מה שלא הורג אותך, מחזק אותך! פרק 4

בעודי קמה מהמיטה , נלה קופצת ממנה אל הרצפה ואני מורידה את המעיל והסריג שמעל הטי שירט הלבנה שלי .
מניחה אותם על המיטה , ויורדת במדרגות אל כיוון המטבח בקומה התחתונה לנשנש משהו , נלה רצה אחריי , וככה עד ששתינו מגיעות אני פותחת את המקרר ומוצאת שם סיר של מרק , המרק מאתמול , אני מוציאה את הסיר ומניחה אותו על הכיריים של הגז כדי לחמם אותו , סוגרת את הסיר במכסהו ומדשדשת לכיוון הסלון .
הסלון שלנו לא כזה גדול , אבל בהחלט יש הרגשה של בייתיות וחמימות כשנכנסים אל הבית , הקיר בצבע בז' והרהיטים כהים וחומים כצבע השיער שלי ,בקיר השמאלי נחה לה פלזמה ובאמצע הסלון ישנו שולחן קפה קטן , שבדרך כלל אני שמה עליו את רגליי .
התיישבתי על הספה העשויה מעור חום , ולקחתי אל ידיי את השלט של הטלויזיה .
התחלתי לזפזפ בין הערוצים ונעצרתי בערוץ מוזיקת הפופ , אני נורא מחוברת למוזיקה וכל מה שקשור אלייה , יש לי שמיעה מוזיקלית ואני מאוד אוהבת לרקוד לצלילי מוזיקה הפופ .
מוזיקה באנגלית בעיקר.
עכשיו מתנגנת להקה של ארבעה נערים , שיר עם מקצב שכיף לשמוע אותו , אני מכירה את השיר הזה, הוא קיים אצלי ברשימת השירים בפלאפון .

אני קמה לבדוק אם המרק התחמם דיו ואם אפשר יהיה לאכול אותו כבר.
פותחת את מכסה הסיר ויוצאים ממנו אדים , אוח הריח פשוט מטריף חושים ,
כן , המרק בהחלט חם מספיק.
מזגתי לי את המרק לצלחת לבנה ועמוקה והתיישבתי בשולחן האוכל במטבח .

אחרי האוכל , כנראה נרדמתי בסלון והתעוררתי באמצע הלילה , עפעפתי אל השעה בשעון שתלוי מעל לפלזמה שתיים ורבע בלילה , אמא כנראה כיסתה אותי בשמיכה כשחזרה מעבודתה ובגלל זה ישנתי כה הרבה זמן . קמתי מהספה עם השמיכה שנחה על הכפתיים שלי ואני מחזיקה בה עם ידיי פנימה ועליתי לחדרי .
לקחתי את מחשב הנייד שלי והתיישבתי במיטה עם הרגליים עליה , הדלקתי אותו ואת הסקייפ , אשלי , וונסה , סוואנה כל אנשי הקשר שלי מבית הספר – לא היו מחוברים.
ברור ,אמרתי לעצמי עכשיו שתיים בלילה , רק מטורפת כמוני ערה בשעה כזאת .
כיביתי את המחשב והנחתי אותו על השידה ליד מיטתי .
נשכבתי על הצד , וניסיתי להרדם , אך ללא הועיל . לא נרדמתי.
ופה התחילו לעלות לי כל מיני מחשבות בראש , על ג'ייסון , על מה שקרה היום ..
הוא עדיין מעוניין בי , עוד משנה שעברה. אחרי האירועים איתו אני לא יודעת מה אני מרגישה אליו , אולי חיבבתי אותו קצת , כן יכול להיות .
מה הוא מצא בי ? במיוחד עכשיו , כשאני כל כך משעממת ולא מדברת עם אף אחד .
הוא בהחלט נער נאה . אבל אני כל כך מבולבלת עכשיו , עוד נמצאת בסיפור של מות אבי , ופתאום הוא…
אני לא בטוחה שיוכל לסבול אותי עוד הרבה זמן .
אני צריכה זמן , להתאושש , הרי בכל זאת זה היה אבא שלי . לא שכל כך הייתי מחוברת אליו ,אך בסופו של דבר הוא אדם שחי איתי שש עשרה שנים , זה שעשה את אמא מאושרת ,
וסטיבן היה עוד נורמלי אז.

אני כל כך רוצה למצוא בג'ייסון את מה שהוא מוצא בי , אך אני לא יודעת איך עושים את זה.
אף פעם לא הייתי במערכת יחסים עם אף בן .
אני מפחדת להוציא מילים שלא במקום , ובכלל אף פעם לא הרגשתי את הקרבה הזאת של מישהו שאכן אוהב אותי .
אני תמיד אהבתי ראשונה , ההפך זה לא היה .

ככה עם כל המחשבות האלה השמש כבר התחילה לזרוח והיה צריך לקום לבית הספר ….
כשהגעתי לבית הספר הכל היה כרגיל כמו יום האתמול , אבל ג'ייסון , אפילו לא הביט בי .
הסתכל קדימה , כשהסתכלתי בעיניו ראיתי חלל ריק . כלום .
התיישבתי במקומי , וניסיתי שלא להציץ לצד של ג'ייסון אך לא הצלחתי .
הוא לעומת זאת , בכלל לא הפנה את פניו לכיווני , הרגשתי כאב כל שהוא שלא הבנתי מהו .
נשמע צלצול להפסקת הצהריים , וג'ייסון מיד קם מכסאו ויצא מהכיתה .