מה את שותקת תגידי משהו פרק 27

"אור את מוכנה?" שאל אותי אמיר
"כן שתי שניות ואני למטה" עניתי לו אנחנו הולכים שוב פעם להתאמן
"יאללה יוצאים" שאלתי כשירדתי למטה
"כן" ענו אורי ואמיר יצאנו הגענו לווילה של אבי חבר של אבא.
"היוש" אמרתי כשנכנסתי מאושרת לא מהעולם הזה
"שלום שלום" אמר אבי לי לאמיר ואורי
"היום אתם הולכים למתווחים ללמוד לכוון ולירות מרחוק" אמר אבי
"אם אנחנו נסיים מהר נוכל ללמוד נהיגה? " שאלתי את אבי
"כן למרות שלא נראלי שתלמדי כל כך לכוון טוב מרחוק מהר" אמר אבי
"אני בכלל לא צריכה ללמוד אני כבר יודעת" אמרתי. את האמת אני ילדה בכלל לא צנועה יענו ממש ממש לא צנועה.
"יודעת מה תראי לנו קחי את הרובה וכווני לבקבוק בירה שעומד שם" אמר אבי וזרק לעברי את האקדח
"אין שם שום בקבוק בירה" אמרתי
"עכשיו יש" אמר אבי ושתה מהר בקבוק אחד ונתן לג'ו השומר לשים את הבקבוק בסוף החדר שהיה ממש גדול בערך עשר מטר על עשר מטר
"טוב נו אם אתה מתעקש" אמרתי בציניות כיוונתי את האקדח הסתכלתי על הבקבוק שמתי אצבע על ההדק ויריתי הכדור פגע בול בבקבוק בירה
"נו מה אתה אומר עליי? " שאלתי את אבי
"אפילו חלק מהשומרים שלי לא מצליחים לעשות את זה" אמר אבי מופתע
"ג'ו עזוב את המתווח קח אותה לשיעור נהיגה" אמר אבי לג'ו השומר. אחרי בערך שעתיים של לימוד נהיגה
"נו איך אני נוהגת? " שאלתי את ג'ו
"תאמת את שוברת את הסטיגמה של 'בנות לא יודעת לנהוג' כי וואלה את תותחית בזה" אמר ג'ו
"די תמשיך" אמרתי וצחקנו
"טוב יאללה נראלי נגמר השיעור" אמרתי לג'ו ונסענו בחזרה
לווילה
"ביי" אמרתי לג'ו ונסענו בחזרה הביתה אני אמיר ואורי.
הגענו לבית ועליתי ישר לחדר לקחתי חזיה ותחתונים ונכנסתי לאמבטיה ישבתי שם שעה התקלחתי מהר לבשתי את הבגדים התחתוניים ויצאתי בחזרה לחדר שלי כשאני עם חזיה ותחתון פתחתי את הארון ולבשתי טייץ וגופיה שחורה הלכתי למראה והתחלתי להסתרק הסתכלתי על הבבואה שלי יותר נכון בהייתי בה בוחנת כל דבר שאני אוהבת ושונאת בי
"מאמי אין לך מה לדאוג את מושלמת" שמעתי קול אומר ונבהלתי
"אומייגד אושר כמה זמן אתה פה?! " שאלתי כשאני מנסה להסדיר נשימה
"סורי שהבהלתי אותך מאמי ובערך מאז שנכנסת למקלחת… ודרך אגב את כוסית עם חזיה וחוטיני" אמר אושר ואני הסמקתי כמו עגבניה
"יפה לך אדום מאמי" אמר תפס לי את הסנטר והרים לי את הראש בשביל לנשק אותי
"אם לא הייתי מאוהבת בך ממזמן היית מרותק לריצפה ומתפתל מכאבים" אמרתי לאושר ונישקתי אותו
"אני יודע אני יודע" מלמל אושר בין נשיקה לנשיקה
"מאמי את יודעת מה היה היום" שאל אותי אושר
"בית ספר? " שאלתי ואמרתי באותו הזמן
"לא עבר חודש שאנחנו ביחד!" אמר אושר
"וואלה רק חודש זה מרגיש לי כאילו אנחנו שנים ביחד" אמרתי לאושר
"רגע את באמת לא סופרת או שאת עושה את עצמך" שאל אושר
"את האמת ספרתי שבועיים ואז לא היה לי כוח" אמרתי לאושר
"וואלה ואני חשבתי את הולכת לרצוח אותי על זה שאני לא זוכר וגם קניתי לך שרשרת מרוב לחץ ופחד" אמר אושר
"אווו באמת איזה נסיך אתה! לא מגיע לך אותי אני חרא חברה " אמרתי לאושר
"מאמי אם את חרא חברה אז אני גאה בחברה שלי" אמר אושר
"אווו חיים שלי יש אותנו ביותר קיטשי ?" שאלתי את אושר
"לא" ענה אושר והוא ונישק אותי נשיקה רכה על השפתיים שהפכה להיות לוהטת נפלנו על המיטה שלי כשאנחנו עדיין מתנשקים הידיים של אושר על המותניים שלי ויד אחת שלי סבוכה בשיער שלו והשניה על הצוואר שלו.
'היא יודעת על פני היא רואה רייקנות את הכל היא שוחכת' הפלאפון שלי צלצל הוצאתי אותו מהכיס וניתקתי
'מה את שותקת תגידי משהו אם את הולכת רק לא עם מישהו…' הפלאפון של אושר צלצל אושר הוציא את הפלאפון וניתק
'היא יודעת על פני היא רואה רייקנות את הכל היא שוחכת…' הפלאפון שלי צלצל וניתקתי אותו שוב
'היא יודעת על פני…' הפלאפון שלי צלצל שוב אושר חטף לי את הפלאפון וענה
"כוסאמק מה אתם לא מבינים לא רוצים לענות לכם" אמר אושר למי שזה לא יהיה הפלאפון אותו הבנאדם אמר לו משהו שמעתי רק את מה שאושר אומר
"מה בית חולים?! " שאל אושר את מי שזה לא יהיה בפלאפון
"מה מי בבית חולים" שאלתי את אושר בלחץ כשאני מנסה להקשיב למה שאומרים בצד השני של הפלאפון ללא הצלחה
"אנחנו כבר מגיעים עכשיו אני אגיד לה" אמר אושר
אושר מי בבית חולים?! " שאלתי בלחץ…