מה זה לאהוב ? פרק 8.
נקודת מבט בר:
ואוווו, פחד יש הוא ירגיש את הלב שלי שיצא מהמקום ברגע הזה, מעולם לא הרגשתי ככה.
״אז…….״ שאל, מחכה שאשלים אותו. ״אז?״ שאלתי חזרה. ״מה אנחנו?״ שאלה.
מה אנחנו? אוף שתי המילים הכי מתסבכות בעולם. ״תגיד אתה״
״אני אומר בואי ננסה.״ אמר החדות, בטוח בעצמו יותר מתמיד. ״תסלח לי שאני חצופה, אבל בגדת החברה הקודמת שלך. מה אני אמורה לחשוב?״ הפצרתי בו. ״אני יודע מה את חושבת, ואני לא יכול להבטיח לך שזה לא יקרה שוב, אבל הייתי שיכור. לא ידעתי מה אני עושה, האלכוהול עשה את זה, לא אני.״ אמר ״אבל אני יכול להבטיח לך שאם נהיה ביחד, וכשנהיה ביחד, כי אין מצב שאני מוותר עלייך, אני מפסיק עם השתייה.״ אמר והבטיח. הסמקתי ״ועם הסיגריות״ הוספתי, רומזת לו שאני מעוניינת. ״זה אומר שכן?״ שאל עם חיוך מקצה לקצה. ״כן״ חייכתי והתנשקנו.
מוזרה לי העובדה שהכרתי אותן רק היום ובכל זאת הוא חבר שלי, כאילו אף פעם לא עניין אותי מה שאחרים חושבים, אבל גם לי זה היה מוזר.
תמיד הייתי הולכת נגד הזרם, כולם הולכים ימינה אני שמאלה, כולם הולכים ואני רצה. אבל עם כמה שאני לא מכירה אותח, הרגיש לי נכון. החלטתי ללכת אחרי הלב שלי.
״תיקח אותי הביתה?״ אמר אחרי שאספתי את הדברים שלנו והתכוננו ללכת, ״מה חשבת?״ גיחך. שמתי לב שיש משהו מאוד חופשי בנסיעות שלנו, אנחנו לא מדברים, שומעים מוזיקה, מידי פעם פוזלים אחד לשני ומגניבים חיוך, ובכל זאת, אנחנו לא צריכים יותר מזה, טוב לנו ככה. יכלתי להעביר שעות בנסיעות איתו, רק לנסוע,מידי פעם היה מניח את ידו על רגלי וממלא אותי בתחושת חמימות, עוד לא מאוהבת, אבל ללא ספק צועדת בצעדי ענק לשם. ״תעלה? תכיר את אח שלי?״ שאלתי כשהגענו לפתח הבניין שלי. ״אני לא יודע, לא נראה בדיוק שהוא מת עליי.״ חשש קצת. הצחיקה אותי העובדה הזאת שהוא חושש מאביהו, כאילו יכול לגזור עליו גזר דין מוות ברגע אחד. טוב בעצם הוא יוכל. ״הוא רק נראה מפחיד.״ גיחכתי ״הוא לא עושה כלום, מבטיחה״ אמרתי וצחקתי, ליאור צחק גם הוא. ״את שומרת עליי?״ צחק ״מגנה עלייך בגופי!״ אמרתי צינית כהרגלי.
״איפה היית? למה את לא עונה בפלאפון? מה הוא עושה פה?״ אביהו התקיף אותי בשאלות ברגע שנפתחה דלת ביתי. ״אביהו, זה ליאור חבר שלי, ליאור, זה אביהו אח שלי.״ הכרתי בניהם פעם שנייה היום ״בצהריים הוא היה רק ידיד שלך.״ אמר בעוקצנות. ״ראית מה זה? זוגות חדשים נוצרים, זוגות נפרדים, אנשים בוגדים, אנשים נפגעים. עולם נפלא אתה לא חושב?״ החזרתי עוקצת גם אני. ליאור שתק. לא ידע אם כדאי לו להיכנס בין דברינו או להשאיר לנו את הויכוח. ״מה את עושה כזה סרט, אז נפרדנו, זה לא שאני חייב לספר לך הכל.״ אמר בזלזול.
״ליאור, תודה שבאת״ פניתי ליאור, ״אבל אני ממש אודה לך אם תשאיר אותנו לבד עכשיו״ ביקשתי. ״כן בטח. בי חיים שלי תתקשרי יותר מאוחר.״ אמר ונישק אותי ואני רק הסתכלתי על אביהו ש״הרים עלינו גבה״. ״ביי אחי״ אמר לאהיבו והביא ל כיף גברי כזה.
״כאילו אני חייב לספר לך הכל??? אתה בטוח במה שאתה אומר???״ צעקתי ברגע שדלת הבית נסגרה וליאור יצא ממנה.
זה יום ארוך מידי בשבילי. יותר מידי דברים קרו בו. ״את יודעת שלא התכוונתי לזה״ אמר שלוו יחסית לעומתי, עצבנית ואני באמת לא מקנאה באיש שייתקל בי עכשיו. ״אז בוא ספר לי למה התכוונת.״ אמרתי כל כך כועסת. ״שאת מתנהגת כאילו אני חייב לך משהו, כאילו החלפת בין התפקידים שלנו וא. האחות הגדולה אני צא יכול לטפל בך כמו שאת מטפלת בי. כסבתא נפטרה את היית שם בשבילי יותר ממה שאני הייתי בשבילך למרות שזה אמור להיות בדיוק ההפך. את החיים דלי בר, אני מצטער שאני לא טוב בשבילך.״ אמר. ״אביהו אני מכירה אותך טוב מידי, ואני לא קונה את זה בשיט. מה עובר עלייך???״ לא קונה את זה. הוא אל היה קרוב לסבתא שלי בכלל, אני לא מאמינה שהוא זוכר איך קוראים לה. ״אני רוצה את מעיין.״ אמר, תודה לאל הוא מדבר דוגרי. ״מה אמרת?״ שאלתי, בהלם חיי. ״שאני רוצה את מעיין. בזמן האחרון היא יותר מאחות קטנה בשבילי.״ אמר, אם יש משהו שאני באמת יכולה לקרוא באביהו זה את העיניים שלו, ככה אני יודעת אם הוא מדבר אמת או לא. ״בשביל זה לדבר מסריח? להשפיל אותי ככה מול חבר שלי?״ אמרתי ״אתה יודע שבכל מה שקשור בך אני אתן את כל מה שיש לי ואפילו יותר מזה אם צריך. אז בשביל מה כל הדרמה? תתקרב אליה, תבין מי היא, ואס תראה אם אתם מתאימים ואם את פה באמת רוצה אותה. אולי הייתה לך חברה ארבע שנים אבל אני לא מאמינה שאיבדת את זה. ואם אתה תפגע בה אני נשבעת שלא תראה אור יום. מילה של בר חזן!״ אמרתי, צוחקת, מייעצת, כל הרגשות התערבבו. במשפט אחד. ״אוהב אותך אחותי!״ אמר וחיבק אותי. ״ ומה מי זה הליאור הזה?״ שאל מתנשא. ״חבר שלי, כיתה יב, אוטו והכי חשוב נראה לי שהוא אוהב אותי. יוצר מזה?״ אמרתי. ״להקריא לו את החוקים והכללים לגבי בר חזן או שהוא מעודכן כבר? כי לי ולזוהר אין בעיה לעדות לו ביקור בית סתם ככה.״ צחק. ״חחחחחחח לא זה בסדר.״ אמרתי. ״הלכתי להתקלח ולישון. יוצר מידי קרה לי היום. אם אתה מדבר עם מעיין היום תעדכן אותה? ממש אין לי כוח להתחיל לדבר עם אנשים.״ אמרתי פ, הולכת למקלחת.
זה היה פשוט יום מוזר.מאוף אני רק רוצה לישון.
תגובות (1)
מושלםםםםם תמשיכייי