מוזה

היי, אם תמצאי, תני לי קצת.
בגללה מחקתי כל כך הרבה סיפורים ושירים שלא חשבתי שהלכו לי טוב.

אני לא יודעת, אני לא אוהבת לקרוא סיפורים קודמים ולתקן אותם, אני משערת שאני עצלנית מדי בשביל זה.
בכל מקרה, בהצלחה בקטע הזה, מקווה שתמצאי את המוזה שלך :)

אצלי ה"זמני" הזה נמשך כבר שנה. ואני לא מגזימה. שנה.

כרגע אני מכריחה את עצמי לכתוב, חוץ מפעמים יחידות שלא הייתי צריכה כ"כ (וכמו שהבנת, לפעמים מוחקת), כי כמו שמישהו (שלמען האמת, בשבילי הוא כמו איזה מאסטר או מנטור) אמר לי פעם, כותב אמיתי לא חייב מוזה בשביל לכתוב. הוא צריך להתרגל לכתיבה. אז פשוט הכרחתי את עצמי לכתוב אותם וזרמתי עם איך שזה הוביל אותי ועם איך שזה יצא.
אבל מה לעשות, שאני רק חובבנית עלובה, שגם לכתוב בקושי יודעת.
אבל נחמד מאוד לשמוע שבעיניי אחרים הסיפורים הללו טובים, תודה.
בהצלחה עם הסיפור בהמשכים.

הו, זאת את מהסיפור הקודם. נחמד.
כנראה שהן באמת לא מתחשבות, כי היא לא הייתה נוטשת אותי ככה אחרי סדרת הפרידות (מאנשים, לא מבני זוג. אף פעם לא היה לי בן זוג), שהאמת גרמה לי לחרדת נטישה. אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.
האמת שאני בלונדה. לא ממליצה לבחור בצבע שיער הזה. תנסי סגול, זה יותר נחמד.

פפפף נשמע כ"כ דפוק לקרוא לו ככה. שישו זה הרבה יותר טוב (זה גם מאסטר, רק ביפנית, כי יפנית is always better, רפרנס לאלה שראו בזמנו "איך פגשתי את אמא").

תודה ובהצלחה, אצפה לסיפורים שלך :)

התייאשתי מלחכות לה, כי כמו שציינתי היא נעדרת כבר שנה.