' מה שקורה בווגאס…נשאר בווגאס? ' פרק 7

" גם אני שונא אותך " אמר בקרירות אחרי שהיינו צמודים.
שנייה אחת עברה בסך הכל ושפתיו לשלי בשיא הלהט והתשוקה..

' מה שקורה בווגאס…נשאר בווגאס? ' פרק 7:
תוך כדי הנשיקה, בפחות מדקה כבר נפלנו על הספה בסלון.. מתנשקים בתשוקה מטורפת.

~ מנקודת מבט של אור ( החברה הכי טובה של ליאן ~
עבר שבוע מאז שליאן והשון הזה עברו לדירה זמנית ביחד. אלוהים יודע עד כמה הם היו שיכורים שהם הגיעו למצב של נישואים. אני ואורן, החבר של שון.. נשארנו במלון.
והאמת ש..התנשקנו ! אתמול !
ועכשיו אנחנו ביחד, והוא כזה חמוד ומצחיק.
ומנשק מעולה ! (; (; (;
" טוב יאללה בואי נלך אליהם לדירה, נבדוק שהם לא הרגו אחד את השני בטעות " צחק אורן כשנכנס לחדר שלי במלון.
" טוב אני רק עושה קוקו " צחקתי והתחלתי במלאכה.

~ מנקודת מבט של ליאן ~
התנשקנו כמו מטורפים על הספה, באיזהשהו שלב כבר נגמר לי האוויר בריאות אז התנתקתי מהנשיקה, מתנשפת בכבדות.
שון הוריד את החולצה שלו, זורק אותה לאוויר. היא נחתה בדיוק על האגרטל פרחים שהיה על השולחן בכניסה לדירה.
כן, הדירה הזאת לא ממש גדולה.
שרטתי את בטנו השרירית, מחייכת לעצמי כששמעתי את ההנחה שנפלטה לו בטעות.
הוא רכן לעברי שוב ונישק את צווארי בחוזקה ובלהט. גורם לי להתנשם וללב שלי לדפוק כאילו אין מחר.
תוך 2 דקות בערך החולצה שלי ירדה ונזרקה לכיוון המטבח, אם אני לא טועה.
" החולצה שלך הכי יפה כשהיא בתוך הכיור " שון מלמל בגיחוך ציני ובקול צרוד כזה באוזני.
צחקתי, כעבור 3 שניות הצחוק שלי נבלע בתוך הנשיקות שלו.

~ מנקודת מבט של אור ~
דפקנו על דלת הדירה, אבל אף אחד לא ענה ולא פתח את הדלת.
" יש לך מפתח? " שאלתי את אורן.
" אין לי, אבל שני המטורפים האלה מחביאים תמיד מפתח מתחת לשטיח " אמר בגיחוך והתכופף, מרים את השטיח ולוקח את המפתח האדום שהיה מתחתיו.
פתחנו את הדלת ושמענו שקט.
מה.. הם לא פה? אז איפה הם?
לפני שממש נכנסים לדירה שלהם, יש מסדרון קטן.
בכניסה יש שולחן קטן כזה עם אגרטל פרחים, על האגרטל ראינו חולצה זרוקה של שון.
היה שקט בבית, זה היה ממש מוזר. בדרך כלל הם בבית, או יותר נכון.. בדרך כלל אחד מהם בבית.
המטבח? היה נראה זוועה. היו מלא כלים בכיור ועל כל הכלים האלה הייתה חולצה של ליאן. בפינת אוכל היה זרוקים החזייה של ליאן ובוקסר של שון.
" מה אתה חושב שקרה פה? איפה הם בכלל? " שאלתי את אורן מבולבלת.
" אני לא מבין איך שניהם לא בבית " אמר לא מבין.
אורן נכנס לחדר השינה שלהם, בתקווה למצוא אחד מהם. מת או חי, העיקר למצוא אחד מהם.
אני הלכתי לסלון, והופתעתי.. יותר מידיי הופתעתי.
" או מיי..פאק…" מלמלתי המומה.
" מה קרה? " שמעתי את קולו של אורן מהכניסה לסלון.
הוא התקרב אליי וראה " פאק.." מלמל המום.
ליאן שכבה על הספה, ערומה ככל הנראה, ומעליה שוכב שון, ערום כביום הוולדתו גם הוא. ראשו היה קבור בצווארה.מעליהם הייתה שמיכה דקה ושניהם ישנו.
" אני בהלם…" מלמלתי, מסתכלת עליהם בהלם מוחלט.
" חשבתי שהם שונאים אחד את השני " אמר אורן המום גם הוא.
באמת, שלא ידענו להגיב.. איך להגיב, לסיטואציה שנוצרה פה, למה שראינו כרגע…