מה את שותקת תגידי משהו פרק 28

אושר מי בבית חולים? " שאלתי את אושר לחוצה והוא רק הסתכלת עלי במבט מרחם
"אושר אתה מוכן לעזעזל לענות לי?! " שאלתי אותו לחוצה אש
"זאת.. זאת אמילי" אמר אושר וחיבק אותי
"אני בסדר אני לא עומדת לבכות או משהו" אמרתי לאושר אבל מבפנים הלב שלי נשבר פשוט התנפץ הרגשתי כאילו דפקו לי סכין בלב וסובבו אותו מאה אלף פעם בלי רחמים
"באיזה בית חולים היא ?" שאלתי אותו
"בבית חולים שליד הטילת" אמר אושר
תפסתי את המפתחות של האוטו שלו תפסתי בו וגררתי אותו לאוטו
"תפוס" אמרתי לו וזרקתי לו את המפתחות של האוטו נכנסנו לאוטו וטסנו לבית חולים
"איפה נמצאת אמילי יוסף" שאלתי את הפקידה שהתעסקה במחשב מולה
"מי את בשבילה? " שאלה הפקידה כשהיא מרימה את עיניה ממסך המחשב ומתבוננת בי
"סטוקרית מטורפת מה נראלך?! " שאלתי אותה עצבנית
"היא בטיפול נמרץ" אמרה וחזרה למחשב. מתערבת אתכם שהיא על הפייסבוק שם!
"שו טיפול נמרץ עכשיו ?" מלמלתי לעצמי ורצתי לקומה של טיפול נמרץ ואחריי אושר
איפה היא?" שאלתי את תום ודניאל
"היא נכנסה לניתוח" אמר דניאל
"מישהו מוכן להסביר לי מה לעזעזל ילדה בת 15 עושה בבית חולים ועוד בניתוח?! " שאלתי אותם לחוצה
"זה הכל באשמתי" אמר תום
"מה זאת אומרת?" שאלתי אותו
"היא באה אליי בהפתעה והייתי עם מישהי אחרת והיא ראתה את זה אז היא רצה מהבית שלי ונכנסה בה מכונית" אמר תום והשפיל מבט מה נראלו שהוא בוגד בה למה מי הוא בכלל?!
"אני נשבעת לך אחרי שאמילי מבריאה אני כל כך הולכת לאמלל לך את החיים! " אמרתי לתום
"ואני איתה" הוסיף דניאל
"אושר אני הולכת שניה לשירותים" אמרתי לאושר ורצתי לשירותים נכנסתי לאחד התאים סגרתי את המכסה התישבתי עליו ופשוט התחלתי לבכות לא הצלחתי יותר להחזיק את הדמעות בפנים
"אור חיים שלי אני יודע שאת כאן בוכה" שמעתי את דניאל אומר כנראה שהוא נכנס לשירותי בנות. ניגבתי את הדמעות ויצאתי
"למה נראה לך שאני בוכה? " שאלתי אותו כשאני מנסה לגייס את הכל הכי יציב שלי
"אור את אולי תצליחי לשקר על כולם אבל עליי את לא תצליחי אני מכיר אותך מגיל אפס ואני יודע שבכית וזה לגמרי נורמלי לבכות על חברה שלך" אמר דניאל
"אוףף דני זה כזה לא פייר!" אמרתי לו והתחלתי לבכות עליו
"החיים לא פיירים" אמר והתישבנו על הרצפה ליד הקיר ופשוט בכינו אחד על השני בערך עשר דקות
"הייתי עושה הכל בשביל להיות במקום אמילי עכשיו" אמרתי לדניאל
"אין לך מושג כמה גם אני הייתי עושה הכל בשביל להיות במקומה" אמר דניאל
"טוב נראלי בכינו מספיק יאללה עכשיו אנחנו צריכים להיות חזקים בשביל אמילי" אמר דניאל ושנינו קמנו מנגבים את הדמעות
"בטעות השארתי לך איפור על החולצה" אמרתי לדניאל
"אני ילד גדול אני יצליח להתמודד עם זה" אמר דניאל וגיחח
הלכנו בחזרה אל אושר ותום
"תגידו איפה לעזעזל ההורים של אמילי? הם יודעים שהבת שלהם פה? " שאלתי את תום ודניאל
"אין לי את האומץ להתקשר ולהגיד להם שהבת היחידה שלהם בניתוח" אמר תום בואנה הילד הזה פשוט מעלה לי את העצבים יותר מדקה לדקה
"אתה אידיוט איך לעזעזל הם לא יודעים עד עכשיו שהבת שלהם בניתוח?! " שאלתי את תום. ואני התקשרתי לרותי אמא של אמילי אני מאוהבת בה היא כזאת נסיכה איך עכשיו אני אבשר לה את הבשורה?!
"היי אור מה קורה? " שאלה רותי כשענתה לי
"לא כל כך טוב" עניתי לה
"למה מה קרה?" שאלה רותי
"אמילי היא עברה תאונה ועכשיו היא בבית חולים" אמרתי לה
"מה לא נכון! בבקשה תגידי לי שזה לא נכון" אמרה רותי
"הלוואי ויכולתי" עניתי ושמעתי אותה בוכה מהצד השני של הפלאפון היא פשוט נשברה
"רותי היא נמצאת בבית חולים שליד הטילת בואי הכי טוב שנהיה שם בשביל אמילי" אמרתי לה ניתקתי ונשברתי שוב לא יכולתי לשמור את הדמעות בפנים יותר ואושר פשוט בא וחיבק אותי חיבוק דוב מוחץ כזה ופשוט היה שם בשבילי
"איפה אמילי? " שאלה רותי כשהיא באה
"היא עדין בניתוח" עניתי לה ורותי ישבה והתחילה לבכות קמתי לקחתי כוס מים ומילאתי בה מים
"הכל יהיה בסדר" אמרתי לרותי והושתתי לה את כוס המים
"ואם היא לא תצא מזה? " שאלה רותי חוששת כשהיא לוקחת מידי את כוס המים
"הכל יהיה טוב" אמרתי לה וחיבקתי אותה
"אתם המשפחה של יוסף אמילי? " שאל רופא שיצא מחדר הניתוח
"כן" עניתי מסתכלת בו ומחכה בקוצר רוח לתשובה….