מה שקורה באולם נשאר באולם~ פרק 2 ^_^

"אז אתם החברות הכי טובות ?" שאל אסי .
היינו במכונית השחורה שלו ,הוא ישב במושב הנהג ואני וספארקל התיישבנו בנוחות במושב האחורי שהיה מחוסה בריפודיי עור נוחים .
"כן " ענייתי בביישנות והבטתי בספארקל כמו שחשבתי היא נעצה בי את המבט .
תמית .תמיד לא משנה מתי ואיפה עם אני מפגינה ביישנות ליד בן מסיים ספארקל נועצת בי את המבט עם הגבות המורמות שלה שעושה לי חשק לפרוץ בצחוק ,אבל עכשיו לא יכולתי לעשות את זה .
"אנחנו מכירות מכיתה ז' " היא אמרה בחיוך והתחילה לקשקש עם אסי על דברים שכבר הפסקתי להקשיב להם .
מה קורה לי לעזאזל ? בדרך כלל אני לא מתביישת כלומר אני לא מתנהגת כמו פרוצה אבל עם אני צריכה לדבר אני יודעת איך עושים את זה .אבל עכשיו במכונית של השכן החדש שלי וככל הנראה גם שותפי לעבודה פשוט עיבדתי את זה .
"הגענו " הכריז אסי אחרי זמן קצר של נסיעה .
אני וספארקל מיהרנו לצאת מהמכונית ,השעה הייתה 15:50 .
"היי אסי היה נחמד להכיר אותך אנחנו פשוט חייבות להירשם " אמר ספארקל ודחפה אותי לכיוון דלתות הזכוכית של האולם .
האולם היה ענק ומסביבינו התרוצצו מלצרים והבריקו כוסות .
"מי זה אריה ?" שאלתי וקולי הדהד ברחבי האולם .
"מי את ?" נהבלתי מאת שאדם נמוך ושחום צץ מאחורי דלת המרפסת .
"אמ … אנחנו אריאנה וספארקל דיברתי איתך אתמול " אמרתי בגמגום הוא בחן אותי ואחר כך את ספארקל .
"תעלו במדרגות ללריסה תתן לכם מדים ואז… תתחילו לפלש " הבטתי בספארקל בתמיהה בזמן שאריה כבר חזר למרפסת .
"טוב אז … ללריסה " חייכתי והפעם אני זו שדחפה את ספארקל במעלי מדרגות השיש הממורקות .
התחלנו לתפס שפתאום נתקלתי במשהו והועפתי כמה מדרגות לאחור .
"זו אשמתי אני מצטערת …" התחלתי לומר והבטתי בפניו של זה שנתקל בי .
הוא היה שרירי וחיוור שיערו היה שחור ועיניו היו כחולות .
"בפעם הבאה תסתכלי לאן את הולכת " הוא נזף בי ולא הביט בפני .
"היי אתה זה שנתקלת בה תזהר קצת לפני שאתה צועק " ספארקל נזפה בו בחזרה ויצאה להגנתי כמו שעשתה תמיד .
"מה שתגידי " הנער המוזר המשיך לרדת במדרגות כאילו לא שמע את דבריה .
"וואו איזה חצוף …" מלמלה ספארקל .
"זה לא משנה בואי נהנה מזה עד מעט נראה את אסססססי " אמרתי ומשכתי את האות ס' ספארקל צחקקה ושניינו נכנסנו למשרדה של לריסה .