מור היפה

מור שכבה על בטנה,יורם ישב מולה,מתוחים היו אפילו קצת מאויימים ספק אחד מהשני ספק מעצמם.
מור הביטה בו בביטחון מזוייף ויורם צימרר את החדר מרוב קרירות.
"אתה אוהב אותי?" שאלה מור.
"אני חושב עלייך הרבה" אמר יורם.
"אתה לא בטוח בקשר שלנו,אתה רוצה להיפרד,אתה שואף שאני אלחם על הכל.אני רואה את המילים שמבצבצות אצלך.וממש לא.אתה רוצה תלך,אני לא אשנה דבר באורך חיי.אני  לא אבכה בגלל תשובה מטופשת שלך.אני לא אמרר בגלל הדברים האלה."מור אמרה בסערה אך בקרירות וחוכמה כמו שרק היא יודעת.
וכשראתה שיורם מביט בה ולא נע ממקומו.
"אם לא הבנת אני לא מתכוונת לאמר משהו מסעיר ולהחזיר את היחסים לקדמותם.אתה מוזמן ללכת".
יורם לא נע ולא זז רק בהה בנקודה בעינייה של מור.
"כמובן.לא ציפיתי ממך ליותר.כמה שתוכל לראות שאני סובלת ככה תרגיש מסופק.אבל כנראה לא הבנת-אתה צריך ללכת.עכשיו!" קולה של מור הועלה והיא קמה לעמוד על רגליה ופתחה לו את הדלת.
יורם קם ממקומו ושתק כמו שרק הוא יודע.
ומור נותרה לבדה,היא הכרית והמראה עושות חזרה לפגישה הבאה בינה לבין יורם.איך היא תעמד זקופה מולו ותראה לו שהפרידה כלל לא הזיקה לה.כך היתה מור מתמודדת עם בעיות חושבת עליהם הרבה לפני,את התחלת הידידות את הנשיקה הראשונה את הטיול הראשון תמיד ידעה להתנהל ולהיראות כזאת זורמת וכיפית.אך לפרידה הזאת לא ציפתה פתאום יורם התחיל לדבר ולרמוז.ומי כמו מור יודעת לפענח.מור מיד גילתה בוגרות ואמרה את המילים הקשות ביותר לאדם האהוב בחייה.
את יורם הכירה בכיתה י בעצם הרבה קודם אבל גילתה התעניינות בכיתה י הרבה אחרי שטכנית הכירו.יורם היה בחור גבוהה עיניים חומות ושיער שחור חיוך גדול וגומות.בדיוק כמו שמור אוהבת.
יורם היה ספק סטלן ספק אדיש או סנוב,ומור קפצנית ודברנית גדולה.
מור הביטה בו בזמן פעילות שכבתית הוא ישב די בפינה עם כמה חברים צחקו ודיברו והוא הסתכל בנקודה כל שהיא בחדר עם מבט סקרני כל כך כאילו גילה שם משהו היה נראה כמו ילד עם עיני העגל המרתקות שלו.מור הבחינה בו כמשהו מיוחד משהו מושך ולא רגיל.פעם ראשונה שדיברו היה שבועים אחר כך.הפגישה שדומיינה יום אחר יום במוחה של מור הפגישה שתוכנה בצורה מפחידה.
כאשר הגיע שעת ספרות חופשית שהתקיימה בספרייה של התיכון מור התעניינה בדיוק במדף של יורם והתחילה לשאול אותו לגבי הסופר ויורם שהבחין במור היפה שפתאום דיברה אליו,ממש אליו.הוא אפילו הביט לצדדים לראות שהם אכן לבד.
כמובן שהסביר לה ברצון ואפילו הציע לה ספר של אותו סופר והבטיח לה שהספר הזה הוא מדהים היא אמרה שהיא תעדכן אותו אם היא אכן אהבה אותו.וכך באמת עשתה יומיים אחר כך טילפנה אליו בהתרגשות שהספר מרתק ושהוא כל כך עזר לה להבין דברים בעצמה יורם התפלאה מהחוכמה שהפגינה מור היפה והתמלא בחמימות לא אופיינית.ולמחרת בבית הספר הפכו כבר להיות חברי ספר שכאלה.
יושבים בהפסקה לפעמים וגם אחרי הצהריים ומייעצים על ספרים שקראו תמיד בהתלהבות ובשמחה.אך מור רק חכתה שיעשה משהו שירמוז שיעשה צעד כלשהוא אך הופתעה לגלות שנותר אדיש לגבי זה.ומור כמו מור היתה חייבת לפעול.לכן היא טילפנה ואמרה לו שהיא ממש תשמח שיעזור לה למלא את העבודה בספרות חופשים וכמובן שהוא היה שמח,בכל זאת ..מור היפה.