מה רע בלהיות עצמך?! פרק 10
"מירום" אמרתי לו
"מה?" הוא שאל
"אולי תשתוק כבר ותנשק אותי" אמרתי לו הוא תפס בפני ברכות ונישק אותי. התנתקנו אחד מהשניה וחייכנו.
"טוב אני אלך" אמרתי למירום
"לא אמרת שאת באה לשירה?" הוא שאל אותי
"לא, שיקרתי" אמרתי וחייכתי חיוך קטן
"אז אפשר לפחות נשיקה קטנה לפני שאת הולכת?" הוא שאל אותי. הסתכלתי עליו חייכתי חיוך קטן התקרבתי אליו ונישקתי אותו ברכות. התנתקנו והלכתי.
"רוני" קרא לי דויד מהקומה התחתונה
"אהה" צעקתי בחזרה
"בואי בואי רגע" הוא קרא לי קמתי מהמחשב וירדתי למטה
"מה?" שאלתי כשהגעתי אליו
"תגידי איך אני נראה" הוא שאל אותי
" תעשה סיבוב" אמרתי לו והוא הסתובב הוא לבש חולצה מכופתרת שחורה גינס כחול ונעל נעלי טימברלנד.
"מושלם" אמרתי
"לאן אתה יוצא? או יותר נכון עם מי?" שאלתי אותו
"שירה הוא אמר" ואני נחנקתי מעט
"יותר מידי בושם?" הוא שאל
"שירה חברה שלי שירה?" שאלתי אותו
"כן" הוא ענה ובדיוק היה צלצול בדלת
"אני אהרוג אותך אם תפגע בה!" אמרתי לו
"טוב אחותי יאללה ביי" הוא אמר לקח את המפתחות של האוטו והלך לדלת
"תהנה" אמרתי לו ופתחתי לו את הדלת
"היי" אמרו מרסל ואלכס
"היי, בואו כנסו" אמרתי ודוד יצא
"נו ספרו לי מה פספסתי בשנתיים האלה" אמרתי להם וישבנו בסלון
"תאמת הרבה" הם אמרו ביחד
"ספרו יש לי זמן" אמרתי
"טוב אז אני ואלכס ביחד" מרסל אמרה
"אומייגד מזל טוב" אמרתי להם
"איך זה קרה?" שאלתי
"אני גיליתי ש.." אלכס התחיל להגיד אך מרסל השתיקה אותו עם מבט שאפילו אני פחדתי ממנו
"גילית ש..??" שאלתי
"הוא גילה שאני בנאדם מדהים" אמרה מרסל וישבה עליו
"אוקיי" אמרתי חושדת אבל אני לא אלחץ עליהם לספר
"עזבי אני אספר לך כשנהיה לבד" היא אמרה
"טוב" אמרתי
"כמה זמן אתם ביחד?" שאלתי אותם
"שנה וחודשיים" הוא אמר
"מה קרה לחברה הקודמת שלך?" שאלתי אותו
"סטפני ואני נפרדנו כי היא בגדה בי תאמת עם אח שלך" הוא אמר ואני הייתי המומה
"דוד וסטפני היו ביחד?" שאלתי
"כן הם היו שיכורים והזדיינו" הוא אמר
"איוו" אמרתי יש דברים שאחיות לא אמורות לדעת על אחים שלהם וזה חלק מהם.
"טוב אני צריך ללכת לחדר כושר נדבר" אמר אלכס נישק את מריסל נשיקה קטנה על השפתיים חיבק אותי ויצא.
"אז את תספרי לי עכשיו או שזה לא מתאים לך?" שאלתי אותו
"אני אספר לך ואסור לך להגיד מילה או לשפוט אותי בכלל" היא אמרה
"טוב בסדר" אמרתי
"כשעזבת גם אלכס עזב בערך. חברה שלו לא נתנה לו לדבר איתי כל כך. אז הייתי הילדה הכי בודדה, חסרת חברים אכלתי ממש מעט ביום ואנשים ירדו עליי כל הזמן. התחלתי לחתוך ולא רציתי לחיות יותר. ביום שאלכס גילה שסטפני בגדה בו זה היה היום שבו אני לקחתי מלא כדורים משו כמו 300 כדורים בערך והוא בא אליי בשביל שנשלים. הוא פתח את הדלת עם הפתח שמתחת לעציץ ומצא אותי בחדר אמבטיה על הרצפה והוא הציל אותי." היא אמרה
"ואוו מה עובר על אנשים באזור הזה" אמרתי
"מה?" היא שאלה
"עזבי כלום, אני ממש שמחה שאת פה עכשיו ואל תחזרי על השטות הזאתי אף פעם יותר לעולם!" אמרתי לה
"ברורר" היא אמרה וחיבקתי אותה חזק חזק.
"נו ואיך הסיפור ממשיך?" שאלתי אותה
"כמו כל סיפור של דיסני" היא אמרה צוחקת
"הגיבור מציל את הנערה והיא מתאהבת בו" היא אמרה בציניות
"פשי ממש חייה בסרט" אמרתי צוחקת
"נו ומה איתך?" היא שאלה
"היו לי שני חברים אחד בגד בי והשני נפרדנו כי לא אהבנו אחד את השני יותר" אמרתי
"וואלה ועכשיו יש לך מישהו על הכוונת?" היא שאלה
"לא" עניתי
"וואלה כל הבית ספר חושב שיקרה משהו בין הילדה החדשה שזאת את לבין לידור או יוחאי" היא אמרה
"חס וחלילה עם יוחאי ולידור חמוד אבל לא נראה לי שיקרה משהו" אמרתי ….
תגובות (6)
תמשיכייייייייי
ושבת שלום:))
תמשיכייייייייייייייי עכשיווווווווו
תמשיכיייייייייייי
תמשיכי
תמשיכי
שלמותתת