מה רע בלהיות עצמך?! פרק 19

" כן אחי אין לך מה לדאוג היא נרדמה אצלי ולא היה לי נעים להעיר אותה" שמעתי את לידור מדבר בפלאפון.
"טוב אחי נדבר" הוא אמר וניתק את השיחה.
" רוני קומי" אמר לידור והעיר אותי בעדינות. פקחתי את עני והתמתחתי מעט
"בוקר טוב" מלמלתי
"בוקר אור נסיכה" הוא השיב
"מה למה לא הערת אותי?" שאלתי אותו
"היית נראת כמו מלאך לא רציתי להאיר אותך במיוחד אחרי כל מה שקרה לך אתמול" הוא אמר
"סליחה שגנבתי לך את המיטה" אמרתי לו
"בקטנה כולה נרדמתי על הספה והלך לי הגב" הוא אמר
"לא די נו אל תעשי לי מצפון" אמרתי לו
"צוחקים איתך, יש בשירותים משחת שיניים חדשה לכי לצחצח אם את רוצה" הוא אמר
"הבנתי את הרמז" אמרתי צוחקת ונכנסתי לשירותים צחצחתי שיניים שטפתי פנים ויצאתי.
"אז מה עושים היום??" שאלתי אותו בכל זאת שבת יום חופש.
"נתחיל עם ארוחת בוקר ונראה לאן זה יזרום" הוא אמר ושנינו ירדנו למטבח אני הכנתי את הסלט והוא את החביתה.
"יאללה בוא שב" אמרתי לו אחרי שערכתי את השולחן
"רק רגע" הוא אמר ובא עם צלחת של פנקיקים
"אפשר להתחתן איתך?" שאלתי אותו ושנינו צחקנו
"בתאבון" הוא אמר והתחלנו לאכול
"תגידי" אמר לידור
"כן?" שאלתי אותו
"מה קרה אתמול? " הוא שאל ונחנקתי מעט מהאוכל כל התאבון ירד לי בשניה.
"כלום" אמרתי לו
"כלום אז סתם לקח לך חצי שעה להרגע?" הוא שאל
"כן" אמרתי ושיחקתי עם האוכל
"נו ספרי אני מספר לך הכל וגם אומרים שאני טוב בלהקשיב" הוא אמר
"אני ומירום נפרדנו לתמיד אין לי חבר יותר ובעיות עם שירה" אמרתי
"או אל תדאגי איך אומרים הלך הצפרדע יבוא הנסיך על הסוס הלבן ובעיות תמיד יפתרו" הוא אמר
"הכי חשוב הסוס הלבן כי בלי זה אני לא מקבלת אותו" אמרתי ושנינו צחקנו
"רק בגלל זה אנחנו הולכים לעשות כיף היום" הוא אמר
"כמו מה?" שאלתי אותו עם פאפי פייס
"לא יודע" הוא אמר
"אני יודעת בריכה אצלי בבית?" שאלתי
"זורם" הוא אמר פנינו את הכלים הוא לבש מכנס בגד ים ומעל גופיה והלכנו אליי לבית. נכנסנו לבית ואף אחד לא היה שם.
"רוצה שתיה?" שאלתי אותו וישבנו על הספה
"קולה" הוא אמר
"יופי תביא גם לי" אמרתי
"פחח חייה בסרט יאללה זוזי יפדלאה" הוא אמר
"אוף נו טוב" אמרתי וקמתי למטבח פתחתי את המקרר הוצאתי קולה סגרתי וראיתי פתק על המקרר
'אחותי היפה אמא היום לא בבית ואני לא חוזר עד הערב בלי שטויות אה?!' הוא כתב בכתב המכוער שלו הנחתי את הפתק צוחקת ומזגתי קולה
"קח" אמרתי ונתתי ללידור את הקולה
"טוב אני עולה להחליף לבגד ים ובאה" אמרתי לו. עליתי לחדר לבשתי בגד ים משולשים ותחתתונים שחורים עם פרח אדום על המשולש הימיני אספתי את השיער וירדתי בחזרה למטה.
"אתה בא?" שאלתי אותו כשראיתי אותו מתעסק בפלאפון שלי
"בטח" הוא אמר הניח את הפלאפון בצד והסתכל עליי
"בואנה את פצצה מירום הפסיד" הוא אמר
"אוו חיים שלי אתה" אמרתי לו ויצאנו למרפסת
"יא מכוער אתה הולך לשחות לי עם גופיה?" שאלתי אותו
" מה פתאום" הוא אמר והתחיל לשיר את השיר של החשפנות והוריד את הגופיה לאט ואני הייתי על הרצפה מרוב צחוק בכיתי
"מה לא יפה?" הוא שאל הפסקתי לצחוק ובחנתי אותו
"בואנה לא ידעתי שאתה מתאמן" אמרתי לו כל הבטן שלו ריבועים וידיים שריריות הקיצר חתיך
"כל יום את לומדת משהו חדש" הוא אמר הרים אותי עליו
"אם אתה זורק אותי אין לך דיבור איתי" אמרתי לו צוחקת הוא רץ וקפץ איתי למים. יופי רוני לא חשבת על זה הא?!
" בנזונה" אמרתי ודחפתי אותו
"אמרת זורק לא קופץ" הוא התחכם
שונאת אותך" אמרתי והשפרצתי עליו מים הוא סובב את גבו אליי ואני הפסקתי
"את תצטערי על זה" הוא מלמל הסתובב והתחיל להשפריץ עלי מים עד שהגעתי לשפת הברכה
"די די אני נכנעת" אמרתי
"ידעתי"הוא אמר וריתק אותי לשפה לא נתן לי לזוז הסתכלנו אחד לשני בעיניים
"אני לא מאמין שהיית עם מירום האפס הזה" הוא אמר והתקרב אליי עוד יותר
"סוף סוף כשאת לא איתו יותר אני יכול לעשות את זה" הוא הניח את ידיו על מותניי קירב אותי אליו ובשניה הזאת רק התפללתי שהוא ינשק אותי כבר כל הבטן שלי הייתה פרפרים אבל לא חוק מרפי המטומטם הזה היה חייב לדפוק
'אל תקחי את מה שנשאר אל תאמרי שהכל כבר נגמר…' הפלאפון שלי צלצל
"אני מצטער… הפלאפון שלך מצלצל" הוא אמר והתרחק. אוף אני רוצה אותו. עכשיו הבנתי שכל התקופה הזאת שהייתי עם מירום בכלל לא אהבתי אותו רציתי את לידור בחיים לא הרגשתי אל מירום כמו מה שאני מרגישה עם לידור. יצאתי מהבריכה והתקדמתי לפלאפון והסתכלתי על הצג
'אהובי היחיד' היה כתוב זה מירום אני צריכה לשנות
"הלו" עניתי בחוסר רצון
"רוני" מירום אמר בלחץ
"כן?" שאלתי
"זאת שירה היא נסתה להתאבד" הוא אמר ואני נפלתי על הרצפה על הברכיים
"מה?!" שאלתי אותו המומה
"כן היא בניתוח ואנחנו מחכים לתשובת הרופאים" הוא אמר
"לא!" מלמלתי והדמעות החלו לרדת בלי רצון
"רוני?!" לידור שאל כשנכנס לבית
"אני כבר באה" אמרתי לו וניתקתי קמתי מהר מהרצפה ורצתי לחדר שלי סגרתי אחריי החלפתי לדבר הראשון שראיתי גופיה בצבע תורכיז טייץ שחור נעלתי סנדלים תפסתי את הפלאפון כסף ורצתי בחזרה למטה כשלידור אחרי שואל מה קרה אבל אני לא מקשיבה כל כך הראש שלי עדין בצירוף מילים שירה ניסתה להתאבד.
"רוני?!" לידור צעק ותפס אותי מהכתפיים
"מה?!" צעקתי בחזרה
"מה קרה?" הוא שאל בקול רך
"שירה ניסתה להתאבד" אמרתי והדמעות ירדו יותר
"בית חולים?" הוא שאל
"כן" עניתי. לידור עצר מונית ושנינו נסענו לבית חולים וישר רצנו למיון.
"מה קורה איתה?" שאלתי את לידור כשהגעתי אליו
"הרופא עדיין לא יצא" הוא אמר ושלושתנו ישבנו על הספסלים מחכים לרופא ומולינו ההורים של שירה ומירום. אחרי רבע שעה הרופא יצא
"מה קורה איתה" אמא של שירה ישר קפצה על הרופא
"הכדורים שהיא בלעה הרסו לה את הכבד והכליות" הוא אמר
"וזה אומר?" שאל מירום בבקשה לא מה שאני חושבת שזה אומר בבקשה ששעורי ביולוגיה יטעו. הרופא נשם נשימה עמוקה ובחן את כל הפרצופים
"אני מצטער היא מתה" הוא אמר וברח לא רוצה להתמודד עם הבכי של המשפחה. ברגע שהוא אמר את המשפט האחרון הכל היה נורא אמא של מירום צרחה מבכי ונפלה על הרצפה והאבא ספק ניסה לעודד את האמא ספק את עצמו ומירום ישב בקצה המסדרון ובכה.
"לא לא אין סיכוי!" מלמלתי ותפסתי בפניי
"רוני" לידור ניסה לדבר איתי
"לא זה לא יכול להיות" מלמלתי רצתי למחוץ לבית החולים והתחלתי לבעוט ולהרביץ לקיר
"רוני" צעק לידור תפס אותי בחוזקה מהיד וחיבק אותי בכוח
"לא" ניסיתי להאבק בהתחלה נתתי לו כמה אגרופים על החזה שנחלשו ובסוף התפרקתי מבכי עליו
"לאאא!!!!" צעקתי בחוזקה נפלתי על הרצפה בוכה ולידור לידי מחבק אותי