מה זה לאהוב ? פרק 17

עבר שבוע. מעיין ישנה אצלנו בכל מהלכו כי הוריה לא קיבלו את ההריון כמו שציפינו, בכלל לא.
-״אני לא מאמינה, את בת 16 מעיין, 16!״ צעקה אמא של מעיין. שתי המשפחות נכחו בשיחה. ״אמא נזהרנו, אני לא יודעת מה קרה.״ אמרה מעיין והחזיקה את קולה הרועד, אני מתערבת איתכם שהיא השביעה את עצמה לא לבכות. ״מה אתם הולכים לעשות איתו?״ שאלה לאה, אמא של מעיין. ״איתו?״ צעקה מעיין והשתחררה לה דמעה. ״זה הנכד שלך אם תרצי או לא, תקראי לו בשמו, עובר- לימים תינוק.״ אמרה ונשמעה בטוחה בעצמה. ״תראי לאה, אני מבינה שזה קשה ואנחנו באמת לא יודעים מה הלאה. אבל יהיה לנו נכד!״ אמרה אמא שלי וקרנה מאושר. ״נכד! זה לא משמח אותך? אנחנו נהיה משפחה, אנחנו חייבים לתמוך בהם!״. לאה נאנחה, ״תראי, אני מבינה שזה משמח אותך, אבל לא הבן שלך זה שיצטרך לסחוב תינוק בבטן שתתפח ותתפח במשך תשעה חודשים! תחשבי מה השכונה תגיד!״ אמרה והביטה בכל הסובבים אותה. ״השכונה הזאת לא מעניינת אותי!״ התפרץ אביהו. ״מעיין, האמא של הילדים שלי, לימים אישתי ואני מבטיחה לך שזה מה שיקרה בדיוק ברגע שימלאו לה 18, הולכת ללדת את הילד שלי, או הילדה, וזה יהיה הנכד שלך לא משנה כמה זב קשה לך מה שאנשים אומרים!״ צעק ומעיין חיזקה את האחיזה בידו. ״אביהו תרגע, אנחנו פה בשביל לפתור את הדברים.״ ביקשתי. ״אין מה לפתור, הילד הזה יוצא לאוויר העולם והשכונה הזאת יכולה לקפוץ לי!״ צעקה מעיין. ״מעיין דברי יפה לאמא שלך!״ צעק שמואל. ״מה תעשה? הבת היחידה שלכם מבקשת שתתמכו בה בהריון ראשון, אמא שלה שאמורה להיות לצידה בכל רגע מתכחשת לקיום שלו, אז אני לא מפילה ולא נעליים, הילד הזה גודל להיות חזן וזה מה שיקרה!״ אמרה וקמה. ״מעיין תנמיכי את הטונים שלך אני לא מבקש שוב!״ קם גם הוא. ״מעייני לא לצעוק זה לא טוב לעובר… תירגעי, אדם תביא לה מים.״ ביקשה מאבא שלי. ״גם לגדול בלי סבא וסבתא זה לא טוב לעובר, היחד הזה יהיה ילד לתפארת ואני נשבעת שהשכונה הזאת יכולה יכולה לקפוץ לי יחד איתכם!״ צעקה, אבא של מעיין לא חשב פעמיים וסטר לה בחוזקה על הלחי, קול הסטירה פילח את האווירה וכולם שתקו. ״תעיף את הידיים שלך ממנה!״ צעק אביהו ודחף את שמואל ממנה. ״תגידי יפה שלום לאביהו, אנחנו נחשוב מה לעשות איתו עכשיו לבד רק שלושתינו. עופו לי מהבית עכשיו!״ צעק. ״אני לא משאיר אותך איתה לבד, ואני נשבע לך שברגע שאני אשמע ששערה את מהראש של מעיין נפלה, שהנזק הכי קטן נגרם לעובר ואני אטבע אותך עד שלא יישארו לך תחתונים ללבוש. מעיין, את באה איתנו, את לא נשארת פה.״ אמר אבא שלי רגוע, פתח את הדלת ויצאנו כולם. ״אתה עוד תשמע ממני, אני נשבע שזה לא הסוף.״ צעק שמואל והדלת נטרקה.-
״מה את לובשת היום?״ שאלתי את מעיין, היום אנחנו יוצאים שלוש זוגות, כן בסוף זוהר השתכנע והזמין את הדר. ״אין לי מושג, נלך לבחור?״ שאלה ואני הנהנתי.
סיימנו להתארגן ובדיוק התקשרו אליי, עמרי. לבשתי אוברול פרחוני ארוך שהוא גופייה ונעלי עקב לבנות. מעיין לבשה שמלת מקסי צמודה שהבליטה לה קצת את הבטן, והדר שהצטרפה אלינו יותר מאוחר לבשה חצאית מיני לבנה וחולצת שיפון כחולה, כולנו התאפרנו באיליינר עבה ואודמים בצבעים שונים. ״תעלה״ אמרתי וניתקתי ישר. לא חלפו חמש דקות ועמרי היה בדלת. ״מאמי שלי״ אמרתי ונישקתי אותו כשפתחתי לו את הדלת. ״יפה שלי״ אמר חיבק אותי. ״תכיר, אביהו וזוהר, אביהו וזוהר תכירו- עמרי.״ ערכתי היכרות קטנה בינהם, הם הסתכלו עליו מוזר קצת וכמרי שהיא עסוק במשחק הכדורגל שצפו בו הבנים לא שם לב. ״איזה גול!!!!!!״ צעק עמרי ואביהו וזוהר הסתובבו ישירות למסך, ״גם אתה ליברפול?״ שאלו ביחד כולם אחד את השני, ״בטח!״ צחק עמרי והתיישב על הספה. ״זה בסדר, הוא עבר את המבחן״ צחק אביהו ואני עליתי למעלה לסיים להתארגן.
״יוצאיםםםםם״ אמרתי וכיביתי את הטלוויזיה, ״אבל הארכה!״ צעק עמרי, כולנו צחקנו, ״יאללה בואו, כל אחד ברכב שלו?״ שאלתי. ״כן״ הסכימו כולם ויצאנו למסעדה האהובה עליי, תרזה. ״אני לא מאמין שהבאת אותי לאכול חלבי.״ אמר זוהר. ״תתמודד, טעים פה.״ התחכמתי. ״מה רע בקצת בשר?״ שאל עמרי, ״אני אוהב את חבר שלך״ אמר זוהר ואני והדר הסתכלנו עליהם מוזר. ״ללכת?״ אמרה הדר ״חס וחלילה אמר זוהר וחיבק אותה.
ואוווו איזה ערב משחרר, כמה חיכיתי לו!
חזרנו הביתה, ״אולי תישאר לישון?״ שאלתי כישבנו כולנו במרפסת ביתי. ״בר לא להתפרע.״ אמר אביהו, ״תתעלם, אתה נשאר?״ סיננתי את אביהו ופניתי לעמרי. ״לא מסתבך על אחים גדולים, מחר אני אבוא.״ אמר עמרי ואביהו חייך. ״טוב תישאר.״ השתכנע אביהו, בכל מקרה זוהר לא נשאר לראות איתי צ׳לסי-מדריד, אני צריך מישהו.״ אמר אביהו וחייך. ״יופייייי״ אמרתי ומחאתי כפיים. ״מפגרת.״ אמרו כולם ביחד וצחקו. ״כואב לי הראש.״ מעיין אמרה ואביהו ישר החזיק לה בבטן. ״הראש לא הבטן דביל.״ צחקתי. ״אחי אני חייב לשאול את זה. עוד מישהו שם לב שהוא כל הערב מחזיק לה את הבטן?״ אמר עמרי, ״לולי.. מעיין בהריון״ חייכתי אליו, עמרי חייך גם הוא. ״מזל טוב גבר!! אז את הולכת להיות דודה?״ אמר ונישק את ראשי. ״ראית מה זה״ אמרתי וחייכתי גם אני. ״תודה אחי״ חייל אביהו, רק מדברים על ההריון והוא ישר מחייך. ״את רוצה כדור?״ פנה למעיין. ״לא, נראה לי שאני אלך לישון..״ אמרה מעיין והרגישה לא בנוח שהיא מפרקת את ה״חבורה״ שנוצרה. ״אני אבוא איתך. לילה טוב נשמות.״ אמר אביהו. ״גם אנחנו נפרוש״ אמר זוהר וחיבק את הדר מאחור, היא מוצאת חן בעיניי. ״נלך גם אנחנו לישון?״ שאל עמרי, ״כנוש״ חייכתי ועלינו לחדר. ״לילה טוב יפה שלי, אמר וחיבק אותי, הוא ישן עם מכנסיים בלבד, ״לילה טוב לולי״ אמרתי והתחפרתי בכרית. ״לולי?״ שאל וצחק. ״לולי״ עניתי. הוא צחק, ״לילה טוב נשמה שלי״ אמר ונישק אותי, ״אני אוהבת אותך״ אמרתי את המשפט הכי מפחיד שאפשר להגיד, הוא היה מופתע ״אני אוהב אותך קטנה שלי״ אמר ונשק לראשי.
עוד לילה עם חיוך, ועם הגבר שלי. לא יכלתי לבקש יותר טוב מזה.