מזרים לאוהבים

מצחיק, מצחיק שפעם עברנו ברחוב כמו זוג זרים.
או יותר נכון עצוב, עצוב שפעם ראינו אחד את השני ולא דיברנו. עצוב שלא הכרתי את האישיות שלך המדהימה.
פעם נשמתי בלעדיך, חייכתי בלעדיך, חייתי בלעדיך, קמתי בבוקר בלעדיך.
איך זה הגיוני? איך יכולתי?
בלי ההבנה שלך, האהבה שלך, בלעדיך. זה נראה לא הגיוני.
חייתי בלי הדחיפה שלך אל החיים, בלי אותם המילים. חייתי בלי זה ואיכשהוא שרדתי. וזה מוזר. מוזר שפעם הייתה זר.
כי אני לא יכולה לדמיין עולם בלעדיך, או אפילו שבוע בלעדיך. כל נשימה איתך, כל חייוך איתך, כל דמעה, כל אהבה, כל שטיקה מביכה, ומוזר שפעם חייתי בלעדיך, פעם שרדתי בלעדיך. זה מוזר.