעתי אלייך.״ היא נשקה לה על הלחי.
״גם אני.״ קולה נשאר צלול ומתוק, אם הייתה סוגרת את העיניים היא עוד יכלה לדמיין את לילי הבריאה עומדת מולה כרגע.
״גיבורה שלי.״ אמה לחשה לה באוזן, ונעמדה לצידה.
״הבאת את ג׳ונתן.״ היא חייכה כשג׳ונתן עמד עם סל הדלעת מולה.
״ממתק או תעלול?״ הוא שאל בחיוך.
״ממתק, ברור!״ לילי חייכה בשובבות והתיישבה על המיטה כשהיא פותחת את המתנות שאמה וג׳ונתן הביאו איתם.
״אז מחר את נוסעת לשיקגו כדי לעבור שם ניתוח?״ אמה ליטפה את לחייה השקועות.
״כן, ואדם גם מצטרף אליי ולאמא.״
״חבל שלא תהי פה בליל כל הקדושים.״ ג׳ונתן החזיק את ידה של לילי.
***
״נהנת?״ היא שאלה את ג׳ונתן כשנכנסו למונית.
״אני אוהב להיות עם אחותך.״ הוא חייך.
״ואני בטוחה שהיא אוהבת להיות איתך,״ היא פרעה לו את השיער. ״אני לא חושבת שיש מישהו שלא אוהב להיות בסביבתך.״
הם הגיעו הביתה, ג׳ונתן בחן את הממתקים שלו למחר ואמה עלתה לחדרה.
״אמה.״ היא שמעה את ניית׳ן מאחוריה.
היא הסתובבה אליו, ״מה?״ היא אמרה בתוקף שהיא מגלגלת את עינייה.
הוא הסתכל עליה למשך כמה שניות, ״את באה מחר נכון?״ קולו היה עדין.
״כן, למה?״
״ אז אני צריך להודיע לרובין שתצא עם ג׳ונתן לממתק או תעלול במקומך.״ הוא חלף על פניה.
״למה אתה עושה את זה?״
הוא נעצר. ״עושה מה?״ הוא שאל כשגבו הסתובב אליה לאט לאט.
״לא משנה.״ היא הנידה בראשה ונכנסה לחדר.

***
יום למחרת הגיע-שבת, כל התלמידים לא למדו באותו יום והתארגנו למסיבות.
״אבל למה אתה לא יכול לבוא?״ אמה שאלה את נמרוד כשהסתובבו על הים.
״אמרתי לך, קבעתי כבר עם ג׳ייסון, אריק ורומאן. הם יהרגו אותי אם אני אבטל עכשיו.״ הוא הצמיד אותה אליו וחפן בידיו את לחייה. ״ואת לא רוצה שאני אמות נכון?״ הוא ניסה לעשות קול של ילד.
צחוק קטן עלה באמה והיא הניחה את ידיה על כתפיו הרחבות של נמרוד. ״אני אוהבת אותך.״ היא חייכה אליו ונישקה אותו.
״גם אני אותך.״ הוא עצר את הנשיקה והסתכל עליה.
״מה?״ אמה הרגישה סומק עולה בפניה וקיוותה שנמרוד לא יבחין בכך.
״את יפהפייה!״ הוא הזיז את שיערותיה לאחורי אוזנה ונישק אותה.
״אז תבוא היום, אפילו רק להגיד שלום.״ קולה היה נשמע ילדותי.
נמרוד נאנח, ״לא מבטיח,״ הוא התנתק ממנה. ״אני אשתדל.״ הוא הציץ בשעונו וראה שהשעה כבר חצות היום, ״אני חייבת ללכת,״ הוא נשק לה קלות על שפתיה. ״שמרי על עצמך היום.״ הוא אמר, רץ אל האופנוע שלו והשאיר את אמה מאחור.
״ביי נמרוד,״ היא הסתכלה על גופו מתרחק, ״אני אוהבת אותך.״ היא לחשה לעצמה וחזרה לבית החדש שלה- הבית של משפחת וויליאמס שלא היה רחוק מהחוף.