מה זה לאהוב ? פרק 15.

נקודת מבט בר:
בוקר. אביהו לא בבית, הוא אצל מעיין, ההורים אצל חברים, מה אני עושה עם עצמי? החלטתי שבא לי להתנסות במשהו, לקחתי ספר בישול ואפייה והתחלתי להכין קאפקייקס ופאי שוקולד. הזמן עבר מאז שהתעוררתי וחלפו להן שעתיים, הקאפקייקס יצאו מהתנור ואיתן הפאי, אני חייבת לציין שבאופן מפתיע הם יצאו טעימים למדיי, לא בורכתי בכישרון לבשל ולאפות, או להיות במטבח באופן כללי. אחרי שהתפנה לי הזמן החלטתי לרבוץ מול הטלוויזיה, עונה חדשה של ׳משחקי הכס׳ ואני מסודרת לשאר היום. מצויידת בגלידה, העוגות שהכנתי וכוס נס קפה התיישבתי בספה. היום הזה כולו שלי.
בפרק השלישי נשברתי ושלחתי לעמרי הודעה.
״גברברון?״ שלחתי. אחרי רבע שעה שהוא לא ענה שבתי לטלוויזיה.
צלצול טלפון. ׳עמרי אלימלך׳ ״הלו״ עניתי מחויכת לטלפון.
״ילדונת״ אמר, ״מה קורה?״. ״רגיל כזה, אצלך?״ שאלתי חזרה כי באמת מעניין אותי. ״מכין תיק לבסיס, שבוע וחצי של צבא מתחילים בעוד…. 12 שעות.״ אמר והבטתי בשעון שהורה שלוש. ״אתה יוצא בחמש מהבית?״ שאלתי. אני בחיים לא הייתי מצליחה. ״לא קטנטונת.״ אמר ״בחמש אני בבסיס.״ צחק. ״מסכן שלייייי, אני על לקום בשש בוכה״ צחקנו. ״מה את עושה?״ התעניין, נחמד לדעת שיש מישהו שמתעניין בך. ״כרגע? ממש כלום ושום דבר.״ צחקתי. ״רוצה לצאת בערב?״ אלוהים כמה חיכית לשמוע את השאלה הזאת! ״סבבה לי, לאן?״ שאלתי כאילו זה באמת משנה לי, מה שאני רוצה זה רק להיות איתו עוד זמן. ״סרט?״ שאל. ״סרט״ אישרתי. ״טוב קטנה אני הולך לעזור לאמא שלי במשהו, תתקשרי יותר מאוחר?״ אמר כדי לסיים את השיחה. ״טוב חיים שלי.״ אמרתי וניתקתי. ׳ועכשיו אני כולי שלך.׳ מילמלתי לטלוויזיה והמשכתי לראות.
״הוא לא מוצא חן בעיניי״ אמר אביהו כשסיפרתי לו על כל המתרחש ביני ובין עמרי. ״אתה לא מכיר אותו בכלל!״ רטנתי. ״הוא גם חושב על הצבא כמוך, אתה יודע שהוא בחמש בבוקר בבסיס?״ אמרתי מתגאה בו. ״ועכשיו אני אמור להעריץ אותו?״ שאל בזלזול. ״לך תזדיין״ אמרתי לו, אלוהים הוא מעצבן! ״טוב בסדר, מתי נצא ארבעתנו?״ שאל כדי לצאת ידי חובה. ״ארבעתנו?״ שאלתי לא מבינה. ״את, הוא, אני ומעיין.״ הסביר. ״כשיחזור מהבסיס, יום שלישי הבא הבא.״ אמרתי. ״סגור.״ אמר. ״אבל בינתיים נראה לי שאנחנו רק יוצאים, כאילו עדיין לא זוג.״ התוודיתי בפני אביהו. ״תשאלי אותו היום.״ הציע, הנהנתי. ״אביהו, מעיין ממש מידרדרת בלימודים.״ אמרתי לו כדי שיעשה עם זה משהו. הוא סובב את ראשו אליי. ״ מה זאת אומרת?״ שאל מעוצבן מעט. ״היא ישנה אצלך ואז אתם כבר נשארים בבית והיא בקושי מגיעה לכיתה, יש לנו בגרות השנה זה לא צחוק.״ אמרתי לו והסברתי מדוע אני חוששת הידרדרותה של מעיין. היא תמיד הייתה מצליחה בלימודים אבל היא צריכה להקשיב, אחרת לא תדע כלום. ״את צודקת״ אמר ״אני אדבר איתה״. ״אוהבת אותך אח שלי.״ אמרתי וקמתי מהספה למקלחת.
*
״היי״ אמרתי כשנכנסתי לרכב של עמרי. ״היי״ אמר גם הוא ונשק לי בשפתיים. ״איזה יפה את.״ הוסיף, ״לא יותר ממך תהיה בטוח.״ צחקתי והוא חייך. לבשתי מכנס קצר לבן וחולצת שיפון בצבע בורדו, נעליי הרוקי שלי, איפרתי את עצמי באודם בלבד והתהדרתי בתכשיטים הקבועים שלי.נכנסנו למתחם הVIP שביס פלאנט, כרגיל אני רציתי לשלם ועמרי לא נתן לי, זה לא קטע של פמיניסטית, אני הכי שוביניסטית שיש, אבל לא נעים לי שאני מבזבזת כסף לחייל. ״עוד לא קלטת שאת אף פעם לא משלמת?״ שאל כשנכנסו למתחם. ״לא נעים לי לבזבז כסף לחייל אתה יודע…״ אמרתי את שחשבתי. ״אל תדאגי.״ אמר וחיבק אותי מאחור.
הסרט היה מצחיק, למרת שברובו עסקנו בלדבר, ולהתנשק, אבל מהקטעים שראינו, הוא היה מבדר. ״אז מה אנחנו?״ שאל בפשטות שאלה שחשבתי כל כך הרבה איך לומר. ״בדיוק באתי לשאול אותך את זה.״ התוודיתי, ״מבחינתי, אנחנו כרגע יותר מיוצאים, זוג אפילו.״ אמר והלב שלי עשה שמיניות באוויר. ״זוג אתה אומר?״ חייכתי נעצרנו. ״בדיוק מה שאני אומר.״ הוא אמר ונישק אותי. ״אח שלי רוצה להכיר אותך״ אמרתי, ״נו, מתי את מארגנת פגישה?״ שאל, מה שאני אוהבת בעמרי, חוץ מהיותו עמרי, זה שהוא קליל, זורם. ״יום שלישי כשתחזור מהבסיס נצא ארבעתנו? אני אתה הוא וחברה שלו?״ שאלתי והוא הנהן.
״עמרי…״ אמרתי והרסתי את השתיקה הכל כך יפה שנוצרה בנינו, היא לא מביכה, היא אמיתית כזאת. ״מממ?״ אמר והסתכל עליי. התיישבנו באחד הספסלים, ״אתה יודע…״ גימגמתי. ״אני לא יכולה לספק אותך… כאילו…״ אמרתי והוא צחק, ״לא הייתי מכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה בו, בזמן שלך קטנה שלי״ הוא חייך את החיוך הכל כך ממיס שלו. נישקתי אותו. ״אוף מה אני באמת לא אראה אותך עד יום שלישי הבא?״ אמרתי כמו ילדה קטנה כשהגענו לפתח ביתי. ״מבטיח להתקשר בכל שעת ת״ש.״ אמר ״חסר לך שלא, אחרת אני מעמידה את כל צה״ל על הרגליים!״ אמרתי והוא צחק. ״לילה טוב יפה שלי. תשלחי הודעה בבוקר?״ שאל כשבאתי לצאת מרכב, ״כנוש, לילה טוב נסיך שלי, תשתדל לענות לי בבוקר?״ אמרתי מלאה תקוות, עוד לא נפרדתי ממנו ואני כבר מתגעגעת. ״את יודעת שכן.״ אמר והתנשקנו. יצאתי מהרכב שלו והתקדמתי לעבר ביתי. התגעגעתי להרגשה של להיות נאהבת, שמישהו רוצה את הקירבה שלך, כמה חיכיתי שיבוא מישהו וישכיח לי את הכל, והנה זה קרה…
אני מאושרת.