מחכה שהלב יעבוד

אתה מנשק, נוגע, מתקרב.
אני מרגישה את זה חי, בועט, נושם, מכרסם אותי מבפנים.
לפעמים הבטן שלי מתערבלת מהר מדי, מסתחררת, מקמטת את שפתיי לחיוך לא רצוני.
לפעמים הלחיים שלי נרטבות במים המלוחים של החרטה, הבלבול, התסכול.
לא יודעת לאן.
אני מפחדת לאהוב, לא נותנת צ'אנס.
מחכה שהלב יעבוד.
לא אכפת לי שיכאב, אני כבר רגילה. אבל הוא לא מסכים.
מתנגד, מורד.
זו לא אשמתך, זו גם לא אשמתי.
נשמתי נשרפה מגפרורי החיים של פועלי האכזבה, ושום גפרור של אושר לא יצית אותה מחדש.
גם אוקיינוס של שלווה לא יפיח בי חיים.