מה זה לאהוב ? פרק 28.

15/07/2014 1397 צפיות תגובה אחת

קודם כך סליחה שלא המשכתי מלא זמן, המצב לא כל כך איפשר לי, אני מבאר שבע ומתה מפחד מכל ההסלמה בדרום.
נקודת מבט אביהו:
עם כל המצב לאחרונה, בר ואלה עם סם האונס, אלמוג וזוהר גם דוד, מעיין עם ההריון ושום דבר כבר לא בטוח, רק דבר אחד בטוח, וזה שמעיין היא האישה שלי לכל החיים, ואני לא מוכן לוותר עליה. ״מה אתה חולם יטבע קום קום צריך לארגן פה!״ צעק עליי זוהר, הוא כבר חזר מהבסיס, ״חבר שלי מאוהבבבב!״ התרגש אלמוג. אני מעיין כבר 11 חודשים ביחד, לפני כמה ימים גילנו מה המין של העובר, טוב זה לא עובר, אלה שניים, יש לי תאומים, בן ובת, אני אבא!!! הלב שלי עשה שמיניות רק למשמע המילה, אני פשוט מאוהב ביצורים הקטנים האלה שקוראים להם הילדים שלי. בר, מעיין ואלה ביום כיף, על חשבוננו כמובן. אלמוג וליהי נפרדו, הוא נפרד ממנה אחרי שגילה שכבר חצי שנה יש לה מישהו מהצד, גם ההוא לא ידע על קיומו של אלמוג, מה זה משנה, גם ככה לא אהבתי אותה. ״הכל מוכן, אני מתקשר לבר.״ אמר זוהר ואני הנהנתי, אני כל כך מאושר. אחרי חצי שעה הן הגיעו, ״בר מה זה פה?״ שמעתי את מעיין מבעד לדלת. הדלת נפתחה וברקע נשמה השיר ׳כמו שאת׳ של מאור אדרי. כל הנוכחים שכללו את חברים שלי, חברים של מעיין והמשפחה שלי, המשפחה של מעיין לא באה, למרות שביקשתי, היא אימצה ילד בן 10 משירותי הרווחה, מאז לא שמענו מהם. גם המפקד שלי נכח, הוא התסכל עליי בעיניים כל כך רכות בשונה מהמבט הקבוע שלו בבסיס, שונה מההבעה הקשוחה והתמידית שלו, מחאו כפיים ונשאו עיניים למעיין שעמדה דומעת בכניסה לבית, לבית שלנו.
״מעייני, חיים שלי, אישה שלי, עוד מעט את בת 17 שזה אומר 17 שנה שאנחנו מכירים, אני מכיר אותך מאז שאת תינוקת ועד היום אני לא סובל אותך, אבל כמה שאני לא סובל אותך, ככה אני לא יכול בלעדיך, את האור שלי, זאת שיודעת מה נכון ומה לא נכון בשבילי, קטנה שלי, אני אוהב אותך….״ אמרתי וכרעתי ברך, ״התינשאי לי?״ שאלתי ופתחתי את קופסאת הטבעת, ״אהוב שלי…״ היא מילמלה ודמעה, ״כן״ היא נישקה אותי. אני מאושר, לא תכירו מאושר יותר ממני. הטבעת העדינה קישטה את היד העדינה עוד יותר של מעיין, היא אהבת חיי, כשהיא צוחק אני צוחק יותר, כשהיא מייעצת אין מאושר ממני וכשהיא בוכה אני נשבר לרסיסים…
״היי היי חברים״ עלתה בר לבמה. באמת שאין עליה בלעדיה זה לא היה קורה. ״טוב ככה, את אביהו ומעיין אני מכירה יותר ממה שאני מכירה את עצמי, תמיד כששאלו אותי כמה אחים יש לי, אמרתי ששתיים, שיש לי אח ואחות. היה לי קשה להתרגל לעובדה ששניכם זוג, אבל מספיקה דקה אחת כדי להבין שאתם משלימים אחד את השני, אמי מאחלת לכם שנים של אהבה, אושר והקרבה אחד למען השני, שתדעו רק טוב ואושר, שתתמודדו עם הקשיים שלכם על הצד הטוב ביותר, ותמיד תמיד תהיו מאושרים.״ חייכה אליי ובאה לרדת מהבמה, ״אה, ושהילדים שלכם בעוד ארבעה חודשים יצאו יפים כמוני, לחיים״ צחקה והרימה את כוס הוודקה שלה, הרמתי גם אני ושלחתי לה נשיקה באוויר. ״יפים שלי״ בא אליי אלמוג, ״אחחחח שלי! תודה על הכל, אני מכיר אותך חודש וזה מרגיש לי כאילו נולדנו ביחד, אין עלייך בעולם!״ חיבקתי אותו, הרגשתי כמו כוסית שמתרפקת על חבר שלה, אבל לא מעניין אותי, הוא אח שלי בלב, זוהר יד ימין והוא יד שמאל, מעיין ובר הן הלב. ״אומייגאד״ אמר ומעיין ושמה את ידי על בטנה, ״תרגיש אותם״ אמרה והרגשתי אחד מהם בועט, אלמוג חייך אליי, מבקש אישור להרגיש, הנהנתי והוא הניח את ידו אל הבטן של מעיין, אם זה היה מישהו אחר, מזמן היה אוכל בעיטה. הוא חייך חיות כל כך גדול, כאילו אלה הילדים שלו. אח שלי או לא אח שלי? מעיין הלכה ממני להגיד שלום לכל הנוכחים ואני מגף זוגתי לעצמי לשתות. ״אביהו?״ מעיין עלתה לבמה אחרי מספר דקות, ״לא יצא לי להגיד לך משהו על כל זה לבד, אז שיהיה ככה״ היא חייכה, חיים שליי… ״דבר ראשון אין לי מספיק מילים להודות לך על כל מה שעשית בשבילי, על הבית המדהים הזה שיהיה הבית שלנו ושל הילדים שלנו, רק נשפץ את החדר הנוסף, הם קצת הרסו לנו את התכניות״ אמרה והניחה יד על בטנה ״ככה, אביהו כבר מאז שאני בת 15 היה החלום הרטוב, הדובדבן שבקצפת, ידעתי שאני לא אשיג אותו, ובדיוק כשהכרתי מישהו הוא נזכר שהוא רוצה אותי. גבר טיפוסי.״ נאנחה. ״אהוב שלי, אתה האור בחיים שלי, אתה מנתב לי את הדרך ושום מתנה או מילים לא יתארו את כמות האהבה שיש לי אלייך, אני אוהבת אותך, אין שני לך בכל העולם…״ אמרה ונישקה אותי. כולם מחאו לנו כפיים, הסתובבתי עוד קצת בין האנשים וראיתי את מעיין מדברת עם המפקד שלי, התקדמתי לעברם. ״המפקד״ חייכתי ובאתי ללחוץ את ידו, הוא משל אותי לחיבוק. ״רק היום אתה יכול לקרוא לי דור, אם תספר למישהו תקבל שבת״ הוא חייך וצחקתי, ״היי היי שלא תתעסק עם ארוסתו שמעת? שמעתי היא בהריון והעצבים בשמיים״ אמרה מעיין ודור צחק, ״מה דור איפה חברה שלך?״ שאלתי, ״ריתוק 28״ אמר ושנינו צחקנו. דיברנו עוד קצת, אם הוא לא היה שומר על דיסטנס בנינו כל כל, הוא היה מהחברים הטובים שלי, הוא בדיוק כמוני. ״מה המפקד, תבוא אליי לדרינק בשישי?״ שאלתי, באמת קיוותי שהוא יגיד כן, ״לכבוד החתונה שלך, כן״ חייך ונפרד ממני לשלום בטענה שהוא חייך להגיע לבסיס לפני שהקצין שלו מגיע לא לפני שחיבק אותי שוב ואיחל מזל טוב. ״נראה אותך בשישי הא?״ צעקתי לדלת והוא הסתובב והנהן.

נקודת מבט אלמוג (כן זה הפתיע גם אותי):
״אחת שתיים אחת שתיים,״ ניסיתי למשוך תשומת לב, ״כן, אז אמי לא טוב כל כך בכל הדרשות בר מצווה האלה, אז אני רק אגיד שאת אביהו מעיין אני מכיר חודש פלוס מינוס, וזה מרגיש כאילו היינו ביחד בבטן, אוהב אותכם חברים שלי, שתדעו רק אושר! זוהר שים פליי, ממני ומזוהר כי אין שיר שיתאר אותכם טוב יותר…״ (שימו את השיר עד סוף העולם- יואב יצחק.) ״אוהב אותכם יותר מאת עצמי.״ אמרתי וירדתי מהבמה לחבק אותם.

מאז שנפגשנו היה לי ברור
שזו התחלה מתוקה של סיפור
מרגע לרגע הבנתי יותר
שכאן זה התחיל ולא יגמר

רוצה להגיד לך כדאי שתדעי
אני בעננים שאת לצידי
וגם ברגעים שאני לא איתך
יש מי שלנצח אוהב רק אותך

ואין בעולם עוד כזאת אהבה
כמו אז בתנ"ך כמו אדם וחווה

אני רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף
בטוב וברע אני אמשיך לאהוב
אמריא לשמיים אחצה את הים
אלך אחריך עד סוף העולם

רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף
בטוב וברע אני אמשיך לאהוב
אמריא לשמיים אחצה את הים
אלך אחריך עד סוף העולם

כשאת מאושרת אז טוב לי בלב
ואם את נשברת גם לי זה כואב
כי את משלימה בי את מה שחסר
אוספת אותי כשאני מתפורר

הביטי אלי ותראי שאני
חצוי וזו את החצי השני
באש ובמים אהיה לך חומה
אתן את חיי בשבילך נשמה

ואין בעולם עוד כזאת אהבה
כמו אז בתנ"ך כמו אדם וחווה

אני רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף
בטוב וברע אני אמשיך לאהוב
אמריא לשמיים אחצה את הים
אלך אחריך עד סוף העולם…

אחרי שכולם התפזרו נשארנו עשרה אנשים בבית כדי לעזור לנקות ולסדר, ״אביה״ פנתה אליי מישהי, היא הייתה יפה בצורה מדהימה, השיער שלה היה שטני והעיניים כחולות, היא הייתה לבנה ושרופה בלחיים, בדיוק כמו שאני אוהב… ״אלמוג״ חייכתי אליה. המשכנו לדבר וקבענו לצאת בשבוע הבא, ״אז תשמןר את המספר שלי?״ היא שאלה ואני הנהנתי והגשתי לה את האייפון שלי, היא התקשרה אל עצמה על מנת לשמור את המספר שלי.
״אז מה…?״ שאלתי כשהיינו בבית של אביהו ומעיין רק אני, אביהו, מעיין, זוהר ובר. אלה הלכה בשלב יותר מוקדם, ״היה ערב מדהים.״ אמרה בר וצנחה על הספה. ״מי זאת אביה?״ שאלתי אותה, ״אתה זריז….״ היא צחקה וסיפרה לי עליה פרטים, הערב הזה מושלם, אין מילה אחת לתאר אותו.


תגובות (1)

תמשיכי וגם אני מתה מפחד מההסלמה הזאת

15/07/2014 21:29
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך