מה שאני צריכה, לא מה שאני רוצה
"אהבה זה לא משהו שאת צריכה עכשיו. את לא אוהבת עדיין את עצמך אז איך תאהבי אדם אחר? זה לא פייר. מי שלא אוהב ושלם עם עצמו לא יזמן לעצמו אהבה נכונה." קול הפסיכולוגית מהדהד בראשי. "תחכי עוד קצת, לא עכשיו."
כשאני חוזרת לדירה אני שוקלת את המילים שלה לעומק. מבינה שהיא צודקת. הוא, שאני כל כך נמשכת אליו, שחום, ערס צעצוע ממוצע, סקס אפיל, ביטחון כזה של "גבר אמתי", מדבר הרבה ועמוק, כל כך עמוק שחשבתי שאולי הוא שונה. אני בוחנת את המשיכה שלי אליו מבינה שזה לא ילך ורק יפגע בי. שוב ושוב. אני נמשכת לכל אלא שכנראה לעולם לא יהיו טובים לי.
הוא, הבהיר, גבוה עם העיניים הכחולות, לא הייתי נמשכת אליו לעולם מפגישה ראשונה. הוא עדין, שקט ומופנם, בדיחות סבא ועקרונות חזקים. הוא זה שכבר בגללו אני לא ישנה יומיים. הוא זה שבגלל הקול שלה אני בכלל נותנת לו הזדמנות ומאז הכול נסחף יחד עם המחשבות והראש שלי שתמיד פעל 24 שעות ביממה על פול ווליום. היא אמרה גם לחכות, אבל אני לא עושה כלום. הכול קורה לבד, גלגלי הזמן מסתובבים דווקא עכשיו שאני מנסה להקשיב לה.
שלשום כשדיברנו על הקיצוניות שלי. על הציניות והצחוק שבשנייה אחת יכולים להפוך לשיחה רצינית ועמוקה. על הקושי של אנשים לקבל את הפערים האלה בי. הוא פשוט הסתכל ואמר לי "את כל כל מיוחדת, יש לך אופי כל כך מיוחד." זה היה נעים גם כשחיבק אותי וליטף לי את הגב.
גם אתמול כשלקחתי את המעיל שלו זה הרגיש כמו חיבוק. הוא לא ידע שזה פעם ראשונה שאני שמה מעיל של גבר. הוא מתגרה בי, מעצבן אותי ומצחיק אותי בבת אחת. אני רואה את העיניים שלא עוקבות אחרי. מרגישה את המתח שלו כשהוא מנסה להתעניין בשיחה אחרת ולראות אם אני מסתכלת עליו גם.
אני מרגישה גם את הפחד והלחץ שלי. מרגישה את הזמזום שאומר "שקט, לא קרה כלום. לא לצפות זה לא להיפגע."
אני רגילה להיכנס בפול ווליום כמו תמיד ועכשיו הכול לאט ושנינו בוחנים אחד את השני. אני רוצה לקבל את סוף הסיפור לדעת מה קורה. אין לי עצבים וגם לא סבלנות.
אני פוחדת להיפגע ורוצה לקטוע את זה כמה שיותר מהר. מצד שני אני מסוקרנת לדעת מה יכול להיות ואיך זה ירגיש. אני מפחד לפגוע בו, להבין שבעצם אני בכלל לא נמשכת אליו והכול אשליות שבתוך הראש שלי.
אני אוהבת להרגיש נאהבת ושונאת את זה בדיוק באותו הזמן.
רק שמישהו יקרא את סוף הסיפור ויגיד לי מה קורה. אהיה אסירת תודה כי אני כבר מאוד עייפה. ללט טוב בינתיים. שנת צהריים טובה לכול המהורהרים.
תגובות (2)
מעניין
רואים שיש לך ניסיון באהבה
אשמח לקרא עוד בעניין
מזדהה לגמרי עם חלק מהדברים שכתבת, אני גם בעצמי בלופ כזה ולא יודעת מי מימיני ומי משמאלי חחח, מקווה שהכל יסתדר לך ויהיה בסדר, רגיד לך מה שאני מנסה ואומר לעצמי כל הזמן- תזרמי! ותהני כל עוד את יכולה!