מה עדיף? פרק 7

אחרי שמאיה הלכה בלילה וכמובן שליוויתי אותה עד לביתה חזרתי ונכנסתי להתקלח ושיצאתי ראיתי מישי על המיטה שלי זאת מישי שאני לאמכיר..

נקודת המבט של מאיה:
וואי אין אין אני מאוהבת פשוט חשבתי לעצמי בזמן שהתקלחתי בביתי..
שיצאתי ראיתי פתק על המיטה שתכוב השם שלי
פתחתי אותו וראיתי שכתוב:
"אולי עכשיו הוא שלך אבל כבר לא עוד אם הוא לא שלי הוא לא של אף אחד אחר!
אני מקווה שאת יודעת מי אני כי את הולכת לסבול בימים הקרובים"

קראתי את המכתב ונילחצתי הבנתי שזאת ההיא שבכתה היום
ישר רצתי לבית של אבי לראות מה קרה שם אבל..

נקודת המבט של אבי:
"מי את ומה את עושה פה?" שאלתי אותה
"אתה באמת לא זוכר אותי?" היא שאלה
"ממש לא למה?" עניתי
"אולי זה יזכיר לך" אמרה ונישקה אותי אך שקלטתי מה שקרה זה היה מאוחר מידי.. ישר דחפתי אותה וראיתי את מאיה בפתח הדלת עם דמעות בעיניים ואת ההיא שאני לא יודע מי היא מחייכת חיוך מרושע
מאיה ישר רצה אחוצה אבל אני אני נישברתי אני לא יכולתי לקלוט מה שקרה עד שהסגתי את אהבת חיי שהיא ניפגעה
ישר העפתי את ההיא ופשוט התחלתי לרוץ לחפש את מאיה התקשרתי אליה ואמא שלה ענתה שהיא השאירה את הפלפון בבית אז הלכתי לביתה וראיתי את המכתב על המיטה שלה..

נקודת המבט של מאיה:
איך שפתחתי את הדלת ראיתי אותו ואותה מתנשקים
דמעות ישר יצאו לי מהעיניים ופשטו ברחתי אני לא יודעת לאן אבל פשוט ברחתי מצאתי את עצמי בפארק במקום של אבי ושלי ליד עץ שתמיד מרגיע אותי שכובה על הדשא ספוגה בדמעות וככה נרדמתי

נקודת המבט של אבי:
קראתי את המכתב שוב ושוב בשוק ממה שהיה כתוב והבנתי שאני חייב לחפש אותה
הלכתי לפארק ושהיגעתי למקום שלנו ראיתי אותה
היא נרדמה מלאה בדמעות
כאב לי הרגשתי שאני שנשבר פשוט
הרמתי אותה ולקחתי אותה לביתי אמרתי להורים שלה שהיא אצלי הם הסכימו כי הם מכירים אותי וזה רגיל שהיא ישנה אצלי
השבתי אותה על המיטה שלי היא ישנה ניגבתי את הדמעות שלה היא פשוט מלאך אני אוהב ואתה
נישכבתי לידה ונירדמתי שאנ ימחובק איתה

-בוקר-

התעוררתי בבוקר היא ישנה עדיין היה צריך להיות בצפר היום אבל שראיתי שכבר 9 אמרתי שאני לא יעיר אותה ושאני אכין ארוחת בוקר בינתיים

נקודת המבט של מאיה:
התעוררתי בבוקר וראיתי שאני על מיטה בחדר של אבי
לא הבנתי למה ואיך הגעתי לשם אבל אז ניזכרתי במה שקרה אתמות והדמעות ירדו לי שוב
התארגנתי כמו כל יום וראיתי שכבר 10 וחצי בבוקר ויש בצפר אז נילחצתי
יצאתי מהחדר לכיון הכניסה וראיתי את אבי מבשל חח חיימשלי הוא החלטתי לנסות להבהיל אותו מה שכמובן לא הלך..
הוא ניגש אלי וחיבק אותי חיבוק חם שראיתי בעיניים שלו שהוא מצטער וידעתי שהוא לא התכוון
נישקתי אותו נשיקה חמה שיבין שאני מבינה וסולחת כי זאת לא הייתה אשמתו מה שקרה אתמול

נקודת המבט של אבי:
איך שסיימתי להכין הכל היא התעוררה אין אין היאמלאך פשוט חח היא ניתסה להבהיל אותי מה שלא כלכך הלך לה כמו תמיד.. חח
ישר ניגשתי אליה וחיבקתי אותה חיבוק של סליחה והיא פשוט נישקה אותי
ליוויתי אותה מטבח ואכלנו את הפנקקים שהכנתי (כן כן אני יודע לבשל)
ושסיימנו ישבנו בסלון וראינו טלוויזיה