מה זה לאהוב? פרק 9.

אנונימית אני אוהבת אותך! נראה לי שרק את קוראת את הסיפור כבל אין לי בעיה לסיים אותו בשבילך❤️

נקודת מבט בר:
הייתי צריכה את השינה הזאת, הייתי ממשיכה לישון אם לא השעון המעורר הזה שצלצל כבר עשרות פעמים והורה לי להתעורר. דפדפתי בהודעות החדשות שלי שהתקבלו במהלך שנתי, קבוצות בווצאפ וכאלה. הודעה מליאור ׳נראה לי שנרדמת, לילה טוב יפה שלי תתקשרי בבוקר.׳
הודעה ממעיין ׳לא מאמינה שאני צריכה לשמוע על זה מאביהו! דברי איתי אחות׳ אז הן דיברו.
והודעה מליה. ליה? ׳ברוש דברי איתי שאת קמה… אני צריכה אותך.׳
התארגנתי ויצאתי למטבח, אביהו ישב שם אוכל את קערת הקרונפלקס הקבועה שלו. ״בוקר טוב אח שלי״ אמרתי ונשקתי לראשו. ״בוקר טוב יפה שלי, ישנת טוב אני מבין״ אמר. ״ישנתי כמו מלכה אני נשבעת! הא, ליה שלחה לי הודעה״ אמרתי ואביהו נחנק מעט מהקרונפלקס שהיה בפיו. ״מה היא רצתה?״ שאל מסוקרן. ״אמרה שהיא צריכ אותי ושאדבר איתה היום.״ עניתי מכינה לי את הנס קפה הקבוע שלי ומתיישבת לצד אביהו. ״ואת מתכוונת לעשות את זה?״ שאל, ״כן… ז״א מפריע לך?״ שאלתי-עניתי. ״האמת שקצת, אבל תלכי,לא פשוט לסיים קשר של ארבע שנים.״ אמר והניח את כליו בכיור. ״אני עולה להתארגן, את מוכנה?״ ״כן״ עניתי לוגמת עוד שלוק מהנס קפה האהוב עליי כל כך. חייגתי לליאור. וקול של בחורה ענתה לי.
״הלו?״ נשמע מהצד השני.
״ליאור?״ שאלתי מבולבלת.
״הוא במקלחת… מי את?״ שאלה.
״ידידה שלו, אנחנו צריכים לעשות עבודה.״ עניתי מנסה להבין עם מי אני מדברת.
״אוקיוש״ אמרה בקול חביב ״אני אגיד לו לחזור אלייך״
״רק רגע, מי את?״ שאלתי.
״שני״ אמרה והשיחה נותקה.
שני זאת האקסית שלו. שני מיכאל. הוא סיפר לי עלייה.

נקודת מבט ליאור:
יצאתי מהמקלחת, אתמול בלילה שני באה אליי, היא הייתה כל כך עצובה ובוכיה, סבתא שלה בבית חולים. אני לא יודע מה קרה… אבל שכבנו. אני נשבע שחשבתי על בר בזמן ששכבנו! לא רציתי שזה יקרה!
״חתיכוש…״ אמרה בקול מפתה. מורידה ממני את המגבת שהייתה סביב מותניי, ״סיבוב שני?״ חייכתי. הורדתי ממנה את החולצה שלי, והיא מנשקת את צווארי, השכבתי אותה על המיטה, מצמיד איברי לאיברה, ושוב. יצאתי טמבל. אני חייב להודות שהילדה הזאת מכשיר, באמת אבל. שני הלכה למקלחת, לארגן את עצמה, והשאירה אותי מבולבל כל כך. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. היא נכנסה לחדר שלי,את גופה מכסה מגבת בלבד, ידעתי כבר מה עומד לקרות, הורדתי ממנה את המגבת, נשקתי לכל גופה שנחשף מולי. והפסקתי לספור כמה פעמים יצאתי טבל כבר. אני אספר לבר. אני מבטיח.
–
הגעתי לבית הספר, סוער וכועס על עצמי כל כך. ״חיים שלי!״ בר קפצה עליי. הרגשתי שהיא יודעת משהו אבל מעדיפה לבטוח בי. ״נשמה שלי…״ חיבקתי אותה. אני באמת אוהב אותה פ. אני לא יודע מה קרה לי. ״שני הייתה אצלי אתמול״ אמרתי, פותח את הכל. ״אני יודעת, היא ענתה לי לפלאפון היום כשהתקשרתי. קרה לה משהו?״ אמרה ואני החוורתי. ועוד היא שואלת אם קרה לה משהו.. אלוהים היא תמימה וזה מה שאני כל כך אוהב בה. ״סבתא שלה בבית חולים״ הסברתי, ״היא לא ידעה למי לפנות ובאה אליי, כל הזמן הזה שהיינו פרו…״ הסברתי ובר קטעה אותי. ״אל תלך סחור סחור, דבר דוגרי.״ אמרה. למה אני כזה טיפש??! ״שכבנו.״ אמרתי. זלגה לה דמעה שניפצה את ליבי לאלף ואחת חתיכות, אחריה באה עוד אחת, ואחריה עוד אחת והלב שלי מרוסק. לא הפסקתי לחשוב איזה אידיוט אני. ״סיימת או שאני יכולה ללכת?״ אמרה וייגבה את דמעותיה כלא היו. ״בר בבקשה…. התחלנו כל כך יפה….״ התחננתי. אני כל כך משפיל את עצמי והיא כל כך שווה את זה. ״ראית מה זה.. עוד לא התחלנו וכבר זה נגמר…״ אמרה מושכת באפה ״אני מקווה שאתה שלם עם עצמך, הכרנו קצת זמן אבל באמת הרגשתי שאני יכולה לסמוך עלייך, נתתי לך את הלב שלי בכל דקה שהיינו יחד, גם אם הן מעטות. חיים טובים ליאור.״ אמרה וקמה. לא משאירה לי זמן להגיב. ״אבל אני אוהב אותך…״ מילמלתי לעצמי… ״אני באמת אוהב אותך..״