מה שלא הורג אותך , מחזק אותך! פרק 13

הכאב…הכאב הזה כל כך מייסר שאני פותחת את עייני בחדות ומתעוררת ממנו
הכאב שדוקר את ראשי חד כתער ומענה עד איבוד הכרה .
איני יודעת למה ראשי ככה כואב , אך נדמה לי שכל מה שהיה אתמול היה חלום .
אני בוחנת את גופי ומגלה שאני עדיין לבושה בשמלתי האדומה זה כנראה לא היה חלום .
מחשבות מציצות בחטף בראשי ואני מנסה להבין מה היה אמיתי ומה היה חלק מחלומי ופרי דמיוני ,החלטתי להניח לנושא וקמתי מהמיטה כדי לסדר את עצמי מהערב ההזוי אתמול .

עוד שבוע חופשת הקיץ נגמרת , אני עולה לכיתה יא' .
לפעמים אני תוהה לעצמי , איך הזמן פשוט עובר כל כך מהר בלי שארגיש בכלל ומתחרטת על דברים שעשיתי ולא עשיתי בכל הזמן הזה וכל פעם נאנחת מהמחשבה שאי אפשר להחזיר את הזמן לאחור . אבל אפשר לתקן את ההווה ולחשוב על העתיד הטוב יותר .
אך כל פעם שאגיד לעצמי שבעתיד אף פעם לא אעשה זאת שוב , אני חוזרת על אותה הטעות .
הטעות שאני מתאהבת ,
שאני אוהבת .
לא אדישה לדברים שרוב האנשים כן.
ממשיכה להאמין .
סומכת .
בוכה.
בוחרת לשתוק.

שמעתי את זה כל כך הרבה פעמים "משהו לא בסדר בראש שלך.." אני מתאהבת , ולא מרפה ממשיכה לאהוב באש ובמים ולא משנה כמה רחוק ורע .
לא נשארת אדישה כשרואה חתלתול קטן שזועק לאימו שנטשה אותו , ממשיכה להאמין לדבריי האנשים שטוענים שאני לא בסדר והם אלה שצודקים .
סומכת על אנשים שאומרים שלא יפגעו בי יותר, ולעולם לא ישאירו אותי לבד , וכל פעם מתאכזבת מחדש.
בוכה בגללם , ובגלל אהבות אפלטוניות שרק מנצלים את אהבתי .
ותמיד, בוחרת לשתוק.

הטלפון שלי מעיר אותי ממחשובתיי המדכאות ,ועל הצג מופיע השם 'סבתא-מרגרט ' .
חיוך עולה על פניי ,ולמען האמת התגעגעתי אלייה , עבר המון זמן מאז הפעם האחרונה שדיברנו .
"היי?" אני שואלת
"היי גברת קטנה.." היא עונה
"היי סבתא " אני קוראת בשמחה כשאני מגלה כמה התגעגעתי לשם הזה ולקולה המתגלגל.
"מה נשמע?" היא שואלת בקול אליז
"אה, אמ בסדר מה איתך, הרבה זמן לא דיברנו , התגעגעתי אלייך " אני משיבה בכנות
אני שומעת את חיוכה אפילו דרך הפלאפון
"יופי, אני שמחה שאת בסדר , גם אני התגעגעתי אלייך מאוד . " היא אומרת
"מה דעתך לבוא לבקר אותי עד סיום חופשת הקיץ? אני רוצה לראות את הנכדה האהובה שלי " הוסיפה
סבתא גרה בעיירה נדחת של שעתיים נסיעה ממחוז קייטרון , לה ולסבא יש חווה ממול הבית ומזה הם מתפרנסים , בילדותי אהבתי לטפל בחיות ולעזור להם בעבודתם .
"נשמע מעולה " אני עונה לה לאחר רגע ארוך של התלבטות ביני לביני
"מדהים , אני מחכה לך ! " היא אומרת ומנתקת .
אני מושכת בכתפי , וזורקת את הפלאפון על המיטה אני עוקבת אחריו בעיניי, הוא נוחת נחיתה רכה וחרישית על המיטה ואני עושה את צעדיי לכיוון הקומה התחתונה לבשר לאמא את הידיעה שסבתא התקשרה וכנראה שאלון אצלה שתי לילות .
אני יורדת לקומה התחתונה ביעף ובנלהבות יתר , "אמא , סבתא התקשרה! " קראתי נחושה
בעודי מדלגת במדרגות.
אני מגיעה אל קומת הכניסה ומביטה אל עבר אימי והגבר שיושב לצידה בשולחן האוכל במטבח , המומה במעט . אמא שולחת לעברי מבט שואל ומחכה לדבריי,
אני מכחכחת בגרוני ומעבירה את משקלי מרגל לרגל מאי הנעימות שאני חשה באותו הרגע .
אמא לא יצאה עם אף בחור מאז מותו של אבי , לפחות לא לפי מה שאני ידעתי עד כה .
בפנים הייתי מאושרת לנוכחותו ולכך שאמא מתחילה לשכוח מהמוות של אבא .
כנראה שלא שמתי לב , ועיניי היו פעורות למשך זמן מה "אמילי ? הכל בסדר? "
אני מסיטה את מבטי מהגבר ומעבירה אותו אל אימי שנראת רגועה וחיננית לידו , אני ממצמת בעיני ומנהרת את ראשי מעט כדי להתעשת.
"אה , אממ כן . " מלמלתי
"כן . סבתא התקשרה , והזמינה אותי ללון אצלה כי התגעגעה אליי " הוספתי לבסוף , מסבירה כל חלק , נבוכה מעט מהסיטואציה .
" אוקיי , בסדר , בואי תכירי זה הנרי " אני מתקדמת אל הנרי בהיסוס ומביטה בשניהם .
הנרי נראה חמוד , שיערו בצבע ברונזה ועינייו חומות ובהירות שמזכירות צחורה וטוהר , אמא שלי יודעת איזה גברים לבחור בנוגע לחיצוניותם .

הנרי מושיט את ידו אליי ואני לוחצת את ידו "אמילי , אמא שלך סיפרה לי עלייך הרבה .. " הוא אומר בחיוך.
לחיי לוהטות ואני מביטה באמי מבט של רוצחת , אמא משפילה את עינייה ומפיה נפלט חיוך שובבי .
היא בטוח סיפרה לו דברים מבישים ומפדחים שלי . אוי היא הולכת לקבל על זה ממני אחרי שהוא ילך.
אנחה חומקת מפי , ואני מתיישבת ליידם , הנרי מתחיל לספר על עצמו . הוא התחיל לעבוד במקום העבודה של אימי כפסיכולוג . אימי היא אחות .
השיחה המשיכה חלק ואפילו אני לא שמתי לב איך נפלטו לי הדברים מהפה שלא הפסיק לדבר. ובינתיים אמא הכינה את ארוחת הצהריים , הנרי סיפר לי שהוא מאוד אוהב שירי פופ ודיברנו גם על להקות ששנינו אוהבים , וואו הוא פשוט הגבר האידיאלי לאמא שלי , לא הפסקתי לחייך במשך כל השיחה .
ארוחת הצהריים הייתה מוכנה ואמא הגשה לנו אותה , ספגטי ברוטב בולונז עם בשר טחון מממ…
התחלנו לאכול שלושתינו ולהמשיך לדבר על כל מיני נושאים קטנים .
לפתע נפתחת הדלת ודרק נכנס הביתה ,ריח האלכוהול שמצחין ממנו מגיע עד אליי ואני משתעלת כמה פעמים , ושומרת על איפוק .
אמא קמה באוטמטיות ומגישה לדרק גם צלחת מלאה בספגטי .
אני בולעת את האוכל שהיה לי בפה ונשארת המומה .
גם אם אמא לא סיפרה להנרי על דרק , עכשיו הוא כבר יבין …
אני ממשיכה להסתכל עליו וכל כך מתביישת בזה שהוא אחי כרגע
דרק מתקדם אל השולחן מתנדנד מעט אמא שולחת לעברו מבט נזעם הוא מתיישב לידי ומתחיל לאכול , אני מביטה בחטף אל הנרי כדי לראות את מבטו ותגובתו , אך מופתעת לגלות כשרואה בפניו מבט אדיש , הוא חוזר לאכול ואני פולטת אנחת הקלה .
כשסיימנו לאכול , עזרתי לאמא לפנות את השולחן , האווירה הייתה עכורה והיה נדמה שאפשר לחתוך את המתח בסכין כמו שאומרים , הנרי לקח את דרק לחצר האחורית ודרק המתנדנד והשיכור הסכים וככה הם יצאו אל החצר .
"על מה את חושבת שהם מדברים? " שאלתי את אמא תוך כדי פינוי הצלחות מהשולחן
"האמת , שאני לא יודעת אבל אני מניחה שהנרי פועל בכישוריו הפסיכולוגיים על דרק ומנסה להבין מה מטריד אותו " עונה ומניחה צלחת ששטפה בארון מעל הכיור .
אנחנו מסיימות לסדר את הבלאגן מארוחת הצהריים ואני עולה לחדרי לנוח מעט .
המקרה עם ג'ייסון כבר הספיק להשכח מראשי במך היום ושוב להזכר עכשיו , משום מה כשאני לבד תמיד המחשבות מגיעות אליו ואני תוהה מה הוא עושה ברגע זה וממציאה לעצמי בראש כל כך הרבה מצבים שיכול להיות שבהם הוא נמצא , יושן במיטתו ועוד לא התאושש מיום האתמול ומכמות האלכוהול ששתה , אוכל ארוחת צהריים עם משפחתו , מבלה בחיקה של מישהי אחרת …
נשמעת דפיקה בדלת חדרי ואני מיד עוברת לישיבה "כן? " אני קוראת לעבר הדלת
"זה אני " הנרי אומר "אני יכול להכנס? " ומוסיף בשאלה
אני מביטה סביבי , אם הבלאגן בחדרי לא נורא עד כדי כך , ועיניי נתפסת על החזייה שזרוקה על הרצפה ממש ליד הארון , אני מיד קמה אוספת עוד כמה בגדים בדרך שהיו על הרצפה מכניסה את כולם לארון במהירות ומתישבת על המיטה , " אה אמ כן , בטח " אני עונה בעודי מסדירה את נשימתי .
הוא נכנס אל חדרי , נבוך במעט חיוך ידידותי עולה על פניו ואני מחזירה לו חיוך ובאותה שנייה נושפת אוויר חרישית דרך הפה .
"אז מה נשמע? " הוא מתקדם אל מיטתי לאט ולבסוף מתיישב עלייה מולי
"אמ.. הכל בסדר . " אני עונה נבוכה ומשפילה את עיני לידיי
"אז את בטח שואלת מה אני רוצה. " הוא מסכם
אני מרימה את מבטי אליו ותוהה , מה הוא באמת רוצה ?
" אז .. אמא שלך סיפרה לי הרבה דברים מעניינים עלייך .." הוא לא מסיים את המשפט ואני מגלגלת את עיניי באי נימוס
"אני מאוד אשמח שגם את תספרי לי כמה דברים מעניינים עלייה " הוא מסיים
אני מסתכלת למעלה , כאילו חושבת מה לספר "מממ…דברים מעניינים עלייה .. " אני חוזרת על דבריו .
"אמ..אז אמא שלי היא מאוד ביישנית ובשלנית מעולה וגם סבתא סיפרה לי שכשאמא הייתה קטנה היא לא אהבה ללכת לבית הספר ותמיד הייתה נרדמת בשיעורים או שמבריזה ,במיוחד בשיעור כימיה … " אני אומרת , ומביטה עליו , פניו מקשיבות ומחכות לעוד .
אני עושה כל שביכולתי לזכור עוד משהו שאוכל לספר כדי לא לאכזב אותו
"זהו." אני מסכמת .
"זהו? " הוא שואל מופתע
"מממ" אני ממלמלת ומהנהנת אליו
הוא צוחק חרישית , ואני מחייכת " אוקיי , אז עכשיו תורי ? " הוא שואל
אני מהנהת אליו " כן . עכשיו תורך " ומוסיפה
"טוב, אז יש לי בת בגילך , קוראים לה נטלי , ואני גר במחוז נורטון צמוד למחוז הזה , גרוש וגם אני אוהב חתולים דרך אגב " הוא אומר בקצרה
"וואו , מגניב .." אני אומרת , מתכוונת לזה
"כן , אני יודע שלא כל כך " הוא אומר בגיכוח
"אז כדאי שתזמין את נטלי פעם הבאה, אני רוצה להכיר אותה " אני אומרת באגביות משנה נושא .
"ברור , אני בטוח שתאהבי אותה היא מקסימה " הוא אומר
" יופי " אני אומרת בחיוך
"טוב אז היה כיף לדבר איתך , נתראה " הוא אומר בעודו קם ממיטתי וכשמתרחק יותר מנפנף בידו לשלום , אני מנפנפת גם "ביי " אני מוסיפה
הוא סוגר את הדלת ואני נשכבת על המיטה עם הידיים למעלה ופולטת אנחה קלה