מורין ומתנאל-פרק 2
-מנקודת מבט לידור-
קראו לה מעיין.ככה חבר שלי אמר אני חושב שהיא מדהימה אני רוצה לדבר איתה אבל לא יוצא לי שום מילה מהפה….
״מה אחי?החדשה תפסה לך תעין חזק״בן אמר
-בן כהן-מארינס עגיל באוזן גבוה חבר של לידור האקס של מורין
״וואלה כן…אני לא מצליח לדבר כשאני בא להגיד לה משהו..מה אחי מה אני עושה?״
״ניראלי לך תתחיל איתה בצחוק כזה סחוט מימנה את המיספר שלה ותיפגשו בערב״
צודק אמרתי לו תודה חיבקתי אותו חיבוק גברי והלכתי אליה…
״היי מעיין?״
היא הסתובבה אמרה משו אבל לא הצלחתי להקשיב היופי שלה סינוור אותי חזק..
״ילד?וואו הכל בסדר?״שאלה
״מה?כן הכל מצויין אז מה פרח כמוך עושה פה?״
״חחח אני תלמידה חדשה ואתה?מה השם שלך?״
״נעים מאוד לידור״ ואז נישמע הצילצול שאומר להיכנס לכיתות לילמוד
״נכיר בכיתה בואי את ב יא3׳?״
״כן״
״גם אני יאלה בואי״
היא קמה והלכנו היא הייתה יפה עם שיערה שאסוף לצמה בדרך לכיתה הצחקתי אותה וגיליתי שיש לה צחוק מדהים
-מנקודת המבט לידר-
ראיתי את לידור מיסתובב עם מישהי…מתי הוא ישים לב אלי?!גם כשאני באה למורין הוא לא שם עלי זה כואב…חיפשתי את מורין בעיינים ומצאתי אותה
״מורין״צעקתי לה היא הסתובבה נופפה אליי ובאה
״יפהשליייי כמה זמן לא ראיתי אותך בואי ניכנס לכיתה״אמרה
״מכוערת אתמול ראית אותי!רציתי לדבר איתך על זאתי שהיסתובבה עם אח שלה את מכירה אותה?״שאלתי
״לא..למה?״
״סתם…ראית איך מתנאל מיסתכל עלייך?״
״הוא לא מעניין בן מעניין אותי כבר חצי שנה שאני והוא לא ביחד…״
-מנקודת מבט מורין-
ניכנסו לכיתה והתחיל השיעור חשבתי על בןבן שלי
~פלאשבק~
בן היתקשר אליי
״הלו״עניתי
״היי יפהשלי באלך לבוא אליי?״שאל
״אין בעיה חמש דקות אני אצלך סגור?״
״סגור״ ניתקתי התחלתי להיתלבש להיתארגן
הגעתי לבן פתחתי את הדלת והוא הביא לי נשיקה קטנה בפה.
״אז ככה…״הוא התחיל להגיד
״אני רוצה שניפרד…״אמר פה נישברתי שנה של אהבה,צחוק,וריבים
״למה…?״שאלתי בקול שבור כשדמעות עומדות בעייני מאיימות לצאת
״אני אוהב מישהי אחרת….״פה כבר בכיתי קמתי ויצאתי ורצתי הכי מהר שיכולתי הדמעות כבר ירדו והגעתי לים היה ריק בכל זאת השעה הייתה שמונה בערב…היתיישבתי על גיבעה והשיער שלי עף ברוח והדמעות לא הפסיקו לינזול רציתי ליצרוח,רציתי ליצעוק,רציתי ליקפוץ מהגיבעה ישר למים.
רציתי במיוחד לאמא שלא פה כבר…
~סוף פלאשבק~
הרמתי את ידי ויצאתי לשירותים איך שהגעתי זה יצא הדמעות היתפרצו ניכנסתי לתא ולא הפסקתי ליבכות…
שלחתי ללידור הודעה:״לידור…חזרתי הביתה לא הרגשתי טוב…״
קמתי עם תיקי והלכתי לכיוון השער וביגלל שהשומר לא היה שם יצאתי והלכתי הביתה ברגל עם דמעות יבשות על הלחיים שלי..
תגובות (3)
יפהה!!! תמשייכי יש לי סיפור חדש :) אשמח אם תקראי ותגיבי מה דעתך :) מחזירה בגובות גם חחח ;)
הכל הולך מהר מדי, אני שמה לב שלא התייחסת לתגובה הקודמת שלי ולא קראת את המדריך, אם את באמת רוצה תגובות יותר מעמיקות מ'תמשיכייייייייייייייייייייי' על הסיפורים שלך, בבקשה תקראי את המדריך.
להלן כמה הערות שפשוט לא הייתי יכולה להתעלם ולא לכתוב לך עליהין;
-אל תכפלי אותיות.
-יש פעמים שאת לא עושה רווח אחרי הניקוד.
-אין לך ניקוד בתוך הגרשיים.
-יש או נקודה, או שלוש, אל תעשי יותר מדי ואל תעשי בכלל אם זה לא קשור.
בבקשה תקראי את המדריך מהתגובה הקודמת.
היי אז קודם כל אני שמחה שאת המשכת לכתוב!
בשבילי כתיבה זה סוג של שחרור אני לא יודעת מזה בשבילך אבל כנראה את אוהבת לכתוב אם את פה :) חחחחח
ואת יכולה להיות בטוחה שאני יעקוב אחרי הסיפורים שלך
מילה שלי