מה רע בלהיות עצמך?! פרק 40 ואחרון חלק א

כעבור שנה:
"רוני קומי את תאחרי את הטיסה" דויד העיר אותי. עברה שנה לא קרה כלום כמעט בשנה הזאת חוץ מזה שאני סיימתי בית ספר בהצטיינות כמקובל בכיתת מצטיינים. אני ולידור עדיין ביחד ושנינו טסים היום לנוי יורק לחתונה של אבא עם דנה שתתקיים בעוד יומיים.
"נו כבר קומי" דויד אמר
"אני קמה אני קמה" מלמלתי לקח לי כמה זמן להתפקס על עצמי אבל בסוף קמתי כמו גדולה. לבשתי גינס ירוק גבוהה גופית סבא לבנה ונעלתי נעלי עקב נמוכות שחורות אספתי את השיער לקוקו גבוהה התאפרתי מעט והשפרצתי בושם.
"דויד בוא לעזור לי בבקשה עם המזוודות" צעקתי לדויד וגררתי את שתי המזוודות שלי עד למדרגות. תוך שתי שניות דויד הגיע והוריד את שתיהן בלי בעיה. ירדתי אחריו למטה ונכנסתי למטבח פתחתי את המקרר לקחתי בקבוק מים והסתובבתי בחזרה אליו.
"של מי המזוודה השחורה?" שאלתי את דויד כשהבחנתי בעוד מזוודה ליד שתי המזודות הוורודות שלי.
"שלי" הוא אמר
"גם אתה נוסע איתי לחתונה!?" שאלתי אותו
"כן!!" הוא אמר
"יואו זה היום הכי שמח בחיים שלי!" אמרתי וקפצתי עלי בחיבוק
"תרגעי" הוא אמר והוריד אותי ממנו
"יאללה יצאנו? " פתאום אמא הגיעה ושאלה
"את מקפיצה אותנו?" שאלתי אותה
"אם לא אני אז מי?" היא שאלה ולא עניתי. לקחנו את המזוודות לגיפ של אמא והיא הסיעה אותנו לשדה תעופה
"ביי אמא" אמרנו אני ודויד ונפרדנו ממנה בחיבוק ונשיקה כשהגענו לשדה. כל אחד לקח את המזוודות שלו ונכנסנו לשדה.
"רוני" שמעתי מישהו קורא לי הסתובבתי וקלטתי את לידור מתקרב אלינו
"היי בייב" לידור אמר ונישק אותי
"אחמ יש פה כאלה בתקופה יבשה" דויד מלמל ואני ולידור ישר התנתקנו. הסיבה היחידה שדויד בתקופה יבשה זה בגלל הצבא לא שכשהוא חוזר אין אחת שלא קופצת עליו אבל כנראה פעם בשבוע לא מספיק לו.
"דוחה" אמרתי לדויד
"קופה" דויד אמר לי
"אוויל וכסיל" אמרתי לו
"מה?" הוא שאל
"בידיוק!" אמרתי לו והוא לא ידע מה להגיד.
"בייבי שלי "מלמלתי ללידור והחזקתי לו את היד עד שעלינו למטוס ולצערי הוא ישב רחוק ממני.
"לע אלוהים בטח צוחק עליי" דויד אמר והתיישב לידי
"או תאמין לי אני לא זאת שנהנת פה" אמרתי לו
"כן אבל חבר שלך כן" דויד אמר והסתכלתי על לידור שסביבו ישבו חבורת בנות כוסיות אחת אחת.
"דויד בא לך להביא לי כוס מים מאחת מהדיילות אני לא מרגישה טוב" אמרתי והחזקתי בראש
"את בסדר?" דויד שאל
"זה בטח החרדה מהטיסות" אמרתי לו
"יש לך חרדה מטיסות?!" דויד שאל מופתע
"אם היית אח טוב היית יודע" אמרתי לו
"יודע מה שכח מהמים" אמרתי והתעצבנתי עליו
"רוני? " דויד שאל אחרי כמה דקות של שקט
"מה?" שאלתי אותו עצבנית
"את רוצה שאני אתחלף עם לידור?" דויד שאל
"תעשה מה שבא לך" מלמלתי אליו עצבנית. אחרי כמה שניות לידור בא ישב לידי והחזיק לי את היד
"מה קרה מאמי?" לידור שאל
"כלום הצלחתי במה שרציתי" אמרתי וחייכתי חיוך גדול. הסתובבתי לצד של דויד שלחתי לו נשיקה באויר והנחתי את הראש שלי על הכתף של לידור כל הנסיעה עד שנחתנו.
"כולם לקחו את המזוודות שלהם?" שאלתי והסתכלתי על דויד ולידור
"כן" הם ענו
"יאללה עכשיו לבית של אבא" אמרתי להם ועלינו מונית לבית של אבא. הגענו לבית שילמתי לנהג והלכתי ישר לדלת ונתתי ללידור ולדויד להתעסק עם הקטע של המזוודות. דפקתי על הדלת בהתרגשות ואבא פתח לי
"היי אבא" אמרתי וחיבקתי אותו חזק. נכנסתי לבית אמרתי שלום לדנה רן ואמילי התאומים וחיבקתי את אשלי.
"תכירו זה לידור לידור זאת אשתו של אבא דנה" אמרתי והצבעתי על דנה
"התאומים רן ואמילי בני 12 עכשיו וזאת אשלי" אמרתי והצגתי אותו למשפחה של אבא
"איפה אבא ודויד?" שאלתי את לידור
"יש להם רגע מוזר ליד הדלת" לידור אמר
"כבר הם התחילו עם המריבות?" שאלתי נאנחת
"לא הם מתחבקים כבר שעה" הוא אמר. תבינו לאבא ולדויד היתה מריבה ענקית שהתחילה בגלל שדויד האשים את אבא בכל הקטע של הגירושין ולקח לו הרבה זמן לשחרר את הקטע הזה.
"אבא דויד בואו כבר" צעקתי להם ושניהם נכנסנו עם המזוודות
"ומי זה?" אבא שאל והצביע על לידור
"זה חבר שלי לידור ההוא שסיפרתי לך עליו" אמרתי
"אהמ אני מבין" אבא מלמל
"שלום" לידור אמר ושלח את ידו ללחיצת יד
"שלום" אבא אמר ולחץ לו את היד.
"אוקיי אהובי בוא נלך לישון השעה מאוחרת ויש לנו יום ארוך לפנינו מחר" דנה אמרה ומשכה את אבא אחריה למעלה ואיתה עלו לישון גם התאומים.
"בואו אני אראה לכם איפה אתם ישנים" אשלי אמרה
"רוני את ישנה בחדר שלך רגיל עם לידור אם את רוצה" אשלי אמרה וקרצה לי
"ודיוד אתה תישן בחדר אורחים" אשלי אמרה והצביעה על החדר הראשון במסדרון.
"טוב אני גמור מעייפות לילה טוב" דויד אמר ונכנס לחדר
"גם אני" אשלי אמרה והלכה ואני ולידור הלכנו לישון בחדר שלי.
"היום יום הולדת היום יום לרוני" שרו לי על הבוקר התמתחתי וקמתי מעט
"בקשי משאלה" דנה דחפה לי עוגה לפרצוף עם נרות. הבעתי משאלה וכיביתי את הנרות.
"אוקיי בנות יש לכן שעה להתארגן ואנחנו הולכות למספרה" דנה אמרה והביאה לאשלי את העוגה ויצאה מהחדר
"מזל טוב נסיכה" אבא נישק את ראשי ויצא גם הוא מהחדר
"מזל טוב בייב" לידור אמר לי ונישק אותי.
"עכשיו חגיגה קצת בסטייל" דויד אמר ולפני שהבנתי מה קורה הוא שפך עלי קנקן מים ואשלי הכניסה לי את העוגה בפרצוף
"אעאעאעאא" צרחתי כמו מטורפת והפכתי להיות הענק הירוק מרוב עצבים עליהם.
"זה המנהג" הם אמרו לי
"שונאת מנהגים צאו לי מהחדר!!" צרחתי עליהם ונכנסתי למקלחת.