מוקדש להדר המדהימה; תמשיכי להיות עצמך.

חשבתי הרבה מה לכתוב לך, ואת האמת, עדיין לא מצאתי.
אין לי כוח לכתוב עוד סיפור אהבה קיטשי או לכתוב מכתב מייגע מהלב.
אבל גם אין לי כוח לאכזב אותך שוב ולהשאיר אותך בלי כלום(קורה קצת~)
אז אני פשוט אכתוב לך באמת מה אני מרגיש לגבייך וכמה את חשובה לי, כי זה מה שחשוב באמת(נראה לי).
במה להתחיל קודם? כמה את מצחיקה? כמה את מיוחדת בעיניי? כמה את גורמת לי להתגעגע לשיחות היבשות שלנו(שיותר חשובות משיחות נפש עמוקות)? כמה את מושלמת?(חחחח קיטשי~) כמה את סוטה? (את תכחישי!)
או שאני פשוט אתחיל בכמה שאלות רטוריות שיתארו אותך וזהו…
דרי, את באמת: מצחיקה, מיוחדת בעיניי, מושלמת(היחידה בעולם כולו), וסוטה(מאוד אפילו) ואני מתגעגע אלייך כל רגע שאני לא איתך.
אני עוד זוכר את היום הראשון שדיברנו באמת, מלב אל לב(ולא כיריבים מושבעים) ואני נזכר בכל הכאב שאת עוברת וכמה את גיבורה(וגם שאני עדיין מנסה לטפס אבל את זורקת עליי אבנים. זכרי לך.)
הדר את באמת חשובה לי, ואם אי-פעם תשכחי את זה, אני אדאג להזכיר לך את זה כל יום(תתכונני לחפירות).
אני יודעת שהקטע הזה הוא לא הרבה, אבל זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות.
ואני מקווה שתצחקי\תתרגשי\תכעסי\תקנאי\תשמחי ממנו, אחד מהם או אפילו כולם. כי כזאת את, ואני מקווה שתישארי את.
הנה כמה משפטים קיטשיים שאני לא יודע איפה לתקוע בנאום-הלא-נאומי הזה:
אני אנצור את כל הרגעים שהיו לנו כמו תמונה, ואשמור אותה בכיס שלי. ככה שכל הזמן תוכלי להיות איתי.
אני מאחל לך שהחיים יביא לך רק טוב, כי מגיעה לך. ואני מתכוון לזה באמת מכל הלב.
אמממ… זהו. ניראלי(?)

באהבה ובכנות, דור3>