מורין ומתנאל-פרק 6
תירדו לרציתי להוסיף אחרכך,קריאה מהנה :)
-מנקודת מבט לידור-
כל הלילה לא ישנתי מורין לא חזרה,גם היתקשרתי למתנאל הוא לא יודע איפה היא,דאגתי.
זה באשמתי שהיא ברחה ככה,עם הייתי מיתאפק טיפה ולא נותן לעצבים להעלות,אולי הייתי מעיר אותה עכשיו.
היסתכלתי בשעון השעה הייתה שבע חצי בבוקר,חשבתי לעצמי עם ללכת לבית ספר?או לחכות למורין שתחזור?
-נקודת מבט לידר-
״ אמא אני רוצה לחזור,״ צעקתי ברחבי הבית החדש ״אני רוצה לישראל.״צעקתי שוב
״ מספיק לידר!יש לך פה הכל…״ עצרתי אותה ״ אין לי פה את החברים שלי,את הבית ספר שלי,את המקומות,אין כלום אני רוצה הביתה.״אמרתי בצעקה קלה
״ לכי לישון מאוחר רשמתי אותך לבית ספר מחר תיהיה מוכנה בשמונה וחצי בבוקר.״
הלכתי להתקלח ויצאתי אחרי עשרים דקות,היתלבשתי ושמתי פיגמה של בובספוג,סירקתי את שיער וניכנסתי למיתחת לשמיכה.
חשבתי על מורין,ומתנאל וחברתו החדשה,האם הם ביחד?האם מורין מיסתדרת בילעדיי?ונירדמתי.
-מנקודת מבט מתנאל-
לידור היתקשר כמה פעמים,ושאל עם מורין אצלי עניתי שלא.
אני דואג,ולחשוב שהיינו אתמול קרובים לנשיקה,היתקשרתי אליה שוב חיכיתי כמה שניות על הקו היא ענתה.
״מורין?!איפה את?!הישתגעת?!״צעקתי בטלפון
״אל תיצעק עלי,״אמרה חלושות״אני בדרך הביתה.״אמרה באותו טון
״איפה את?אני בא.״
״רחוב….(שם של רחוב),״אמרה בשקט״תבוא מהר.״הוסיפה
״אני בא בי.״אמרתי,ניתקתי במהירות,לקחתי את המפתחות ורצתי לאוטו.
ראיתי אותה,יושבת על המידרכה רועדת מקור,יצאתי מהאוטו והיתקדמתי אליה.
״מוריני?בואי הביתה.״אמרתי ,ואספתי אותה לחיבוק חמים ואוהב
תגובות (2)
סיפור מדהים את חייבת להמשיך , אני ממש אהבתי ולכול הביקורות הנות שהבנות כותבות אל תעלבי רק תשפרי למרות שאין וכלכך הרבה :-)
את יכולה להמשיך ? אני כבר מלא זמן במתח